"גבולות האני" – סדנה לנערות חרדיות נושרות ומתמודדות, מיכל מנהיימר

"גבולות האני" – סדנה לנערות חרדיות נושרות ומתמודדות, מיכל מנהיימר

הבעיה של נשירת נוער במגזר החרדי ידועה ומוכרת, תופעה זו התרחבה בשנים האחרונות מסיבות שונות, בפרט קיימת לקונה בהיבט המגדרי של נשירת נערות. נערות חרדיות הנפלטות ממסגרת הלימודים מאבדות לרוב גם את המסגרת המשפחתית והחברתית, הן מחליפות את החברה השמורה והמאוד מגוננת בחברת נערים ונערות במצב דומה. בערים החרדיות הרחוב קר ומנוכר, אין מגוון אמצע ואין קשר בין הקצוות, הבנות הנושרות מוצאות עצמן לבד, ללא דגם נשי להזדהות איתו, בנתק או במתח עם המשפחה. הריחוק החברתי דוחף את הנערות להישרדות או למרד במסגרת, ללא הדרכה מינית ותקשורתית מתאימה. למרות נקודת המוצא המאוד שונה של נערות חרדיות המאופיינות בריחוק ושמרנות, כשהן מגיעות לרחוב, פרקטיקות ההתמודדות שלהן נשענות על אתנן מיני. חמור מכך, חוסר ניסיונן מקשה עליהן להתמודד בסיטואציות מורכבות, הן מתמודדות עם דילמות, חוסר ידע, ללא זהירות ומוגנות וחסרות כלים להתמודדות עם העולם החדש והלא מוכר.

הפרוייקט מציע פתרון לקבוצה זו של נערות נושרות, תוך התמקדות בסוגיות של תעסוקה ומיניות. הפרוייקט בנוי סביב סדנה שתקרא "גבולות האני" שתתוכנן עבור הנערות הנושרות. מטרת הפרויקט להעלות את התמודדות הנערות בשדה זה לסדר היום, לאסוף נערות מתמודדות ולקיים עבורן סדנה בת 3 מפגשים המשלבת את עולם התעסוקה עם תכנים של 'גבולות האני'.
בחברה החרדית הנושא של התמודדות עם העולם המיני מושתק ומונח מאחורי חומות צניעות נעולות על בריח, מורכבת זו עם הנושא מבנה את אופי הסדנה שתישא מסר כפול: הטקסט הרשמי – עולם התעסוקה, מיגדור בעבודה, כתיבת קורות חיים, כישורים וכלים שימושיים בעולם העבודה, שפת גוף, התמודדות מול סמכות ועוד, וסאב-טקסט- פרקטיקות הישרדות, שימוש בגוף, שיח בין המינים, הכרת גבולות האני, ברור רצונות והצהרת כוונות. באופן רשמי בפרסומים ובתוכן הסדנה הינה על עולם התעסוקה – פנים המפגשים יובנו באופן כפול כשהשיח מרפרר בין הנושאים של עבודה ותכנים מיניים, עניינים של בינו לבינה ברחוב.
כל שיעור בנוי כיחידה עצמאית, כך שבמידה ונערה תגיע שתגיע למפגש בודד, עדיין תוכל לצאת עם תובנה לחיים. באופן כזה ניתן לבנות את מפגשי הסדנה כיחידות מודולריות שיותאמו למשתתפות.

הקמת הסדנה דורשת 3 מרכיבים: 1. כתיבת התוכן הכפול אותו תלמדנה הבנות במפגש 2. איסוף הנערות והעברת הסדנה בפועל 3. בניית "ערכה" אותה ניתן להפיץ בקרב חונכות, עובדות סוציאליות, ועוסקות בתחום, שתוכלנה להשתמש בידע הנצבר מתוך העברת הסדנה, חלק זה משמש גם להעלאת המודעות לסוגיה.

אני מודה לתוכנית ללימודי מגדר שאפשרה לי למצוא את הקול הייחודי הנשי שלי, שחיברה את קצוות ההגדרה הפרומים של דת, אתניות, מגדר, שוליות, וחיברה אותם לחבל עבה אשר בקצהו אנו אוחזת ומוכנה לומר בגו זקוף: אני, מיכל, אישה, חרדית, פמיניסטית. אני מאחלת לי להמשך הדרך להעמיק את עולם הידע בהצטלבות של זהות דתית ומגדר, ובפרט בתחום של נשירת נערות חרדיות, הן בהרחבת עולם הידע והן בעזרה אקוטית לנערות מתמודדות ברחוב.

מיכל מנהיימר, תושבת בני ברק, אם לחמישה ילדים, שניים מתוכם פרשו מן העולם החרדי האורתודוקסי. הגדול משרת בצה"ל והשני משלים בגרויות בפרויקט היל"ה. שלושת הקטנים לומדים במסגרות חרדיות – חיידר ובית יעקב.