שינוי ייצוג נשים וילדות בספרי לימוד של בתי חינוך חרדים, פסיה הירץ

שינוי ייצוג נשים וילדות בספרי לימוד של בתי חינוך חרדים, פסיה הירץ

פסיה מספרת על הפרויקט:

במהלך בדיקה שגרתית של חוברות העבודה של ביתי הלומדת בחינוך חרדי, תלמידת כיתה ב דאז, קלטתי כי בשני ספרים ישנה בעיה בייצוג נשים וילדות. בחוברת תורה "בראשית דרכנו" מיוצגות הדמויות באופן סטריאוטיפי מבחינה מגדרית ובחוברת מדעים "מעשה בראשית" אין כלל דמויות נשים וילדות אלא רק ילדים. חוברות אלו מאושרות על ידי משרד החינוך ונלמדות במוסדות שבפיקוחו. אי לכך, שינוי הייצוג אמור להתבצע דרכו ולעבור הלאה אל בתי החינוך.

באופן אישי חשוב לי לפעול בנושא עקב היותי פמיניסטית יוצאת החברה החרדית השואפת לקדם נשים וילדות חרדיות. מלבד הרגשת המחויבות לטפל בהדרה בספרי הלימוד, אני מודעת לכך  שלספרי לימוד יש כוח להשפיע על  מודעותן של ילדות לגבי סטיגמות מגדריות וחסמים מגדריים בבגרותן, בבואן  לבצע בחירות החל מסגנון לבוש, רכישת השכלה, קידום במקום העבודה וכלה בזוגיות ומשפחה. מטרת הפרויקט היא להביא לייצוג דמויות של  ילדות בספרי הלימוד כחוקרות תהליכים, מתבוננות במחשבים או בציוד טכנולוגי אחר וכמבטאות כישורים כציור, ריקוד, כתיבה, נגינה, עבודות גינון, בישול ועוד. שינוי נוסף שנדרש הוא בתיאור המילולי של ילדות ונשים שיציג אותן ככאלו שנמצאות ופועלות גם במרחב שמחוץ לבית כגון: תיאור של ילדה העורכת ניסוי מדעי, אישה/ילדה המספרת את סיפורי התורה בחוברת הלימוד בתורה.

בראשית הדרך פניתי ליו"ר היחידה לשוויון מגדרי במשרד החינוך. ערכתי איתה ראיון דרך "זום" על מנת להבין כיצד עלי לפעול. מטרת השיחה הייתה לבדוק האם ניתן לבצע שינוי כזה בעזרתה. היא הציעה לכנס ישיבה עם בעלת תפקיד נוספת על מנת לקדם חשיבה בעניין. מסיבות טכניות לא נערכה פגשיה כזו. רעיון נוסף שעלה הוא פנייה לשדולת הנשים או הצגת הנושא בוועדה בכנסת מה שלא התאפשר בעקבות מחלת הקורונה ובחירות חוזרות ונשנות. בנוסף, כתבתי פוסט אישי ואני מחפשת דרך להפיץ אותו. בימים אלו שוב יצרתי קשר עם מנהלת היחידה במשרד החינוך במטרה לכנס ישיבה בתקווה שאלו יהיו הצעדים הראשונים בדרך למימוש הפרויקט. כרגע האתגר העיקרי  העומד בפני הוא להשתתף בישיבה במשרד החינוך, להציג את הפרויקט ולהצליח לשכנע נוסף על פרסום הפוסט במדיה רלוונטית. אני מניחה שתהליך זה ייקח זמן שכן מעורבת כאן החלטה בירוקרטית. לכן ארצה לפעול בעניין עד השגת המטרה או לפחות עד הצפת הנושא והעלאתו לסדר היום בפורום המנהלי במשרד החינוך וברשתות חברתיות.

בתוכנית ללימודי מגדר פגשתי קבוצה הטרוגנית מאוד ומכילה מאוד הן מצד צוות המרצות/ים והן קולגות. דבר זה גרם לי לשנות או למתן תפיסות מסוימות בעיקר חברתיות ופוליטיות. חשתי כי יש אמון בין המרצות לסטודנטיות, השיעורים מתנהלים בצורה של דיון ומעורבות רבה של הסטודנטיות. מחשבות ותהיות רבות שליוו אותי שנים הסתדרו בעזרת תאוריות שנלמדו ושיח פתוח בשיעורים. במהלך השנה הראשונה קיבלתי סיוע לימודי, המיועד לנשים חרדיות, ע"י דוקטורנטית. בתחילה לא הייתי זכאית אך תודות ללחץ מצד הסגל קיבלתי את התמיכה. במהלך הלימודים למדתי תיאוריות וכלים לנתח מצבים ולהביט בהם בעין ביקורתית ופמיניסטית. אני חושבת שמשאב חשוב הקיים בתוכנית הוא היכרות של הסטודנטיות והסגל עם מגוון נשות מפתח היכולות לעזור בקידום פרויקטים.

הנושא הפמיניסטי מעסיק אותי מגיל צעיר והחלום שלי הוא שתמיד ארצה לפעול בעניין בעיקר בתחומים שקשורים לנשים וילדות חרדיות. חלום אף גדול מכך הוא שאמצא שותפה לדרכי, הבאה מאותה רקע. לבסוף, ארצה להקים ארגון או עמותה שתלווה נשים חרדיות בתהליך הפלה החל משיח הלכתי וכלה בליווי בשטח. עבודה עם החברה החרדית היא דבר מאתגר ואצטרך לדעת ללכת בין הטיפות ללא שבירת מוסכמות.

דוגמאות לתמונות מספרי לימוד 

פסיה הירץ, נתניה.