בוגרות

גלית כהן קדם, ילידת 1976, נשואה לאדר [איש חינוך] ואם להודיה, אורי ועברי. גלית היא רבה רפורמית. לגלית תואר ראשון בלשון עברית וספרות עברית בהצטיינות מן האוניברסיטה העברית בירושלים וכן תואר שני בהצטיינות בתכנית "מגדר בשטח" מאוניברסיטת בר אילן, בדגש על יהדות ומגדר. באוקטובר 2010 ייסדה את קהילת קודש וחול בחולון, בראשה היא עומדת. הקהילה מורכבת ברובה ממשפחות צעירות ומקיימת אירועי שבת, חגים, לימוד, מעורבות חברתית וחינוך משפחתי. בשנת 2012 הקימה עם גרעין משפחות מחולון את מסלול תרבות עברית- גנים ובתי ספר ממלכתיים עירוניים בחולון בשיתוף התנועה הרפורמית וקרן תל"י השמים דגש על יהדות פלורליסטית ושיוויון מגדרי. גלית עסוקה בעיצובה של התורה כתורת חיים- ומחפשת נתיבים בהם הלימוד מוביל לידי מעשה במרחב הקהילתי העירוני, החינוכי והחברתי בחולון.
דבורה ווגנר, ילידת 1969 נשואה, אמא לשמונה וסבתא ברוכה. גרה במעלה אדומים. עוסקת שנים בנבכי ההורות – כבת, כאמא, כמנחת הורים וכחוקרת. הדוקטורט הוא על אבהות של אברכים חרדים בישראל. חוקרת את המשמעות של ההורות, מעבר לפרקטיקות, מעבר לחלוקה המגדרית והתרבותית של תפקידים בבית ומחוצה לו. התוכנית פתחה בפניי אפשרויות, פרספקטיבות ותובנות שמרכיבות זהות, אמונות ודעות. אם לסכם שנים של לימוד ומחקר במשפט קצר, וזה אמנם סיכום ביניים בלבד (אני מקווה ומתכוונת להמשיך לעסוק במחקר עוד שנים רבות), הרי שלראות מעבר מנסח היטב את החוויה.
דינה פוזניאק- לזר, ילידת 1956. תושבת ראשון לציון, נשואה, אם לשלושה וסבתא לשניים (בינתיים). בוגרת תואר ראשון בפקולטה לחקלאות ברחובות, תואר שני במדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, תואר ראשון במדעי החברה והרוח באוניברסיטה הפתוחה ותואר שני בלימודי מגדר בבר אילן במסלול שטח, אותו סימתי ב 2013. עבדתי שנים רבות במחקר בתחום מדעי החיים ומאוחר יותר עברתי לתחום של ניהול ידע ומידע רפואי. חברת עמותת 'נשים לגופן', הקמתי את אתר האינטרנט של העמותה ומנהלת את תכניו. ביחד עם שותפות, ובשיתוף עם כמה עיריות ואירגונים, אני מקדמת מיזם שקראנו לו: 'נשים, בריאות וחיים בכבוד'. הוא עוסק במה שאנו מכנות 'המחלות השקופות': מצבים רפואיים כרוניים שאופיינים לנשים, או שנשים לוקות בהן באחוזים ניכרים על פני גברים, כגון: אנדומטריוזיס, לופוס, דלקות מפרקים, פיברומיאלגיה ועוד, ובמפגש שבין נשים עם גורמים במוסד לביטוח לאומי ובצמתים משפטיים ומערכתיים שמושפעים מהם ישירות ובעקיפין. אנו טוענות שתובנות הרפואה מגדרית שהתפתחו בשנים האחרונות עדיין אינן מופנמות כראוי במערכות הבריאות. אין מספיק מודעות ציבורית ומקצועית לעובדת שכיחותן הגבוהה של תסמונות ומחלות כרוניות שקופות במיוחד אצל נשים, ואין הכרה רפואית וביורוקרטית מספקת בקשייהן של נשים אלה, כאשר הן נדרשות להמשיך ולתפקד בו זמנית כמטפלות העיקריות במשק ביתן ובעבודתן מחוץ לבית. הפרוייקט הוא מולטידיסציפלינרי וייחודי. מטרתו להניע תהליכים של הטמעה מגדרית וקידום המודל החברתי במוסדות שעוסקים בבריאות, מתוך ראייה שקושרת בין מצבן הבריאותי של נשים לבין חייהן והשתייכותן הכלכלית, התרבותית, האתנית והחברתית.
משוררת, מתרגמת וחוקרת ספרות ילידת יוגוסלביה, עלתה לארץ בילדותה. תושבת קרית אונו. נשואה ואם לשניים. בעלת תואר ראשון באנגלית ובספרות עברית ותואר שני בהיסטוריה, מטעם אוניברסיטת תל-אביב. פרסמה 6 ספרי שירה. תרגמה מסרבית/קרואטית כ-20 ספרים מפרי עטם של חשובי הסופרים שכתבו ביוגוסלביה-לשעבר לאחר מלחמת העולם השנייה. חוקרת ומרצה על המורשת הרעיונית ביצירות סופרים מארצות יוגוסלביה-לשעבר. כתבה שני ספרי עיון בנושאי מחקריה: נוכחות והיעלמות – יהודים ויהדות ביוגוסלביה לשעבר בראי הספרות, מאגנס, ירושלים 2002 ; המיתולוגיה הסרבית, מפה, ת"א 2005. בוגרת התוכנית למגדר מחזור תשס"ה-תשס"ו, שבעקבותיה בחרה בנושא לדוקטורט שהיא כותבת, על המסע הנשי בספרות יהודי יוגוסלביה לשעבר, תחילה בהנחית פרופ' טובה כהן, ראש החוג למגדר, ובהמשך בהנחית פרופ' סנדרה סטאו מהחוג לספרות משווה בבר אילן. במסגרת זו כותבת על יצירותיהן של ארבע סופרות שכתבו ביוגוסלביה לשעבר על חווית הקיום שלהן כנשים יהודיות בעידן של מיתוסים ומהפכים אידאולוגיים ומדיניים שהובילו למלחמת אזרחים מרה בארצן.
נכללת בין הבוגרות החלוצות של התוכנית ללימודי מגדר, מחזור ב'. בהתאם להבטחתי לפרופ' דפנה יזרעאלי ז"ל טרם מותה, המשכתי ללימודי דוקטורט בתוכנית ונכללת בין עשרת הדוקטוריות הראשונות בארץ בלימודי המגדר. עבודת הדוקטורט שלי עסקה בשינויים בחוויה המינית ובטיב מערכת היחסים הזוגית במהלך הריון. התמקדתי בחוויה מינית, תפקוד ומוטיבציות מיניות, טיב מערכת היחסים הזוגית ודימוי גוף בקרב זוגות, במהלך הריונה של האישה. כיום אני מלמדת באוניברסיטת בר-אילן בתוכנית ל'מטפלים מיניים' בבית הספר ללימודי המשך של עבודה סוציאלית. מלמדת גם באוניברסיטת חיפה בבית הספר לסיעוד, לאחים ואחיות שמשלימים לימודיהם לתואר ראשון. כמו כן, אני עובדת במכללה האקדמית תל חי במחלקה ללימודים רב תחומיים לסטודנטים בתואר ראשון. מלמדת קורסים הן באשכול מדעי ההתנהגות מקבץ לימודי נשים ומגדר והן באשכול מדעי ההתנהגות מקבץ ניהול ויישוב סכסוכים. אני רואה מטרה מקודשת בהעלאת שיח מכבד על מיניות בכלל ומיניות האישה בפרט. שעורי כוללים הדרכה ממוקדת על הנאה מינית נשית, ובחינת המיניות, הזוגיות והמשפחה מנקודת מבט מגדרית, תרבותית וחברתית. אלו זוג משקפיים שרכשתי בלימודיי הממושכים בתוכנית ומאז המציאות הסובבת נבחנת דרכן, אין דרך להסירן. נוסף על כך אני עובדת מטעם האגודה הישראלית לתכנון המשפחה בלימוד קורס רחב היקף במסגרת תוכנית הסמכה ייחודית כמנחה קבוצות במיניות האדם- 'מחנך למיניות'. בימים אלו מסיימת את הכשרתי כמטפלת זוגית ומשפחתית, ומלמדת על תחומי התמחותי במכון בו הוכשרתי- 'מכון שינוי'. מתמחה בהתנדבות בתחנה לטיפול זוגי ומשפחתי, מועצה אזורית דרום השרון ומביאה למרחב התרפויטי את הפריזמה המגדרית. בת 34 נשואה ואם לשני בנים, המאתגרים את האג'נדה המגדרית לבקרים.
בת 48 נשואה +1, גרה בקיבוץ שריד שבעמק יזרעאל, חברה בקהילת "ניגון הלב", יוזמת ומקימת פרויקט "תתחדשי". בעבודת המחקר אני מבקשת לשמר את קולן של נשות יהדות צפון אפריקה, על האופן בו שמרו מנהג עתיק יומין, נהגו ונוהגות גם כיום לציין ולחגוג את מועד ראש חודש. פרויקט "תתחדשי" נולד מתוך המחקר. מטרתו של הפרויקט היא לשמר מנהגן של נשים מקדמת דנן, מנהג ששמרו עבורנו נשות יהודיות צפון אפריקאיות, תוך התאמתו, חידושו והחזרתו אל מעגל חיינו הנשיים והיהודיים, כך שיהווה זמן איכות לחגיגת היכולת האנושית והנשית – להתחדש מידי חודש, דרך מפגש עם ידע, תרבות ומסורת, בטקס, לימוד וחגיגה. חזון הפרויקט הוא שבערב ראש חודש נערות ונשים מגיל 12 ועד 120 תצאנה מהבית לפגוש נשים נוספות לחגוג ולהתחדש יחד. קיום מתקיימות במסגרת "תתחדשי" ארבע קבוצות שנפגשות מידי חודש 1. קבוצת "תתחדשי" מגדל העמק נפגשת בערב ר"ח במועדו (בכל חודש ביום בו הוא חל). זוהי קבוצה רב דורית בה משתתפות "האמהות" (הסבתות) שמביאות את המנהגים מהבית (ממרוקו, טוניס, לוב ואלג'יר) בנותיהן, שכנות וחברות. אחת ממטרות הקבוצה היא להמשיך ולקיים העברה רב-דורית. 2. קבוצה "תתחדשי" בבית לחם הגלילית, הקבוצה נפגשת בימי שני הסמוכים לר"ח ופתוחה לנשים מכל האזור, במגוון גילאים וממקומות שונים בחיים. מנחות הקבוצה: נועה ברקת והילה טוכמכר-משעלי. 3. קבוצת "תתחדשי" בניגון הלב בנהלל מקיימת את מפגשיה בימי רביעי הסמוכים לר"ח. את הקבוצה מנחות רעות המר והילה טוכמכר-משעלי. אל הקבוצה מוזמנות נשות קהילת "ניגון הלב" וחברות לדרך. 4. קבוצת "תתחדשי בקמפוס", זהו שיתוף פעולה עם ארגון "הלל" במכללת עמק יזרעאל. הקבוצה נפגשת בר"ח עצמו בשעות הבוקר. אוכלוסיית היעד לקבוצה זו היא סטודנטיות. בנוסף, עלתה לאוויר תוכנית רדיו חדשה שנקראת "האוהל" – תוכנית לראש חודש, המשודרת ברדיו "קול יזרעאל" 106FM באזור עמק יזרעאל או באינטרנט, בארכיון הרשת, לטובת מי שאינה מהאזור ואין באפשרותה לקלוט את הרשת – www.radio106.co.il - תוכניות – "האוהל". הרצאות חד-פעמיות מותאמות לקהל ולחודש בו הן מתקיימת. מפעל זה בא להעצים נשים באשר הן, להביא אל קדמת הבמה את קהילת הנשים הצפון אפריקאיות, להתחבר מחדש אל מסורת עתיקת יומין שהועברה בין נשים – ולהוות חוליה נוספת בשרשרת הדורות.
ד"ר חדוה וולף בן משה, דיאטנית קלינית, נשואה לרן ואם לשלושה ילדים בוגרים. דרכי המקצועית מגוונת - התחלתי בלימודי ביולוגיה ותואר שני במיקרוביולוגיה, המשכתי בתואר לדיאטנית ולבסוף תואר שלישי בלימודי מגדר. עבודת הדוקטורט שלי עסקה ב"הרגלי אכילה, השמנה ודיאטה בקרב זוגות נשואים: תפיסת השפעתה של מערכת היחסים בראייה מגדרית" בהדרכתה של פרופ' טובה הרטמן. כדיאטנית אני בעצם נציגת התרבות שלנו העוסקת באובססיביות ביופי ורזון, האמורה ל"משטר" שמנים ולעזור להם להיות במשקל תקין ובבריאות טובה יותר. אולם, מעולם לא הייתי דיאטנית "מפקחת" ומחמירה ולימודי המגדר רק חיזקו והעצימו בי את היכולות להיות דיאטנית אחרת. דווקא בתפקיד שאמור לאכוף את תרבות הרזון גיליתי את הדרך לפעול נגדה. התפתחתי בתחום האכילה המודעת (Mindfulness eating), טיפול באכילה רגשית, מודעות וחיבור לגוף ושינוי דפוסי חשיבה שליליים המהווים חסמים לאכילה בריאה. נושאים אלו מהווים את הגישה "ללא דיאטה" ( Non Diet Approach) המשחררת אנשים מכבלי הדיאטה ומהעיסוק במזון ובגוף. הגישה ללא דיאטה יוצאת נגד הדיאטות הקשות והמגבילות הקיימות בשוק הגורמות נזק גופני ונפשי. העבודה עם המטופל היא על זיהוי הטריגרים הנפשיים והסביבתיים לאכילה, זיהוי רמות שובע ורעב והימנעות מחשיבה של שחור לבן. הידע המגדרי מאפשר לי לפעול אחרת בתרבות בה שולטת "רודנות הרזון", להבין ולנטרל את ההשפעה ההרסנית של הציווי התרבותי ולעזור לנשים (וגם לגברים) לחיות בשלום עם האכילה ועם גופם. ההבנה המגדרית הנכנסת כיום גם לתחומי הרפואה, מעניקה לי כלים להתייחסות מגדרית בטיפול התזונתי. בנוסף לקליניקה פרטנית, אני מעבירה הרצאות וסדנאות לאורח חיים בריא וטיפול באכילה רגשית ומלמדת קורס בנושא אכילה רגשית במכללת רידמן לרפואה משלימה. בנוסף, מתנדבת במרכז לסיוע לנפגעות תקיפה מינית בשרון. אני חשה שליחות בעבודתי וסיפוק רב ומלאת תודה והערכה למחלקה ללימודי מגדר על הידע שרכשתי ועל ההתפתחות הרגשית והנפשית שעברתי בזכותם.
אני חנה פנחסי, בת 46 נשואה ואם לשני בנים ושתי בנות, גרה בגוש עציון. נושא המחקר שלי הוא הבניה מגדרית במדרש איכה רבה, ובמרכזו ניסיון לחלץ את התפיסות השונות והמורכבות של נשיות וגבריות שיש במדרש החז"לי. זכיתי בפרס של המרכז לחקר האשה היהודיה ע"ש פניה גוטספלד, חלק מהמחקר נכתב בעת היותי עמיתה במכון הרטמן וחלק נוסף יכתב במסגרת מכון הדסה- ברנדייס שבאוניברסיטת ברנדייס, ע"פ הזמנתם. אני מנחה בתי-מדרש בעלי אוריינטציה פמיניסטית לנשים במרכז יעקב הרצוג בעין צורים ובמכון הרטמן בירושלים, ומשמשת דוברת של ארגון "קולך" ארגון של נשים דתיות פמיניסטיות. יש לי טור בYNET העוסק בהיבטים האקטואליים של האתגר שמציבה החשיבה הפמיניסטית לחיים יהודיים. בין השאר: המקום של נשים בהלוויה יהודית, התבוננות פמיניסטית באתי אנקרי ששרה יהודה הלוי, שאלות על 'קול אשה' בחברה ישראלית ועוד.
שמי ליאורה רופמן בת 33 מת"א, אם לשני ילדי (בן ובת) אותם אני מגדלת עם בן זוגי. אני בוגרת לימודי תואר שני בחוג ללמודי מגדר, עבודת המחקר שלי עסקה בזכויות האדם של נשים (נשים מוכות כקורבנות עינויים?- ניתוח פמיניסטי בקורתי של שיח זכויות האדם של נשים). במסגרת עבודת המחקר ביקשתי לבחון אתה הניסיון הפמיניסטי להגדיר אלימות כלפי נשים כעינויים. בתוך כך עמדתי על הכשלים הפמיניסטיים, התיאורטיים והפרקטיים, שבמהלך הזה אותו מובילה קתרין מקינון. בשנים שקדמו ללימודי ובמהלך הלימודים עצמם עבדתי במסגרות שונות ובפרויקטים חינוכיים שונים שעסקו בקידום נערות ונשים, בהיבטים שונים בהם: דמוי עצמי, דמי גוף, חינוך מיני תקיפה ואלימות מינית וכו'( בין היתר עבדתי בוועד למלחמה באיידס, מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, משרד החינוך ויצו ועוד). מאז סיום התואר אני עובדת בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, במשרד המשפטים. בעבודתי אני מנהלת את תחום השילוב בקהילה בנציבות. אומנם מעט התרחקתי בימים אלו מהעיסוק הישיר בנשים בלבד, אולם אני רואה בעבודת כהמשך ישיר ללימודי ולעיסוקי המקצועי בנושאים הנוגעים לנשים ותפיסות פמיניסטיות.זאת ועוד, עבודת המחקר בתחום זכויות האדם של נשים, שיצאה מנקודת הנחה חברתית ולא משפטית (ובכך היא ייחודית בניגוד למרבית המחקרים בתחום) שירתה ומשרתת בפועל את העבודה שאנו עושים בנציבות לקידום זכויות האדם של אנשים עם מוגבלות בישראל. הלימודים בחוג ללימודי היו חווייתיים במיוחד עבורי והשפיעו מאוד על תפיסות העלמי הן בראיה האישית והן בראיה החברתית. אולם מעבר לכך, הלימודים ועבודת המחקר שלי העניקו לי כלים מקצועיים ממשיים לטיפול וקידום נושאים חברתיים, בצמתי פעילות מרכזיים של קבלת החלטות בישראל.
ילידת 1972, נשואה ואימא לשלושה, גרה בתל אביב. שלושה ימים בשבוע עובדת במשרד פרסום, אחראית על תחום מחקר והאסטרטגיה, ובשאר הזמן מלמדת במחלקה לסוציולוגיה ובתכנית ללימודי מיגדר באוניברסיטת בר אילן, ובחוג לתקשורת במכללת ספיר. הגעתי לתכנית ללימודי מיגדר באוניברסיטת בר אילן אחרי כמה שנים של עבודה במגזר העסקי בתחומי שיווק ופרסום, עם תואר שני במנהל עסקים ועם מחשבות על מחקר דוקטורט שיעסוק במשהו מכל אלו. בסוף חקרתי משהו שהיה מאד קרוב לליבי מכיוון אחר לגמרי: הבחירה של נשים בשאלת שם המשפחה של נשים לאחר הנישואין בישראל. מחקר הדוקטורט שימש בסיס לספר שכתבתי יחד עם מי שהייתה המנחה שלי בדוקטורט, ד"ר אורלי בנימין, והוא יתפרסם בקרוב בספר שיקרא: Feminism, Family and Identity in Israel: Women's Marital Names (הוצאת Palgrave Macmillan). הלימודים בתכנית היו בשבילי הרבה יותר מאשר עוד תחנה בדרך מקצועית. קשה עד בלתי אפשרי להסביר במספר מילים עד כמה משמעותית, מכוננת, משנה חיים, ועמוקה הייתה החוויה, ולצידה הלמידה, החברויות, ההכרויות, הקשרים, הדרכים וההזדמנויות שנפתחו בפני מאז שהגעתי לכאן. היו אלו שנים מרתקות, מחכימות, מעצימות ומאתגרות, ואני יכולה רק לקוות שהמסע הזה יימשך עוד. תחומי מחקר: שפה ושיח, פרסום ושיווק, תקשור המונים ומשפחה.