פיתוח יחסים חברתיים ושיפור תקשורת חברתית ובין תרבותית בין נשים לגברים, בהובלת מלאק אבו רזק

פיתוח יחסים חברתיים ושיפור תקשורת חברתית ובין תרבותית בין נשים לגברים, בהובלת מלאק אבו רזק

החברה הערבית מאופיינת בשמרנות ובבדלנות מגדרית, יש התעלמות ממצבן וממעמדן של נשים ונערות ויתר על כן הצעירים גדלים ברוב היישובים הערביים כשתי חברות נפרדות – חברת הגברים וחברת הנשים. מכיוון שהצעירים גדלים כשתי חברות מגדריות שונות, גם המשחקים ותחומי העיסוק שלהם שונים. הגברים נפגשים בנפרד, מבלים בנפרד והנשים, גם כשהן לא עסוקות בעבודות הבית, הן מתכנסות בעצמן, ללא הגברים. הפרדה מלאכותית זו הפכה לטבע בחברה הערבית. גם אין מסגרות שמאפשרות לאחר הילדות מפגשים בין נערות לנערים ולא מתפתח שיח על נושאים מגדריים. החינוך משפיע ומקבע את התפיסות המגדריות. בהמשך החיים, מתקבצים הגברים והנשים בנפרד. גם הנשים הטמיעו זאת ונחוץ לפתח את הקשרים ולשפר את התקשורת המגדרית בגיל צעיר, ליצור קרבה חברתית בין נשים וגברים, שתוביל לשינוי בתפיסות העולם ותגביר את השוויון המגדרי.

מלאק מספרת על הרעיון לפרויקט:

"הרעיון בא כתוצאה מכך שריכזתי והדרכתי מספר פרויקטים בקהילת האקדמאיים והצעירים של הכפר זמר. בכל פרויקט מהפרויקטים שריכזתי, הקפדתי להכניס את הפן המגדרי ולשלב אותו בערכים רבים, כי ראיתי ששיח מגדרי מאפשר התייחסות להבניה תרבותית של גבריות ונשיות ולחלוקת התפקידים המוקנה לבני נוער על ידי החברה. עוד מגיל צעיר, תפקידי המגדר מוגדרים ומובחנים. הרעיון הוא שאם תהיה שפה משותפת לשני המגדרים גם יהיה שוויון. זו יצירה וחשיפה תרבותית של  שני המגדרים בצורה הדדית. כך יראו שמצד אחד יש מקום לכולם, ללא אפליה מגדרית. על כן, גם אם פעילויות הנערים והנערות שונות, בסופו של דבר חייבים להיווצר קירבה ושיח בין-מגדרי.

הרעיון של יצירת קבוצה משותפת בחברה הערבית של שני המגדרים, מהווה כשלעצמו רעיון אקטיביסטי. אמנם יש קבוצות שעוסקות בנושא המגדר, אך החדשנות שלי היא גם להרתיע מתופעת הנפרדות המגדרית וגם להביא את נושא המגדר ולשים אותו על השולחן באופן יישומי, מול המשתתפים, באופן ישיר ולא סמוי או עקיף. יש נושאים שהמשתתפים נחשפים אליהם לראשונה, ובכך אני מאלצת גם את המשתתפים וגם את המערכת והרכזים/מדריכים עצמם לפתח את השיח המגדרי ולדון בו. הנחת העבודה היא, שכשקיים שיח בנושאים אלה, ובני הנוער נחשפים לנושאים אלה, לא ניתן להתעלם מהם יותר. בשלב ראשון בחרתי למקם את הפרויקט בקהילת סנדיאן ולאחר התפתחות של שיתופי פעולה הוחלט שהפרויקט יופעל גם בבית הנוער מיסר. אני נפגשת עם הנוער אחת לשלושה שבועות בכל מסגרת כמו כן יהיה שיתופי פעולה עם יראע-גוף תומך בקהילות המקומיות בחברה הערבית.

אחד האתגרים שעלו הוא חיפוש ובחירת מסגרות שמקבלות את הנושא וללא ספק, זה דרש ממני לפעול מתוך רגישות רבה, כיוון שלא מדברים על נושא המגדר, שלרוב הוא טאבו. כמו כן, תוך התחשבות בהתנגדויות שעולות מהאוכלוסייה אל מול הקושי התרבותי שעולה אל מול יחסי המגדר המקובלים. עצם זה שהפרויקט המשיך עם כל ההתנגדויות שעלו בסדנאות בקרב הצעירים ועצם הגעתם של הצעירים למפגשים למרות ההתנגדויות, זו כבר הצלחה. בתחילה היו התנגדויות וקונפליקטים בתוך הקבוצה, ככל שנפתחו יותר, הרגשתי שיש הצלחה. הם החלו לדבר ולהיפתח בהדרגתיות וזה כבר היה דבר שאינו רגיל, יתר על כן, העידוד ושיתוף הפעולה שאמור להמשיך בחלק מהמסגרות  הפתיע אותי לטובה".

מלאק מספרת על התוכנית ללימודי מגדר:

"התוכנית ללימודי מגדר בבר אילן ללא ספק הייתה מתנה גדולה עבורי שאפשרה לי להיות חלק מקבוצת נשים מעוררות השראה, ושואפות לשינוי אמיתי, וגם מרחב מקבל ונטול שיפוט שבו הרגשתי שאני יכולה להזדהות כפלסטינית מבלי לתייג אותי או להציע לי להיפטר מהזהות שלי, שזה דבר יוצא דופן. במהלך הלימודים, התחלתי להיחשף ליותר ויותר היבטים של מגדר, שלא הייתי מודעת להם. ככל שהתקדמה התוכנית, הבנתי שעצם הכרת אפליות מגדריות ותרבותיות ועצם המודעות שקיבלתי יחד עם הידע בתוכנית, הם שהפכו אותי לאקטיביסטית מיומנת יותר, מודעת יותר ומבינה את ההקשר הרחב של פעולותיי. התואר הזה העניק לי  הזדמנות ללמוד כיצד לחבר תוכן אקדמי ומחקר לפרקטיקות יישומיות בשטח - דבר שהוא כלל לא מובן מאליו ועל כך אני מודה לתוכנית על התהליך שעברתי.

החלום והחזון שלי כאחת, הוא לראות שינוי  ערכי בקרב הדור הצעיר לכן הייתי רוצה בעתיד לראות שהפרוייקט נכנס ללו"ז השנתי לכמה שיותר מסגרות בלתי פורמליות".

מלאק אבו רזק, במקור מזמר ונמצאת כיום במעבר לחריש. רכזת פרויקטים בקהילת האקדמאיים והצעירים זמר, ניהלה מספר פרויקטים שונים כגון הסלון התרבותי, מועדון הספרים ומנהיגות צעירה. כיום, פעילה וחברה במפלגה הקומוניסטית (במסגרת חד"ש), שדורשת צדק חברתי ולא רק פוליטי וחבריה מכירים בצורך בשוויון מגדרי וקידומו. בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וכיום במקביל ללימודי מגדר היא גם סטודנטית לטיפול התנהגותי קוגניטיבי בעצימות נמוכה ותלמידת יוגה טיפולית. הפנייה לעוד תחומי לימוד נועדה כדי לרכוש כלים נוספים שיאפשרו הקמת קבוצות משולבות מגדרית בחברה הערבית בדרך מקצועית ומותאמת.