ערב קהילה - השקת ספריהן של ד"ר אורנית רמתי-דביר ושל דפנה פייזר!

19/10/2043 - 17:00

ביום ראשון, 11.12, נפגש בשעה 19:30 בקישור לזום להשקת ספירהן של 2 בוגרות התוכנית. 

ד"ר אורנית רמתי דביר עוסקת במחקר יישומי ובאקטיביזם בתחומי טכנולוגיה, מגדר וחברה. היא חברת סגל במכללה האקדמית בוינגייט ומקדמת את הפרספקטיבה הפמיניסטית בהכשרת מורות ומורים לעתיד. ספרה מבוסס על עבודת דוקטורט שנכתבה בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן, בהנחיית פרופ' אורלי בינימין. על ספרה של אורנית, "לדעת מתוך הגוף":

"מה באמת קורה בשיעורי חינוך גופני המתקיימים בבית הספר? מה לומדות בהם התלמידות על הסדר של המגדר, על הגוף הנשי, על עצמן ועל מקומן בחברה? באיזה אופנים הם מאפשרים (או מונעים) הקשבה של תלמידות לגופן? מה המשמעות של הגוף הנשי, במיוחד השדיים והווסת, בשיעורים אלה? הספר לדעת מתוך הגוף דן בשאלות אלו ואחרות ומציע פרספקטיבה פמיניסטית ממוקדת גוף לבחינת החינוך הגופני".

אורנית רמתי דביר תחלוק איתנו את הסיפור האישי (שלה) והפוליטי (של כולנו) במחקר הפמיניסטי ובמיוחד בהקשר של החינוך הגופני; היא תשתף באתגרים וגם בהזדמנויות, ובאפשרות לחולל שינוי בתוך ומתוך החינוך הגופני.

דפנה פייזר, בוגרת תואר שני במגמת מגדר בשטח בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן ותואר שני במנהל עסקים. דפנה היא אשת חינוך, יועצת בתחום הורות וחינוך מודעי מגדר, מרצה ומדריכה בתחום. דפנה הקימה את קבוצת הפייסבוק 'הורות במודעות מגדרית' המונה כ 12,000 חברות וחברים והיא מנחה ומדריכה הורים כיצד לקדם מודעות ושוויון מגדרי בקהילה שלהם. דפנה מספרת על ספרה, "החיים הם לא ורוד וכחול- המדריך לחינוך והורות במודעות מגדרית":

"החיבור שלי לנושא חינוך מודע מגדר החל כשחזרתי עם בנותי מרילוקיישן וההטיות הכה בוטות בבית הספר היכו בפני. החלתי תהליך של שיח עם המנהל לקידום השוויון ובמקביל התחלתי ללמוד תואר שני במגדר בבר אילן. כשהגיע שלב הפרקטיקום, עליתי שלב בעשיה, הקמתי ועדת מגדר, קבוצת פייסבוק פעילה ויצאתי לתקשורת. הספר סורק מרחבים שנוגעים בילדות והילדים שלנו, מהבגדים, הצעצועים, המחמאות וההערות בבית, ספרי הילדים, חוברות הלימוד ועוד. כל מרחב שכזה יוצר עוד שכבה של הטיה, עוד שכבה שגורמת לילדות והילדים להגביל את האמונה לגבי מי הם אמורות ואמורים להיות. הספר נכתב בעברית, בשפה פשוטה קלילה ונגישה, מתוך החוויה הייחודית לישראל של משפחתיות, גני הילדים, בתי הספר, הספרים, הסרטים וכל מה שמוכר לנו ומאפשר לראות את הדרך שבה עוברים ילדה וילד מרגע היוולדם ועד למציאות שבה בנות ממעטות להשתתף בכיתה, נמנעות מלימודי טכנולוגיה, או תפקידי ניהול ובנים נבלעים למערבולת של אלימות כלפי עצמם וכלפי אחרים". 

 

מוזמנותים להצטרף אלינו בערב קהילת בוגרות.