אפליית נשים | התוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן

אפליית נשים היא יחס מפלה כלפי נשים על בסיס מינן. היא מתייחסת לכל הבחנה, הגבלה או הדרה המבוססת על בסיס מין שיש בה כדי לפגוע או להגביל את זכויות היסוד והחרויות של נשים, והיא באה לידי ביטוי במגוון דרכים, הן ישירות והן עקיפות, גלויות וסמויות, בכל תחומי החיים:

אפליית נשים בתעסוקה

רבות מהנשים מקבלות שכר נמוך מזה של גברים העובדים באותה העבודה. הן נתקלות בתקרת זכוכית המונעת ומעכבת מנשים מלהתקדם בסולם הדרגות על אף היותן מוסמכות. הן מקבלות יחס שונה, נוטות לתפקידים הנחשבים באופן מסורתי "נשיים", ומרבות מהנשים מצופה לוותר על קריירה לטובת גידול הילדים וטיפוח המשפחה.

גלוריה מארי סטיינם - פמיניסטית, עיתונאית ואחת ממנהיגות התנועה הפמיניסטית בארצות הברית, הדגישה את חשיבות ההכרה בצורות השונות של אפליית נשים, לרבות במקום העבודה ותבעה את המשפט המפורסם:

‪”There are really not many jobs that actually require a penis or a vagina, and all other occupations should be open to everyone.”

אפליית נשים בתעסוקה באה לידי ביטוי גם בשכר ומובילה לתופעה המכונה "ענישה על בחירה באימהות" (Motherhood penalty). לפיה נשים הבוחרות באימהות נענשות על כך בין היתר בגובה שכרן. ממחקר שערכו Budig ו-England בשנת 2001 עולה כי העונש על הולדת כל ילד הוא הפחתה ממוצעת של כ-5% בשכרן של נשים, בעוד שגברים אינם חווים עונש דומה.

כדי להילחם בכך ולקדם שוויון מגדרי בתעסוקה ובשכר, ד"ר דבורה רואד, חוקרת פמיניסטית המשמשת מרצה בבית הספר למשפטים באוניברסיטת סטנפורד הציעה ליישם ביקורת שכר שתבטיח שכר שווה בין המינים כמו גם להפוך את נושא השכר – לשקוף.

לקבלת מידע בנושא לימודי אפליית נשים במסגרת התוכנית ללימודי מגדר או להרשמה ללימודי תואר במגדר באוניברסיטת בר-אילן צרו קשר ונחזור אליכם בהקדם.

אפליית נשים בפוליטיקה

אפליית נשים נוכחת גם בתחום הפוליטי. נשים מיוצגות פחות מגברים בממשלות, בפרלמנטים ובמוסדות שלטון אחרים. הן מתקשות להיבחר, נתקלות במחסומים, בדעות קדומות ובתקרות זכוכית. ניתן אמנם לראות התקדמות בכמה מדינות, ביניהן: שבדיה, ארגנטינה ואפילו רואנדה (ביולי 1993 מונתה אגתה אווילינגיימאנה, שרת החינוך, לעמוד בראש ממשלתה החדשה של רואנדה). יחד עם זאת, במדינות אחרות אפליית נשים ניכרת בפוליטיקה ונשים מנהיגות פוליטיות נותרו נדירות.

אצלנו בישראל ייצוג נשים בפוליטיקה הוא נמוך מאוד לעומת גברים. מקום המדינה אמנם היה ייצוג-מה של נשים בכנסת לאורך השנים, אך יש תת ייצוג של נשים בממשלה. ועל אף שמפלגות כמו הליכוד ומפלגת העבודה הנהיגו מדיניות של מכסות לנשים, יש בישראל מפלגות דתיות המדירות לחלוטין נשים משורותיהן, ביניהן: ש"ס ויהדות התורה.

פיפה נוריס, מדענית פוליטית המשמשת מרצה לפוליטיקה השוואתית בבית הספר לממשל קנדי באוניברסיטת הרווארד, ומשמשת פרופסור לממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת סידני, מציעה לטפל באפליית נשים בפוליטיקה בעזרת אסטרטגיות אפליה מתקנת ומכסות השומרות מושבים לנשים בפרלמנטים. היא קוראת ליישום תרבות פוליטית מכילה יותר, לשינוי נרטיביים תקשורתיים, ומעודדת כלי תקשורת להתמקד בכישוריהן של מועמדות ובמדיניות שלהן. בנוסף היא קוראת להוציא אל הפועל תוכניות חונכות לנשים השואפות להפוך פוליטיקאיות.

אפליית נשים בתחום הבריאות והרפואה

בתחום הבריאות יש פרדוקס מסוים; בעוד נשים מהוות חלק משמעותי מהכוח הרפואי ומשמשות רופאות, מטפלות, כוח עזר ואחיות הן מוצאות את עצמן בקצה הסובל מפרקטיקות מפלות בתוך המערכות בהן הן עובדות.

אפליית נשים בתחום הרפואה לובשת פנים רבות; נשים עשויות לקבל טיפול רפואי פחות איכותי מגברים, להתקשות בקבלת גישה לשירותי בריאות מסוימים ולסבול מיחס מפלה מצד צוותים רפואיים. על פי מחקרים שנערכו בשנים האחרונות עולה כי יש זלזול מצד רופאים גברים בתלונות של נשים, דבר המרתיע נשים מלפנות לסיוע רפואי נוסף, הן מסווגות תכופות כהיסטריות ונוטות להגזמה ומואשמות במצבן הרפואי. יש תת אבחון בנשים, ולא אחת נשים מקוטלגות כסובלות מדיכאון ורושמים להן תרופות נוגדות דיכאון, ולא תרופות נוגדות כאב, חרף העובדה שמקור הבעיה הוא פיזיולוגי. באופן מסורתי גם בכל מה שנוגע למחקר הקליני ולניסויים הייתה התמקדות בעיקר בגברים, מה שהוביל לפער בידע הנוגע לבעיות רפואיות הייחודיות לנשים. וכאשר מדובר באפליית נשים ברפואה יש לכך השלכות חמורות ולעיתים אף השלכות קטלניות ממש.

טיפול באפליית נשים בתחום הבריאות והרפואה דורשת גישה רב-מערכתית. ראשית יש להגדיל את ייצוג הנשים בתפקידי ניהול במערכות הבריאות וליזום תוכניות חונכות כדי לשלב יותר נשים בשדרות הניהול. שנית, יש לשנות את תוכניות הלימודים בבתי הספר לרפואה כך שיכללו הבדלים בין המינים באבחון וטיפול. כמו כן, יש לפתח מערכות ונורמות המאפשרות לנשים לדווח על הטיות מגדריות בטיפול ולטפח תרבות של דיאלוג פתוח בין רופאות ורופאים לבין מטופלות נשים. שבועת היפוקרטס דורשת יחס שווה למטופלות ולמטופלים ויש לקיים הבטחה זו.

אפליית נשים בחינוך ובהשכלה

נערות עשויות לקבל פחות הזדמנויות חינוכיות מנערים, להיות מופנות למסלולי לימוד "נשיים" מסורתיים ולסבול מאלימות מינית בבתי הספר. נכון, שיעורי ההרשמה של בנות לבתי ספר ולאוניברסיטאות גדלו, אך עדיין נותרו פערים ובנות רבות לא משלימות חינוך יסודי ותיכוני, במיוחד במדינות אפריקה שמדרום לסהרה ובדרום אסיה ובמדינות בהן ההכנסות נמוכות.

במדינות מפותחות שבהן ההכנסות גבוהות יש הטיות מגדריות אחרות בחינוך ובהשכלה: בבחירת נושאי הלימוד (– נשים נוטות להתרחק מלימודי מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה ומעדיפות דיסציפלינות הנחשבות נשיות באופן מסורתי) והדינמיקה בכיתה. מסרים מפלים ונורמות פטריארכליות מושרשות בפרקטיקות החינוכיות מחזקות את התפקידים והציפיות המגדריים המסורתיים, וכך מעצבים את התפיסה העצמית של נערות ואת הבחירות האקדמיות שלהן. החוקרים Sadker and Sadker (1994) גילו למשל כי ניתן לזהות את המסרים השונים המועברים לבנות ולבנים כבר בגיל הגן ולאחר מכן גם בבית הספר. הם מצאו כי מורים שיבחו תלמידים באופן תדיר יותר מתלמידות, כי מורים קטעו את דבריהן של תלמידות לעיתים תכופות יותר משקטעו תלמידים ואפשרו לתלמידים להרחיב את רעיונותיהם יותר מתלמידות.

ההבדלים ניכרים גם בהשכלה הגבוהה. הפער בין המינים בולט במיוחד כאמור בתחומי ה-STEM (=Science, Technology, Engineering, and Mathematics). לפי נתוני הקרן הלאומית למדע של ארצות הברית נשים מהוות כ-28% מכוח העבודה במקצועות המדע וההנדסה בארה"ב. תת ייצוג זה של נשים מיוחס לשילוב של גורמים, ביניהם: אפליית נשים בתהליכי גיוס, קידום ושימור וכן מחסור במנטוריות נשים בתחומים אלו.

הטיפול באפליית נשים בחינוך ובהשכלה צריך לכלול תוכניות לימודים המכילות ומציגות את תרומתן של נשים, לרבות היסטוריה של נשים והישגיהן. יש להכשיר מורים כך שיוכלו לזהות הטיות מגדריות וייצרו סביבת למידה שוויונית. חשוב להמשיך ולעודד נשים לשמש בתפקידים ניהוליים במערכות החינוך השונות. בנוסף יש גם להקצות משאבים ותקציבים לקידום שוויון מגדרי בקהילה וליישם מדיניות המקדמת שוויון מגדרי.

אלימות על בסיס מגדר

נשים עשויות להיות קורבנות לאלימות מינית, סחר בבני אדם, עוני, נישואים מוקדמים כמו גם הגבלות על זכויות הרביה שלהן. נשים סובלות באופן לא פרופורציונלי מאלימות על בסיס מגדר. על פי ארגון הבריאות העולמי אחת מכל שלוש נשים בעולם חוותה אלימות פיזית או מינית במהלך חייה. מגפת הקורונה שהתרגשה עלינו לא מכבר רק החמירה את נושא האלימות במשפחה כנגד נשים, כשהסגרים לכדו נשים עם בני הזוג המתעלל שלהן בבית ושיבשה את שירותי התמיכה.

הפטריארכיה, כמערכת חברתית, מעניקה זכויות יתר לגברים, דוחקת נשים לשוליים ומנציחה את העדר האיזון בכוח, המאפשר אלימות מבוססת מגדר כלפי נשים. אלימות נגד נשים נורמלה והוצדקה לאורך ההיסטוריה על ידי פרקטיקות משפטיות, דתיות ותרבותיות, מה שמקשה על ערעורן. חוקרות.ים פמיניסטיות.ים מדגישות.ים כי אלימות על בסיס מגדר אינה בעיה אינדיבידואלית כי אם בעיה חברתית, המשקפת ומחזקת היררכיות מגדריות, ומציינות.ים כי חווית האלימות של נשים מעוצבות גם על ידי היבטים אחרים בזהותן.

תיאוריית ההִצְטָלְבויוּת, שהצביעה עליה לראשונה המשפטנית הפמיניסטית קימברלי קרנשו כבר בסוף שנות ה-80 של המאה ועשרים, מדגישה כי דיכוי, אפליית נשים ואלימות מתקיימים על צירי זהות נוספים, ולצד מגדר יש להוסיף גם נטייה מינית, גזע ומעמד. כך שלא ניתן להבין את האישה השחורה למשל מבלי להבין את ההצטלבות שבין מגדרה לבין גזעה, ומבלי להבין שההיררכיה תרבותית מכתיבה דיכוי, אלימות חוסר שוויון מובנה.

גם נישואים מוקדמים, נוהג הנפוץ בעיקר במדינות לא מפותחות כמו אתיופיה ותימן, הם סוג של אלימות נגד נשים/בנות. דיכוי המנציח את מבני הכוח הפטריארכליים, מצמצמים את האוטונומיה של נשים/בנות ושוללות מהן את הזכות לקבל החלטות בסיסיות לגבי חייהן. וכך גם סחר בנשים. תופעות שיש להיאבק בהן ולהוקיען מן השורש.

לקבלת מידע בנושא לימודי אפליית נשים במסגרת התוכנית ללימודי מגדר או להרשמה ללימודי תואר במגדר באוניברסיטת בר-אילן צרו קשר ונחזור אליכם בהקדם.

אפליית נשים לאורך ההיסטוריה

אפליית נשים לא החלה היום, היא היסטורית, מערכתית ומושרשת עמוק בנורמות חברתיות, מנהגים ואמונות, היא גרמה לפגיעה קשה בזכויותיהן ובאיכות חייהן של נשים ומנעה מהן לממש את מלוא הפוטנציאל שלהן. לאורך ההיסטוריה, נשים סבלו מאפליה במגוון דרכים, הן בתחומי החיים האישיים והן בתחומי החיים הציבוריים.

שלילת זכויות פוליטיות: ברוב החברות לאורך ההיסטוריה, נשים לא זכו להשתתף בבחירות, לכהן במשרות ציבוריות.
הגבלות כלכליות: נשים לא יכלו לעבוד מחוץ לבית, להחזיק או לרשת רכוש, לנהל עסקים והן היו תלויות כלכלית בגברים.
אפליה חינוכית: נערות לא קיבלו חינוך פורמלי, או קיבלו חינוך פחות איכותי מנערים. הן לא יכלו ללמוד מקצועות מסוימים או להתקבל למוסדות להשכלה גבוהה.
אפליה חברתית: באופן מסורתי נשים נחשבו לנחותות מגברים מבחינה שכלית ומוסרית. הן היו כפופות לרצון בעליהן, לא יכלו לקבל החלטות בעצמן וסבלו מאלימות בתוך משפחה.

יחד עם זאת, לאורך השנים נשים גם נאבקו נגד האפליה והשיגו התקדמות. לדוגמה:

המאבק על זכות הבחירה: במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, נשים בכל רחבי העולם נאבקו על זכותן לבחור. המאבק הזה נשא פרי וכיום לנשים זכות בחירה ברוב המכריע של המדינות בעולם ואף יכולת להיבחר.
המאבק לשוויון זכויות בעבודה: נשים נאבקו על שכר שווה עבור עבודה שווה, על תנאי עבודה הוגנים ועל הזכות לעבוד במקצועות שונים. מאבק זה הביא לחקיקה שאוסרת אפליה על רקע מגדר במקום העבודה.
המאבק נגד אלימות נגד נשים: נשים נאבקו להעלות את המודעות לאלימות נגד נשים, להקים מקלטים לנשים מוכות ולדרוש העמדה לדין של פוגעים. מאבק זה הביא לחקיקה מחמירה יותר נגד אלימות נגד נשים ולשיפור השירותים לנשים מוכות.

חשוב, אפוא, להמשיך ולפעול כנגד אפליית נשים בכל היבט ותחום ולקדם שוויון אמיתי בין גברים לנשים.

ללמוד, לחקור ולהיאבק באפליית נשים במסגרת תואר במגדר

אפליית נשים היא אחד מהנושאים המרכזיים אותם אנו לומדות.ים וחוקרות.ים במסגרת תואר בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן, כך שאם נושא זה מעניין אתכן.ם, אתן.ם מוזמנות.ים להרשם ללימודי תואר שני במגדר או ללימודי תואר שלישי.

לבחירתכן.ם, שני מסלולי תואר שני:

ומסלול תואר שלישי:

תואר שלישי במגדר – דוקטורט במגדר

התוכנית שלנו ללימודי מגדר היא חלוצית ופורצת דרך והיא המובילה והגדולה בישראל. אנו גאות.ים לשמש בית חם לקהילה רב תרבותית מגוונת וחממה לאקטיביזם חברתי, ולקדם מצוינות אקדמית ומחקרית.