התחלה חדשה לנשים מעל גיל 40, בהובלת רודיינה שקיר משעור

התחלה חדשה לנשים מעל גיל 40, בהובלת רודיינה שקיר משעור

נשים פלסטיניות אשר התחתנו בגיל צעיר והקדישו את החיים שלהן למען ילדיהן ולמשפחה, מוצאות את עצמן בסביבות גיל הארבעים לאחר שהילדים גדלו, ללא מטרה או יעד אישי בחיים, מלבד להיות ביביסטר לנכדים או לדאוג לנקיון הבית. הן חסרות הכשרה מקצועית שתאפשר להן לצאת למעגל העבודה. הן חוות ריקנות גדולה בחייהן.

אמי זכרונה לברכה, שלא עבדה מחוץ לבית כל משך החיים שלה,  הקדישה את כל חייה למענינו. האני שלה נדחק. הייתי רוצה שהנשים שלא עובדות מחוץ לבית בחברה הערבית, ימשיכו לחלום ולעשות למען עצמן ולא רק למען אחרים.

במהלך השנים, זיהיתי משפטי מצוקה בקרב נשים קרובות אליי: "איך נמשיך את החיים שלנו בצורה זו?", "אני סתם ממציאה עבודות נקיון בבית על מנת להעביר את היום".

תיאור הפרויקט:

נבנה תהליך של מפגשים שבועיים  לאותן נשים, במטרה לחשוף אותן למגוון נושאים שיחזקו את היכולות  והכישורים האישיים שלהן ובמטרה לפתוח הזדמנויות חדשות בפניהן.  להוצאת היוזמה מרעיון ליישום, היה צורך להגיע לנשים שפרויקט כזה מתאים להן, ועשוי לעניין אותן. הנשים שבחרתי לעבוד איתן, הן נשים מהעיר שלי שפרעם, בה אני מכירה יותר א.נשים. הגעתי אליהן בפנייה ישירה, מהיכרות אישית או מהפנייה של חברות. יצרתי קשר עם כל אחת ואחת מהן, סיפרתי על הפרויקט ומה המטרה שלו.

השלב השני היה איתור מקום לפעילות. השותפות הראשונה שלי היתה עם המתנ"ס בשפרעם שהסכים לתת לנו מקום ולהיות שותף בפרויקט. במפגש הראשון נעשה תיאום ציפיות, שמעתי מהנשים למה הן מצפות?; מה מענין אותן?; נבנה שאלון מקיף שהנשים מילאו אודות הדברים שהן עושות ביום יום שלהן.

השלב השלישי היה בניית סילבוס למפגשים עד סוף הסמסטר. צעד זה הנו קריטי להמשכיות, כי המפגשים מתקיימים בכל יום רביעי, ביום הלימודים שלי, לכן צריך לדייק בתכנון וארגון.  המפגשים התקיימו משיתופי פעולה עם בעלות מקצוע מהיכרות אישית בתחומים שונים, כגון גוף ונפש, זכויות פנסיה, בנקים וכספים, מפגשים עם נשים מעוררות השראה וכו'. נעשו שיתופי פעולה עם שלושה ארגוני נשים; כיאן, אלסיוור לנפגעות אלימות ונשים נגד אלימות. כל ארגון תרם שני מפגשים. השותפות הראשונה היתה עם מנחה שותפה לתהליך שבחלק מהמפגשים אני הובלתי ובחלק היא הובילה. כששתינו לא היינו, תמיד ביקשתי שאחת הנשים תקח על עצמה לקבל את האורחת למפגש ותדאג לקבוצה.

היה חשוב החלק הלוגיסטי, כמו שליחת  תזכורת כל שבוע יום לפני המפגש, סגירת נושא הסדנא עם המנחה האורחת והסבר אודות הקבוצה, מעקב אחרי הנוכחות ויצירת קשר בהתאם, דאגה לכיבוד באופן שבועי וכו'.

היום אני בשלב משא ומתן מול מכללת סכנין לתפירת תואר מתאים לנשים בנות ארבעים ומעלה, ובינתיים הן מתחילות קורס מחשבים שיועבר על ידי המתנ"ס.

קשיים ואתגרים מרכזיים בפרויקט:

1. הטמעת שינוי והרגלים חדשים בקרב הנשים, כמו הודעה על איחור למפגש או היעדרות.
2. תיאום מול ארגוני הנשים למרות הנכונות וההירתמות שלהן לעזור, התיאום מולן היה ארוך בגלל העומס שיש להן בשטח.
3. המעקב אחרי כל אישה ואישה; איפה היא עומדת היום, לשאול לשלומה אם היא נעדרה. כל פרט דורש  מחשבה ותשומת לב וזה גוזל השקעה וזמן.
4. ניהול וארגון המפגשים בצורה המיטבית מרחוק בזמן הלימודים. גוזל ראיית התפתחות הקבוצה בכלל והנשים בפרט. הדבר היה מחייב שיחות לאחר כל מפגש ומפגש.

הצלחות ויעדים שהושגו לאורך השנה:

1. נשים התחילו לדבר על שינוי אצלן,  כמו "אני מרגישה שהשיח שלי השתנה ויש לי על מה לדבר"; "אני שמה את עצמי במרכז יותר"; "אני נחשפת לנושאים מעניינים".
2. כל המפגשים מתקיימים כמתוכנן בימי רביע למרות שאני לא נוכחת רוב הזמן, וגם כאשר השותפה שלי לא נוכחת, הנשים דואגות לנוכחות, מתזכרות בקבוצה.
3. כל המרצות עומדות בלוחות זמנים של המפגשים שלהן.
4. נבנה סילבוס שלם ל-21 מפגש ונסגר מול המרצות\מנחות.

יעדים עתידיים להמשך הפרויקט:

המשך המפגשים בתדירות של מפגש מרענון של פעם בחודש. פתיחת האפשרות לנשים ללמוד ולרכוש השכלה גבוהה או הכשרה מקצועית שתעזור להן לעבוד בחלקיות משרה.

רודיינה מספרת על התוכנית ללימודי מגדר:

"לא אשכח משפט ששמעתי מבוגרת לימודי מגדר: 'לימודי מגדר משנים חיים' . זה בדיוק זה, אני מרגישה בנקודת זמן זו שהחים שלי השתנו. אני אישה מלאה תשוקה לשינוי ויש לי הרבה רעיונות ליוזמות. בעבר התחברתי יותר ליוזמות קימות, היום אני מעיזה יותר לממש יוזמות שלי. חשוב לי להדגיש שלימודי מגדר - בבר אילן במיוחד - משנים חיים. כפלסטינית בפרט, הלימודים בבר אילן החזירו לי קצת תקווה שאיבדתי בחיים שלי במדינה. לעתיד אני חולמת שהנשים הפלסטיניות בנות 40 פלוס, בכל החברה, ולא רק בשפרעם, ישנו את החיים שלהן, ויעשו שינוי בעולמן, בתהליך של התפתחות, באמצעות לימודים, יציאה למעגל  העבודה, או אפילו להתנדבות, ולא להמשיך ולהישאר בבית".

 

רודיינה שקיר משעור גרה בחיפה, יועצת ארגונית, מנחת קבוצות ומאמנת אישית ועסקית. בוגרת תואר שני מנהל עסקים. פעילה ואקטיבסטית בחברה הפלסטינית, מכירה את החברה הפלסטינית לעומק. הרקע המקצועי והעבודה עם קבוצות עזרו לה לקדם תהליכי פיתוח קבוצתיים ולבנות ולארגן את המפגשים בצורה שתתאים להתפתחות הקבוצה והנשים.