רבית כהן, דוקטורנטית בהנחיית ד"ר מירי רוזמרין
רבית כהן, גרה בנשר במקור מקרית ים, דוקטורנטית בהנחיית ד"ר מירי רוזמרין
עבודת הדוקטורט של רבית עוסקת בחינת המציאות של נשים צעירות בישראל של היום המתמודדות עם תפיסות ונרטיבים מתנגשים המעצבים את חייהן, תוך ניתוח הפגיעות הנובעת ממיקומן בצומת שבין התפיסות הנורמטיביות המסורתיות המצפות מנשים להינשא ולהקים משפחה אל מול נרטיבים חדשים יותר הדורשים מנשים צעירות אוטונומיה ויזמות. ממצאי המחקר מציגים תמונה עדכנית ומורכבת של מציאות חייהן של נשים רווקות כיום תוך בחינת הדרכים בהן נשים מתמודדות עם פגיעות זו והמיומנויות שהן רוכשות לעצמן המאפשרות להן לשמור על עצמן כסובייקט חופשי. מיומנויות אלה מעניקות משמעות לחייהן, תוך התמודדות עם ממדים שונים של פגיעות שהם חלק מהמציאות המינית שלהן.
במשך עשור עבדה רבית עם נערות במצבי סיכון ומצוקה – בבתים חמים, פנימיות ופרויקט הכנה לצה"ל,. בחירתה לעבוד עם נערות נבעה מהאמונה שזה השלב שעוד ניתן להשפיע על עיצובן כנשים צעירות. בעבודתה ניסתה לשבור הבניות חברתיות שהיו חלק מדרך החשיבה של הנערות הללו, לפתוח בפניהן אופציות נוספות ולאפשר להן לחלום מה הן רוצות בעבורן ולא מה החברה דורשת מהן.
כיום, רבית עובדת סוציאלית בעמותת "רוח נשית" – עמותה פמיניסטית, הפועלת לחיזוק כוחן הכלכלי של נשים נפגעות אלימות בישראל על מנת שיוכלו לצאת ממעגל האלימות ולהתחיל חיים חדשים. בעבודתה יש לרבית הזכות לעמוד יחד עם נשים מוחלשות, ליידע אותן בזכויותיהן, לדרוש את המגיע להן ולקבל זאת, לסייע במיצוי זכויות, סיוע משפטי, בחינת דרך החיים והמחשבה על חלומות לעתיד בתחום העבודה והקריירה, תוך השגת המימון לצעוד יחד בדרך להגשמת היעדים המקצועיים והאישיים ובעיקר להחזיר לעצמן את האמונה בעצמן ובכוח הנשי שעוטף אותן.
בעבודה רבית נדרשת לחזון, לחשיבה ולעשייה אקטיביסטית יום יומית , שכן דווקא במקומות בהם יש ציפייה לחמלה ולחשיבה מחוץ לקופסה, בעבור נשים מוכות הן חלק מה- D.N.A . רבית למדה שניתן לעמוד מול ביטוח לאומי, מול לשכת התעסוקה, מול הסיוע המשפטי, מול הבנקים, מול לשכות רווחה ובעשייה אקטיביסטית להקל את חייהן של הנשים המשתתפות ברוח נשית.
רבית מספרת:
"כשאני פושטת את מדי העובדת הסוציאלית, אני אקטיביסטית גאה ונמרצת בתחום הסיוע לבעלי החיים, טבעונית, מתנדבת בחווה "להתחיל מחדש", מסבירה בשפיות איך ניתן יחד להטיב את החיים על פני הכדור הזה, הן לנו והן לבעלי החיים, עם ויתורים מינוריים. כדי שהכדור שלנו, ימשיך להתקיים לדורות הבאים.
התוכנית ללימודי מגדר נתנה לי פרספקטיבה חדשה הן כאישה שאני והן כעו"ס שאני שואפת להיות. בדיעבד, אפשר לומר שהגעתי לתכנית נאיבית משהו מתוך אמונה שנשים "יכולות הכל" והבנתי שהדרך לשם היא עוד ארוכה ועד כמה התפקיד שלנו בתוך הדרך הזו היא משמעותית. כמו כן, התכנית מאפשרת לי סקרנות, חקירה, הבנה של נושא שקרוב לליבי ולחיי ולעבור מסע של ממש, המאפשר לייצר שפה ושיח על נושא ששנים רבות הוא טאבו על אף השינויים הרבים שהתרחשו בו.
אני חולמת לעתיד לסיים עבודת מחקר שאני גאה בה. שתישאר בי התשוקה למקצוע העבודה הסוציאלית עוד שנים רבות מתוך אמונה אמיתית ביכולת של הפרט לחולל שינוי. אני מקווה להיות מרצה לסטודנטים/ות לעבודה סוציאלית ולקחת חלק בעיצוב הדור הבא של העובדים/ות הסוציאליים".