ד"ר גילי הרטל על מרחבים קווירים, תיירות להטב"ית והומולאומיות
גילי הרטל היא חברת סגל בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן. תחום המחקר המרכזי שלה הוא גיאוגרפיה פוליטית ותרבותית של מיניות. עבודת הדוקטורט שלה נכתבה בתוכנית ללימודי מגדר, ועסקה בפוליטיקה של לסביות, הומואים, טרנסים וביסקסואלים (להט"ב) בארבעה מרחבים אקטיביסטים בישראל. עבודת הפוסט-דוקטורט שלה באוניברסיטת מקגיל, קנדה, חקרה את הכלכלה הפוליטית של התיירות הגאה לתל אביב והתמקדה באופנים שבהם שיח גלובלי, יחסי כוח פוליטיים וכלכליים ותהליכים של הומולאומיות פועלים בעיר. כיום, ד"ר הרטל בעיצומו של מחקר חדש העוסק בסובייקטיביות פוליטית של נשים שאינן הטרוסקסואליות בפריפריה (לסביות, ביסקסואליות וטרנסג'נדריות), שקיבל תמיכה מהקרן הלאומית למדע. כמו כן, יחד עם ד"ר עדי מורנו היא הקימה את קהילת המחקר הלהט"ב/קוויר באגודה הסוציולוגית בישראל. הקהילה נועדה להוות בית אקדמי למחקר בתחומים שקשורים במיניות במסגרת מדעי החברה והרוח.
תחומי העניין המרכזיים של ד"ר הרטל הם: יחסי כוח ופוליטיקה של המרחב, פוליטיקה של שייכות, גיאוגרפיה קווירית, מחאה ותנועות חברתיות קוויריות, הבניות של מרחב בטוח, תיאוריה ופוליטיקה קווירית ומתודולוגיה איכותנית (אתנוגרפיה).
ד"ר גילי הרטל מספרת על שיתוף הפעולה עם ד"ר יוסי דוד, מאוניברסיטת מיינץ:
"שיתוף הפעולה בין ד"ר יוסי דוד לביני התחיל עוד בשנת 2012 כשעסקנו ביחד בהמשגה של מרחב בטוח קווירי. המחקר הנוכחי שבו אנו עוסקים מתמקד במצעדי גאווה בערים ישראליות. המטרה המרכזית שלנו היא להבין את המשמעות של פעולה כמו מצעד גאווה, אירוע המתקיים במרחב הציבורי, דרך מבט על ההיבטים האקטיביסטיים וההיבטים התקשורתיים שלו. מטרתנו בכך היא לבחון את התפיסות כלפי קהילת הלהט"ב ואפשרויות לכינון סובלנות באופן כללי בערים ישראליות. כמו כן, המחקר בוחן את האפשרויות והמגבלות המרחביות של להט"בים בישראל. המחקר מתמקד בארבע ערים שבהן מתעצבת הישראליות הדומיננטית: אשדוד, ראשון לציון, כפר סבא וחדרה. בהתבסס על מתודולוגיה משולבת של מחקר איכותני (אתנוגרפיה) וכמותני (סקרים וניסוים), המחקר שואל האם להט"בים חייבים לעזוב ערים ישראליות ולכן תמיד יעברו לעיר כמו תל אביב או לברלין/לונדון/ניו יורק? האם אקטיביזם להט"בי ובפרט מצעדי גאווה מאפשרים ללהט"בים לכונן מרחב חברתי וקהילתי בעיר ולדמיין את תמונת עתידם בה? האם מצעדי גאווה מובילים לשיח ליבראלי וסובלני כלפי להט"בים בערים ישראליות?
ההרצאה במיני כנס באוניברסיטת מיינץ, ביום רביעי, 28.4.21, תדון בממצאים מתוך מחקר הפוסט-דוקטורט שלי שעסק בתיירות גאה לתל אביב. ההרצאה תתמקד בהתגבשותם של שני תהליכים עירוניים הנוגעים לקידום תיירות גאה לעיר. העיריה מעניקה תמיכה מוסדית המעמיקה נרטיבים המציגים את העיר באור ליבראלי, כמרחב של חירות ושחרור ללהט"בים (בניגוד לאזורים אחרים בישראל ובמדינות השכנות); בו בזמן, השיח של התיירות הגאה משתמש במקום שיש ללהט"בים בעיר כסובייקטים בעלי ערך כלכלי. הפרספקטיבה הכפולה הזו מובילה להתנגדות לפוליטיקה מורכבת ברמת העיר והמדינה, המעוגנת כולה בהגיון המרה של ערך כלכלי לערך סימבולי וחברתי. אטען כי התגברות התיירות הגאה יצרה בלבול בין הישגים המעוגנים בזכויות ובהכרה לבין צורות אחרות של תמיכה וקבלה. בתהליך מרחבי-פוליטי זה התהוו סובייקטים להט"בים בתל אביב כ(מוצרים) בעלי ערך בנוף העירוני. זהו ערך המופק מן הנוכחות של להט"בים לשם קידום המרחב העירוני כסקסי ומזמין, וכמרחב הומולאומי המבנה את תל אביב כגן עדן להט"בי במזרח התיכון. המדינה, בניגוד לכך, נסוגה בתמיכה שלה כלפי להט"בים וכך מסמנת תהליך חדש בתוך התקופה המכונה הומולאומיות".
