מחקרה של ד"ר ענת הרבסט-דבי - מגדר ורווחה

ד"ר ענת הרבסט-דבי הינה חברת סגל בכיר בתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן. מחקריה עוסקים בתחומים הבאים: היבטים מגדריים של מדיניות הרווחה; היבטים מגדריים של מערכת הביטחון הסוציאלי; משפחות בתהליכי שינוי; פנסיה; תעסוקת מתבגרות.ים, אימהוּת וגירושין ואי-שוויון.

בשנים האחרונות עבודתה המדעית מתמקדת בשני פרויקטים מחקריים עיקריים. הראשון הוא השלכות של שינוי מצב משפחתי של ההורים על תעסוקת מתבגרים ועל היבטי תעסוקה, השכלה ומשפחה בהמשך חייהם. המחקר מתמקד בחקר הקשרים בין שינויים המתרחשים במצב משפחתי של ההורים, תעסוקת מתבגרים.ות והשפעות ההדדיות של שני אלו על הילדים.ות בהמשך החיים. באופן ספציפי, המחקר בוחן ראשית את הקשר בין גירושי הורים או יתמות בגיל ההתבגרות לבין תעסוקת מתבגרים.ות ושכר מעבודה בגיל זה. שנית, כיצד גירושי הורים או התייתמות בגיל ההתבגרות משפיעים על שלושה תחומי חיים בהיותם בוגרים.ות צעירים.ות: השגת השכלה (כניסה לתואר ראשון), פעילות בשוק העבודה (שכר ויציבות תעסוקתית) וחיי המשפחה שלהם עצמם (כניסה לנישואין ולהורות). בעשורים האחרונים התרחשו שינויים עמוקים בחיי משפחות בחברות רבות בעולם, כולל בחברה הישראלית. אלה הופכים את חיי המשפחות של רבים ורבות למורכבים ודינמיים מאי פעם. הניסיון להבין שינויים אלו ובתוך כך לבחון את ההשלכות שלהם על ילדים.ות ומתבגרים.ות הינו מרכזי למחקר הסוציולוגי והדמוגרפי. אחת הפרספקטיבות המרכזיות במחקר זה הינה   פרספקטיבת מסלולי החיים (life course perspective). לפי פרספקטיבה זו, מסלולי החיים של יחידים משוקעים ומעוצבים על ידי המרחב והזמן ההיסטוריים במהלך חייהם כמו גם על ידי הקבוצות החברתיות אליהן הם שייכים. לאירועים ושינויים שחוות.ים המתבגרות.ים, כמו שינויים במצב משפחתי של ההורים או תעסוקה בגיל ההתבגרות, עשויות להיות השפעות מצטברות על מסלולי החיים שלהן.ם, זאת ועוד, קשיים וחסרונות (כמו גם משאבים ויתרונות) נוטים להתווסף ולגדול עם הזמן. הדבר עשוי להעמיק את אי השוויון בין משפחות, במיוחד בתקופה שבה שינויים משפחתיים שכיחים בחיי החברה. פרויקט מחקרי זה זכה במענק הIsrael Science Foundation-.

הפרויקט המחקרי השני  עוסק בהיבטים מגדריים של זכויות פנסיוניות והבניות מגדריות בקבלת החלטות פיננסיות בהקשר לפנסיה של נשים המצויות סמוך למועד פרישתן. חשוב לקחת בחשבון הבדלים מגדריים כשבוחנים את השפעת המדיניות החברתית על חיי האזרחיות.ים. ההחלטות והתוכניות של נשים לגבי פרישה ותכנון פנסיוני מושפעות ממסלולי חיים ממוגדרים, הבניות וציפיות חברתיות ותרבותיות, כמו גם ממדיניות רווחה וממדיניות שוק התעסוקה. התכנון  הפנסיוני הנדרש מהאזרחיות.ים תואם היטב את האידיאולוגיה ההגמונית הניאו-ליברלית ואת תביעתה לאחריות אישית, עצמאות כלכלית, אחריות ורציונליות כלכלית. ציפיות כאלה של ידע פיננסי, אינן מחשיבות את אי השוויון המגדרי או שוליות חברתית. על כן המחקר מבקש להביא לחקירה משולבת של שלושת הממדים העיקריים המשפיעים על מגדוּר הפנסיות: מערכת החוקים, שוק העבודה והתנהגות וגישות לתכנון פנסיוני. שלושת הממדים הללו  קשורים זה בזה. הדינמיקה בין שלושת המימדים הללו רלוונטית להבנת מגדוּר הפנסיה, מכיוון שזו עשויה להשפיע הרבה יותר על נשים מאשר על גברים. נשים חשופות לחסרונות חברתיים-כלכליים-מבניים מבחינת הכנסותיהן. כמו כן, העיצוב החברתי-פוליטי של הפנסיה מוכוון לתכנון אינדיבידואלי ולהשקעה במוצרי פנסיה מבוססי שוק. עיצוב זה מעמיד את הנשים בעמדת נחיתות, לא רק בגלל פערים מגדריים במשאבים כספיים אלא בעיקר בשל פרקטיקות ממוגדרות. על מחקר זה זכתה במענק אימפקט לחקר הזיקנה והגילנות.