סטודנטיות זוכות בפרסים ומלגות
ברכות חמות לדוקטורנטית ג'ודי חפץ על זכיית מחקרה במלגת נעמ"ת היוקרתית!
יהודית (ג'ודי) חפץ, דוקטורנטית בתוכנית ללימודי מגדר ובמחלקה למדעי המדינה.
מחקרה לדוקטורט של יהודית, תחת הכותרת "ייצוג נשי תיאורי, מהותי וקונקרטי בין המרחב הפוליטי למרחב המקוון: 3 רבדי ייצוג בקרב חברות מועצה ברשויות המקומיות בישראל", זוכה מלגת נעמ"ת לדוקטורנטיות מתחומי המדעים והמגדר. המחקר, בהנחיית פרופ' אשר כהן וד"ר שרון חלבה עמיר, בוחן באילו דרכים מבטאות חברות מועצה ברשויות המקומיות בשיח שלהן סוגיות הקשורות לאינטרסים של נשים. המחקר מתמקד בחקר השיח המתקיים בזירות הייצוג של ישיבות המועצה ועמודי הפייסבוק של חברות המועצה.
ברכות לרותי בלט, אבישי מזרחי וסיגלית עופר על קבלת מלגת נשיא על פרסום מאמר!
הדוקטורנט אבישי מזרחי זכה על מאמרו, כבוד הרב אני נמשך לגברים – מה לעשות? אסטרטגיות רבניות שמרניות להתמודדות עם הקונפליקט שבין הומוסקסואליות ויהדות, בהנחיית ד"ר רונית עיר-שי. המאמר עתיד להתפרסם ב"דעת - כתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה". מתוך קריאה ועיון מעמיק בספרות הרבנית העכשווית בסוגיות ההומוסקסואליות, בהדרכות הרבניות השונות, בשו"תים הווירטואליים, בחילופי התכתבויות, בשיעורים מוקלטים ובכתיבה ההגותית-מחשבתית בתחום אני מזהה שש אסטרטגיות התמודדות שונות בשיחים של המיינסטרים הרבני הציוני-דתי שאינו מתיר כל פרקטיקה מינית הומוסקסואלית וכן אוסר זוגיות הומוסקסואלית (גם אם היא ללא יחסים מיניים). לפרטים נוספים
ברכות לדוקטורנטית הלה דלל, בהנחיית ד"ר מירי רוזמרין, על זכייתה בפרס הנשיא על פרסום מאמר המתבסס על עבודת התיזה תחת הכותרת: מתמודדות עם ההדרה מהזמן הניאו-ליברלי: טכנולוגיות העצמי של נשים זקנות בסדרה "גרייס ופרנקי". מאמר זה מנתח את הייצוגים של נשים זקנות בסדרה "גרייס ופרנקי" (Netflix,2015). הוא בוחן כיצד גיבורות הסדרה, שתי נשים בשנות ה-80 לחייהן, פועלות לנוכח ובתוך הכוחות הטמפורליים הניאו- ליברליים המופעלים עליהן ומדירים אותן אל שולי הזמן הניאו-ליברלי. באמצעות ניתוח שיח סמיוטי ובהתבסס על רעיונותיו התיאורטיים של פוקו. המאמר מראה כיצד גיבורות הסדרה , גרייס ופרנקי, נעזרות במגוון "טכנולוגיות של עצמי" אשר עוזרות להן להתמודד עם מנגנוני הכוח שדוחקים אותן לשולי הזמן. באמצעות טכנולוגיות אלה מצליחות גרייס ופרנקי ליצור לעצמן מרחבי חירות ביחס למערכי הכוחות הסובבים אותן. המאמר פורסם בכתב העת Feminist Media Studies.
ברכות לדוקטורנט אודי פרומן, בהנחיית ד"ר רונית עיר-שי, על זכייתו בפרס הנשיא על פרסום מאמר, "חזקת ה כשרות או חזקת העלילה? עיוורון נרטיבי בפסקי הדין בפרשת אבינר", אשר התפרסם בכתב העת מעשי משפט. תקציר המאמר:
המאמר מנתח את פסקי הדין שניתנו בבית הדין הרבני האזורי בירושלים ובבית הדין הגדול לערעורים בנוגע לתביעה נגד הרב אבינר על רקע הטרדה מינית. המאמר טוען כי הטיה נרטיבית הובילה את שני הרכבי בתי הדין לאמץ את טיעוניו של אבינר, ולדחות את אלו של התובעת. בנוסף, ההטיה הנרטיבית השפיעה על הניתוח ההלכתי של המקרה, והובילה את בית הדין לדיון בהגנה שנותנת כביכול חזקת הכשרות לאבינר, ולמסקנה שמשמעות הגנה זו היא שדברי התובעת אינם אלא "דברי השמצה זדוניים". בכך החמיצו בתי הדין פסיקה שונה המפורשת בשולחן ערוך. המאמר קורא לבית הדין להרחיב את הפרספקטיבה הנרטיבית שלו בכדי להימנע מן הסיכון שבהטיות מסוג זה. קישור למאמר המלא
ברכות חמות לשתי מלגאיות הנשיא הטריות שלנו בתוכנית, אינה בלוס-קדוש ומעיין פדן, שתיהן מונחות של ד"ר גילי הרטל. שמחות מאוד שהתוכנית ללימודי מגדר היא בית למצויינות אקדמית מרשימה ופורצת דרך!
ברכות חמות לתלמידות ותלמידי התוכנית אשר זכו בפרסים פנימיים על הצטיינות לימודית ומחקרית ובפעילות אקטיביסטית:
במסלול המחקרי לדוקטורט זכו שרון תירוש, ענת רביב, ג'ני סבידיה.
במסלול המחקרי לתואר זכו אינה בלוס קדוש, פבל פיליפוב, לימור שבתאי, דנה שלם גז.
במסלול מגדר בשטח זכו לאה גפנג'ר לוי, צביקה אהל.
ברכות לרחל לוי הרץ, דוקטורנטית בתוכנית, בהנחיית דר' מירי רוזמרין, שקיבלה את פרס הנשיא על פרסום מאמר בכתב עת "מגדר" המבוסס על ממצאים המחקר שלה:
הזוכות בפרס לחקר האישה ביהדות ע"ש פניה גוטספלד, לשנת 2020:
שרון גלסנר, סטודנטית לתואר שני בתוכנית ללימודי מגדר
מנחה: פרופ' ניסים לאון
שרון גלסנר היא עורכת דין במקצועה ויו"ר עמותת תסמונת האיקס השביר בישראל, אמא ל-5 ילדים מקסימים, נשואה לאבי וגרה בכפר- סבא.
לפני שלוש שנים נרשמה לחוג ללימודי מגדר באוניברסיטת בר- אילן. בחיפושיה אחר נושא המחקר התוודעתי להליך השידוכים בקרב הציבור החרדי דווקא מההיבט של נשים עם לקות. מחקר זה מתמקד בתחום "שידוכי הבריאות" בחברה החרדית, המכונים גם "שידוכים מורכבים" ושמטרתם היא התאמה בין זוגות הלוקים בלקויות בעלות משמעות חברתית. זוהי תופעה ייחודית ומרכזית בקרב החברה החרדית ובעלת חשיבות גדולה, אך עד כה לא נעשו מחקרים אקדמאיים מעמיקים שבוחנים לעומק שידוך בין נשים לגברים עם מוגבלות נפשית או פיזית.
במחקר נבחנות השאלות הבאות: מהן החוויות של נשים המשתדכות בשידוכי בריאות בחברה החרדית? כיצד הן חוות את מיקומן, הן ביחס לעצמן והן ביחס לחברה שבתוכה הן חיות? חשיבות המחקר היא בבחינת דרכי ההתמודדות של נשים חרדיות עם לקויות פיזיות, בריאותיות או רגשיות, שעומדות בפני הקמת בית משפחתי, במטרה להבין את הסוגיות הייחודיות שעומדות בפניהן.
המחקר הינו איכותני, רואיינו בו 16 נשים חרדיות מכל הארץ, בהן שדכניות, אימהות והמשודכות עצמן.
בנימה אישית: "מסע הראיונות וכתיבת המחקר הפגיש אותי עם נשים בעלות מטען רגשי ועמוק במיוחד, נשים חזקות עם כוחות נפש ואמונה חזקה בטוב ובבורא עולם. נפעמתי מיכולתן של נשים אלו לפתוח את ביתן ואת ליבן לחוקרת שלכאורה זרה ורחוקה בדעותיה ובסגנון חייה ובכך לאפשר להורדת מחסומים ויצירת גשר של זהות ושותפות".
רותי גליק, דוקטורנטית בתוכנית ללימודי מגדר
מנחה: פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן
בוגרת תואר שני בתוכנית ללימודי מגדר בבר אילן. עבודת התיזה שלי עסקה בסיפור ההגירה של חנה סנש (על פי כתיבתה בעברית ובהונגרית) שנבחן גם מן ההיבט המגדרי ונעשתה בהנחיית פרופ' מרגלית שילה. המחקר עובד לספר אסורה בארץ חדשה (פרדס, 2013).
המחקר לדוקטורט חושף את סיפורה של קבוצת מהגרים, נשים וגברים דוברי הונגרית שהגיעו לישראל אחרי מלחמת העולם השנייה, וכתבו בזמן אמת על מפגשם עם החברה הישראלית בעיתון המהגרים "אוי קלט" בשפה ההונגרית ובמקורות נוספים. הנוכחות הבולטת של נשים כותבות בעיתון, הן כעיתונאיות, הן במדור מכתבים והן במדור נשים, מהווה חומר מקורות נדיר על חייהן ועולמן של מהגרות יהודיות בשנות החמישים, במרחב הציבורי והפרטי. על רקע מיעוט מקורות בעברית ומחקרים מנקודת מבטם של מהגרים ומהגרות בתקופה זו, הפיכתם לסובייקטים פעילים תוכל לערער הן על נרטיבים המתבססים על התנסויות של גברים בלבד, והן על בלעדיות הסיפור ההיסטורי ההגמוני.
