יצירת קוד אתי דו-לאומי למניעת הטרדות, פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני, והטמעתו בארגון, בהובלת עופרה ארז-גורן

יצירת קוד אתי דו-לאומי למניעת הטרדות, פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני, והטמעתו בארגון, בהובלת עופרה ארז-גורן (ראשון לציון)

עמותת פורום המשפחות השכולות היא ארגון ישראלי-פלסטיני הפועל באמצעות חברות וחברי הארגון, בהיגוי המשרדים הישראלי והפלסטיני, בקרב קהלים מגוונים – לקידום פיוס והידברות בין ישראלים לפלסטינים. על הארגון, הרשום כעמותה בישראל, חל החוק הישראלי למניעת הטרדה-מינית. החוק מתייחס לעובדים, ולא למתנדבים. זיהיתי צורך ביצירת קוד-אתי דו-לאומי למניעת הטרדה מינית, המשלב את הנורמות המקובלות באוכלוסיית הרשות-הפלסטינית עם אלו המקובלות על אזרחי ישראל היהודים, לאור העובדה שלא מצאנו קוד קיים המשלב את הערכים והמוסכמות הפלסטיניים עם אלו הישראלים. מטרת הפרוייקט היא לנסח קוד-אתי דו-לאומי למניעת הטרדה-מינית עבור הארגון, שישלב מוסכמות וקודים-תרבותיים פלסטיניים, עם הישראלים, תוך מתן ביטוי לערכי הארגון.

כחברה בוועדת-הביקורת של הפורום פעלתי, בהתאם לחוק-הישראלי, למינוי אחראיות, ישראלית ופלסטינית, לטיפול בתלונות על הטרדה-מינית, הייתי שותפה לניסוח תקנון לארגון, בעברית ובערבית, למניעת הטרדה-מינית, ופעלתי להדרכת צוותי שני המשרדים בנושא זה.

במהלך טיפול בתלונות על הטרדה מינית בארגון, נוכחתי שההתייחסות לסוגיית ההטרדות-המיניות בחברה הפלסטינית שונה מאשר בחברה הישראלית, בשל שוני במוסכמות, נורמות, חוקים וקודים תרבותיים. למשל, בניגוד לישראל, התקשורת הפלסטינית מתעלמת כמעט לחלוטין מנושא זה.

וכן, התייחסות החוק ברשות הפלסטינית בסוגיה זו שונה מהישראלית.
מתוך שאיפה להתנהלות שוויונית, מטרתנו ניסוח תקנון שיהיה רלוונטי עבור כל החברים.
השילוב של זיהוי והכרה בצורך לקוד כזה, עם העובדה שלא מצאתי קוד-אתי קיים, המשלב ומשקף את צרכי הפלסטינים עם אלה המקובלים על הישראלים, הוביל אותי לרעיון של יצירת קוד-אתי עבור "הפורום".  אני מאמינה בחשיבותו של הנושא; לאור ממצאים בארגונים שעברו תהליכי ניסוח והטמעה של קוד-אתי כזה – אני מצפה שתהליכי יצירת הקוד והטמעתו יתרמו ליצירת סביבה בטוחה יותר לעובדות, לעובדים, למתנדבות, ולמתנדבים בארגון, ולא פחות חשוב - לקהלים עמם באים המתנדבים במגע, ואף לשיפור התרבות הארגונית.


על תחילת הפרויקט:

הגעתי ללימודי מגדר לתואר שני במגמת שטח עם ואולי אף בזכות רעיון הפרוייקט. ביקשתי ואף קיבלתי את ברכת הנהלת הפורום, שאישרה את הפרוייקט, לפני תחילת התהליך. הנהלת הפורום מגבה ומעודדת את הגשמתו. בשלב התכנון נעזרתי בארגון "שתיל", שהקצו לי שעות ייעוץ עם בעלת נסיון בתחום זה. גייסתי צוות היגוי ישראלי, וצוות היגוי פלסטיני, באמצעות פרסום קול קורא לחברי הפורום.  התכנית היא שבשלב ראשון יגדיר כל צוות את הכללים המיוחדים לו, שישולבו למסמך אחד.

יעדים עתידיים להמשך הפרויקט:

  • השלמת הניסוח של הצוות הפלסטיני, ושילוב שני המסמכים לאחד.

  • קבלת אישור הנהלת הפורום לנוסח המוצע, כולל הסכמה על אופי ולוחות זמנים להטמעתו.

  • הטמעת הקוד בארגון, יצירת מנגנון אחראי על הדרכה שוטפת ופיקוח על התהליך.

  • שיתוף ארגונים דומים ואחרים בקוד, לכשיושלם, ובתובנות הכרוכות בו.

 

עופרה מספרת על התוכנית ללימודי מגדר:

"התכנית ללימודי מגדר היתה מטלטלת עבורי, למרות שנותיי הרבות, וניסיוני. האירה באור חדש את המציאות בה חייתי; את האפליה כנגד נשים, מזרחיות, ערביות ופלסטיניות, עובדות זרות, להטב"יות, תושבות פריפריה, בעלות מוגבלויות - שמתבטאת בחלוקת משאבים לא שוויונית, בקיפוח בתקציבי חינוך ובריאות. ידעתי כל זאת, אך לא ראיתי ולא הבנתי את התהליכים שיצרו את הפערים עד כמה הם עמוקים, ובמידה רבה הם היו שקופים לי. התכנית שינתה את ראיית המציאות שלי במידה ניכרת. חיזקה אותי. העירה בי ניצוץ עתיק של מחאה, שלא ניתן לכבות. לאחר השלמת הפרוייקט אני מתכננת להצטרף לארגון אקטיביסטי הפועל להפסקת המצב בו עם אחד שולט בעם אחר. המצב הנוכחי נוגד את ערכי ואינני רואה אפשרות שלא לפעול בכיוון זה".

 

עופרה שימשה כ-10 שנים כמנהלת אבטחת איכות בשלוחה ישראלית של חברת תרופות רב-לאומית. היא חברה בפורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני כ- 6 שנים, שנתיים מתוכן כחברת וועדת ביקורת.