אי שוויון מגדרי
אי שוויון מגדרי היה ועודנו אחד האתגרים המרכזיים בחברה, והוא בא לידי ביטוי בתחומי החיים השונים, תהא זו פוליטיקה או יהיו אלו תחומי החינוך, שוק העבודה, החברה, המשפחה והקהילה.
חרף צעדים משמעותיים הננקטים לקראת שוויון מגדרי בעשורים האחרונים, פערים ממשיכים לעכב את התקדמותן של נשים בכל רחבי העולם, וגם כאן בישראל, וגורר אחריו את עיכובה של החברה כולה. אי שוויון מגדרי הוא עוול חברתי עמוק המערער על הערכים ועל עקרונות היסוד עליהן מושתתות חברות דמוקרטיות - עקרונות של כבוד, שוויון וזכויות אדם. אי שוויון מושרש בנורמות פטריארכליות היסטוריות ואפליה מערכתית מובנית, אי שוויון מגדרי מנציח מעגל של הדרה, דחיקה והעדר צדק ומונע התקדמות לעבר חברה מכילה ושוויונית יותר.
לקבלת מידע בנושא שוויון מגדרי ואי שוויון מגדרי או להרשמה ללימודי תואר בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן צרו קשר נחזור אליכם בהקדם.
אי שוויון מגדרי בחינוך
חינוך הוא הבסיס להתפתחות אישית ולניידות חברתית. עם זאת, אי שוויון מגדרי מובנה בחינוך מהווה עדיין אתגר משמעותי במאה ה-21, למרות השינויים המתחוללים בתחום.ביטויים לאי שוויון מגדרי ניתן למצוא במגוון היבטים, ביניהם: הישגים לימודיים, בחירת מקצועות לימוד, אלימות, השתתפות והשפעה המעצבים את תמונת העתיד האישית והחברתית. חשוב לציין שאי שוויון מגדרי בחינוך אינו פוגע רק בנשים, אלא בחברה כולה בהיבטים כלכליים ולאומיים.
מערכת החינוך מנציחה לעיתים קרובות סטריאוטיפים מגדריים. תכנים לימודיים, שיטות הוראה ופרקטיקות בית ספריות רבות נושאות מטען מגדרי ומעבירות מסרים סמויים וגלויים לגבי מה ראוי ונכון לתלמידות ולתלמידים, לנשות ואנשי החינוך, לקהילה ולחברה.
הטמעת שוויון מגדרי בחינוך מחייבת שינוי עמוק במדיניות, בתפיסות הפדגוגיות ובפרקטיקות הרווחות במערכת החינוך למען צדק חברתי, כלכלי ולאומי.
אי שוויון מגדרי בפוליטיקה
גם בימינו היכלי הכוח הפוליטי מאופיינים בדומיננטיות גברית, תת הייצוג של נשים בתחום הפוליטי בולט ובא לידי ביטוי בפרלמנטים בכל רחבי העולם. על-פי האיגוד הבין-פרלמנטרי הבינלאומי ייצוג נשים בפרלמנטים הלאומיים עומד על 25.5%, ובישראל המצב גרוע אף יותר, במיוחד בשנתיים האחרונות. היעדר ייצוג זה מוביל לקביעת מדיניות וקבלת החלטות המתעלמות מצרכים של נשים. יתרה מכך, הטיות וסטריאוטיפים המשוקעים במוסדות פוליטיים חוסמים נשים מלמלא עמדות מפתח - הן ברמה הלאומית והן ברמה המקומית מוניציפאלית. חסמים מבניים כמו חוקים מפלים, העדר גישה למשאבים חומריים וסימבוליים ונורמות פטריארכליות ביחס לנשים בעמדות כוח, פוגמות בשאיפות הפוליטיות של נשים וקולן מודר מתהליכים מכריעים של קבלת החלטות. השגת שוויון מגדרי בפוליטיקה מחייבת אם כן שינוי יסודי של נורמות תרבותיות סטריאוטיפיות ביחס לכוח פוליטי והטמעת מדיניות שוויון והוגנות שתאפשר לנשים להיות חלק אינהרנטי מתהליכי השפעה בפוליטיקה.
אי שוויון מגדרי בשוק העבודה
אי שוויון מגדרי ניכר היטב גם בשוק העבודה, עם פערי שכר מתמשכים, תת ייצוג של נשים בתפקידי ניהול ותת-הערכה של עבודה שמבוצעת באופן מסורתי על ידי נשים. נשים בעולם משתכרות בממוצע 15% פחות מגברים. לפי נתוני ארגון ה-OECD הפער הממוצע של מדינות הארגון הוא 12%, אבל בישראל הוא עומד על יותר מכפול מכך – 25% וישראל היא במקום האחד לפני אחרון מבחינת פערי השכר המגדריים מבין מדינות הארגון (אחרי קוריאה)
קרדיט תמונה: https://data.oecd.org/earnwage/gender-wage-gap.htm
זאת למרות ששיעור תעסוקת האימהות לילדים מתחת לגיל 14 בישראל הוא מהגבוהים ביותר במדינות ה-OECD (כ80%) (https://www.oecd.org/els/family/LMF1_2_Maternal_Employment.pdf). תהליכים אלו שמהווים תוצר של מדיניות המאופיינת בעיוורון מגדרי, יוצרת פגיעות כלכלית של נשים ומפחיתה את עצמאותן הפיננסית. מנציחה את תלותן "בגבר המפרנס" ותורמת לפערי עושר מתמשכים מבוססי מגדר. נשים ממשיכות להתמודד עם תעסוקה בשכר נמוך, עם תעסוקה בלתי פורמלית, משרות חלקיות והן נתקלות לא רק בתקרות זכוכית כי אם גם ב"חומה האימהית" – הטיה נגד אימהות החוזרות לשוק העבודה. במקביל, נשים גם נושאות באופן בלתי פרופורציונלי בעול עבודות הבית והטיפול במשפחה, מה שמגביל את השתתפותן בתעסוקה הפורמלית ואת יכולתן להתקדם בקריירה. טיפול באי שוויון מגדרי בתעסוקה מחייב מדיניות המקדמת שכר שווה, תומכת באיזון בין עבודה לבין חיים, קידום תוכניות טיפול בילדים, חופשות הורים בחפיפה לחופשות עובדות.ים, סידורי עבודה היברידיים וגמישים יותר ועוד.
לימודי אי שוויון מגדרי בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן
נראה אפוא כי מגדר משפיע על כל היבטי החיים, מגדיר את הסדר החברתי ומגביל את תרומותיהן של נשים ונערות בתחומים שונים – כחינוך, פוליטיקה, שוק העבודה ואפילו בתוך משפחות וקהילות. עם זאת אין כל הכרח להשלים עם זה. אנו מזמינות אתכן.ם לקרוא תיגר על המבנים החברתיים הקיימים, הנורמות והמוסכמות, לשאול שאלות, לנתח באופן ביקורתי את יחסי הכוחות וגם לפעול באופן אקטיבי. תוכנית לימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן היא התוכנית האוניברסיטאית הטובה והמקיפה ביותר בישראל ללימודי מגדר במגוון מסלולים ומגמות:
לבחירתכן.ם, שני מסלולי תואר שני במגדר:
- במסלול עם תזה
- תואר שני עיוני במסלול ללא תזה
- תואר שני במגמת "מגדר בשטח"
מסלול תואר שלישי:
לקבלת מידע בנושא שוויון מגדרי ואי שוויון מגדרי או להרשמה ללימודי תואר בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן צרו קשר נחזור אליכם בהקדם.