מועמדות לפרס מאור, תשפ"א

פרס מאור מוענק זו השנה הראשונה לסטודנטיות לתואר שני במסלול מגדר בשטח, על פרויקטים מצטיינים באקטיביזם חברתי-מגדרי שיש להם השפעה על קבוצות שונות בחברה הישראלית. הסטודנטיות המועמדות מובילות יוזמות אלה במסגרת "החממה לאקטיביזם פמיניסטי", כחלק מהפרקטיקום לתואר שני. 

פרס מאור מוענק בזכות תרומתה של ד"ר ענת מאור, חברת קיבוץ נגבה אשר שימשה בעבר כמזכירת הקיבוץ, פעילת שלום וצדק חברתי-מגדרי. ד"ר מאור הייתה בעבר מרצה בתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן וכיום היא חברת סגל במרכז האקדמי רופין ובאוניברסיטה הפתוחה. ד"ר מאור שימשה בעברה כחברת כנסת מטעם מפלגת מרצ, היא נציגת ציבור בבית הדין לעבודה בדימוס ומשמשת כיום יו"ר עמותת לילך. 

המועמדות לפרס לשנת תשפ"א: 

ג'נה ח'טיב יזמה את הפרויקט "מעוררות השראה ומשפיעות", לנשים צעירות בג'לג'וליה. ג'נה מספרת על הפרויקט שלה:

"החלום שלי תמיד היה להקים גוף שיכול להכיל את הבנות הצעירות ביישוב שלי, הבנות שרוצות לשנות את העולם ומאמינות בזה אבל אין מקום שמאגד אותן ואין קבוצה וחברות דומות להן שייתמכו בהן ויעודדו אותן, פרויקט מעגלי השיח 'מעוררות השראה ומשפיעות' היה תמיד חלום בשבילי. תמיד רציתי להגיד לבנות צעירות שהן לא לבד, שישאפו, יעשו שינוי, יחשבו מחוץ לקופסה ולא יוותרו לעצמן. היום אני מאוד גאה שהפרויקט הזה פעיל יותר משנה. הצעירות הולכות לשנות את פני העולם". לקריאה נוספת 

 

ניצה כהן-מור יזמה את הפרויקט "מרכז לתמיכה והדרכה לצוותים חינוכיים בנושאים הקשורים לחינוך לשיוויון מגדרי, מגדר ומיניות מיטיבה". ניצה מספרת על הפרויקט: 

"מזה כמה שנים אני עסוקה במחשבה שכדי ליצור חברה שוויונית, מכילה ומאפשרת, שהיא מקום בטוח גם עבור קבוצות מיעוט וקבוצות מודרות למיניהן, כדי ליצר מרחבים של שחרור, מרחבים בטוחים ומאפשרים להבאה של חשיבה, ראייה ביקורתית, השמעת קולות מגוונים, יש צורך לעבור דרך מערכות חינוכיות. למרות שמירב המשאבים והתוכניות בעלות הטווחים הארוכים יותר מתרכזים בנוער עצמו, אני מאמינה שחשוב שהחינוך, הלמידה והקניית הכלים להתבוננות ביקורתית, יתחילו מהצוותים החינוכיים. זאת כדי שהם יוכלו להוות קרקע פורייה להבאת השינוי בחייהם עצמם ובחיי תלמידותיהם ותלמידיהם ואולי אף לקהילות הקרובות והרחוקות שלהם. לכן מרכזים מהסוג שאני מקימה כ"כ חשובים – בחידוד הראייה הביקורתית, ביצירת מרחבי שיח ושיתוף, בהקניית ידע ובליווי". לקריאה נוספת 

 

מיכל מנהיימר יזמה את הפרויקט "גבולות האני - סדנה לנערות חרדיות נושרות". מיכל מספרת על התהליך שעברה: 

"גדלתי בבית חרדי בבני ברק, למדתי במסגרות בית יעקב. זוכרת אותי כנערה בתלבושת אחידה של בית ספר, חצאית קפלים ארוכה מכסה ברך וחולצה רכוסה היטב עד צוואר. השנים עברו, אני כבר מזמן אינני נערה, והחיים זימנו לי מפגש עם נערות, אחרות, שגם הן היו במסגרות דומות, ומסיבות שונות אינן שם. אני רואה את המאמץ שלהן להשאר עם ראש מעל המים, להרכיב מחדש את פאזל חייהן ואני יודעת שאני רוצה וחייבת להיות שם בשבילן. להשתמש ברקע המוצא המשותף שלנו ובידע האישי והמקצועי שצברתי בחיים כדי לתת להן כלים להתמודד בבניה של הזהות האישית שלהן בשלב כה חשוב. אני מצפה שבמהלך המפגשים בפרויקט נחבר "אני מאמין" חדש לחיים של אפשרויות, של מציאת ה"אני" שהייתה למול ה"אני" שרוצה ששואפת להיות. החיים הובילו אותי למפגש עם נערות חרדיות נושרות וחסרות מסגרת, שנמצאות בין הוסטלים לרחוב, אני רואה היופי שבהן, את שאר הרוח, את ההתמודדות ומאוד מחכה להתחיל בפרויקט ולתת להן השראה ותקווה". לקריאה נוספת

 

לאה גפנג'ר-לוי, יוזמת את הפרויקט "סוף לאלימות נגד נשים – ישראל מצטרפת לאמנת איסטנבול". לאה מספרת על הפרויקט: 

"החלום שלי הוא מדינת ישראל - מדינה דמוקרטית ויהודית - שמגנה על זכויות נשים ומכבדת ומאפשרת לכל אישה לחיות בכבוד ולפי רצונה. הפרויקט שאני מציעה לפרס מאור מקדם הצטרפותה של מדינת ישראל לאמנת איסטנבול - האמנה הבינלאומית המובילה בתחום אלימות נגד נשים. נמאס לי מאלימות נגד נשים בארץ - ויש פתרון! יש כלי שיכול לשפר את המצב - אמנה איסטנבול. המנהיגים/ות שלנו רק צריכים/ות להכיר אותה ולהיות אמיצים/ות". לקריאה נוספת 

 

נור אלעטאונה אבו גנים יוזמת את הפרויקט "מיגור תופעת האלימות כלפי נשים בדואיות בדרום". נור מספרת על היוזמה: 

"הרצון שלי שנתחיל להכניס לתודעה כי אלימות לא צריכה להתקיים, שנשים יבינו שמגיעות להן זכויות שהן לא יודעות עליהן גם מתוך הדת וגם ממשרדי הממשלה, לאפשר להן לקבל את כל המידע החסר להן על מנת שתקבלנה את ההחלטות הנכונות עבורן ועבור המשפחות שלהן. בנוסף, חשוב שהמדינה ורשויות אכיפת החוק לא יהוו גורם מפחיד עבור הנשים אלא מקום אליו יוכלו לפנות. לכן חשוב לחשוף את הרשויות למצוקה ולחסמים המונעים מנשים אלו לפנות לקבלת עזרה. להכניס למודעות של כל הצדדים והגורמים הרלוונטים שיש עוד דרכים לטפל בגברים אלימים מעבר לענישה הכוללת מאסר, אלא על דרך הטיפול והשיקום של הגברים האלימים. זה יוכל לקרות רק כאשר המשטרה והפרקליטות יחייבו את הגברים לקבל טיפול". לקריאה נוספת 

 

נאדירה עסוס יוזמת את הפרויקט "ועד הורים לגילאי לידה עד 3 ארצי לחברה הערבית". נאדירה מספרת על הפרויקט: 

"من اهداف مشروعي اخذ حيز في السياسات  الحكومية  بالدولة بكل ما يتعلق بافتتاح اطر للطفولة بالجيل الغض منذ الولادة ولغاية ٣ سنوات. اطر مجانية تتمتع بالمهنيةوالارشاد  مما يضمن خروج اكبر عدد ممكن للنساء الى سوق العمل مما يضمن  خروج الكثير  من العائلات العربية من تحت خط الفقر. אחת המטרות של הפרוייקט שלי היא הנכחת הצרכים של האוכלוסיה הערבית במדיניות הממשלתית בכל מה שקשור לגיל הינקות מלידה עד גיל 3 שנים, וזאת על יד פתיחת מעונות יום חינמים, במימון ופיקוח ציבורי. כך נאפשר למספר גדול יותר של נשים לקחת חלק בשוק העבודה דבר שיבטיח בין היתר הוצאת משפחות ערביות מתחת לקו העוני". לקריאה נוספת