"GIT Project- Girls in Tech Project", בהובלת מירי חליו-גרוס ושלומית לובין

הפרויקט נולד מזיהוי הפער המגדרי הקיים בתחום ההיי-טק בין נשים לגברים. כאשר התחקנו אחרי המקור לפער, מצאנו כי אחוז הנערות בישראל שבוחרות ללמוד במגמת מדעי המחשב בתיכון היינו 35.5%, אחוז שהולך ומצטמצם בצבא (23%), באוניברסיטה (30.7%), בחברות היי טק (28%) ומגיע ל-9.4% נשים מייסדות של חברות היי-טק. פער זה נובע בין השאר מההסללה המגדרית שעוברים נערים ונערות מגיל קטן ומשפיעה על בחירת מגמת הלימודים בתיכון, ובהמשך ייתכן וגם על עתידם המקצועי והאישי.

מצאנו כי קיימות תוכניות רבות הפועלות ללימוד ושילוב נערות בתחום מדעי המחשב, אולם תוכניות אלו פונות למבוגרים (הורים או מורים) בלבד בשפה ובתכנים שלהן. זיהינו כי חסר 'גשר' בין הנערות לבין התוכניות הקיימות בשטח, לכן החלטנו להקים חשבון בפלטפורמת 'אינסטגרם' הפונה ישירות לנערות. החשבון מאגד את המידע על התוכניות הבולטות בשטח, מספק מידע על תחום מדעי המחשב, מקנה טיפים לקידום אישי ומקצועי בתחום וכן מהווה סביבה תומכת ובטוחה עבור הנערות ליצור קשרים, לשאילת שאלות ולקבלת מידע בגובה העיניים. כל זאת במטרה לחשוף אותן לתחום מדעי המחשב, לעורר את סקרנותן ולפתח מוטיבציה ללמידת התחום.

יצרנו קשר עם מספר תוכניות הפועלות בשטח (Alice Code, התעשייה האווירית, QueenB, She Codes, ממריאות) ומרביתן הסכימו לשיתוף פעולה. כמו כן, ביצענו סקירת ספרות , יצרנו קשר עם אנשי מחקר ומקצוע העוסקים בתחום ודיברנו עם נערות בתיכון לפני בחירת מגמה, במטרה להבין אלו חסמים מונעים מנערות ללמוד מדעי המחשב. על בסיס סקירה זו, אנו מפרסמות מידע אודות התחום והתוכניות הקיימות בשטח, תוך דגש על שפה, מראה ועיצוב המתאים לנערות בגילאי תיכון.

הקושי המרכזי העומד בפנינו הוא התאמת החשבון לנערות, כלומר קיימת חשיבות עליונה בשיווק החשבון והתאמתו לדור הצעיר וזאת על מנת שנערות יכנסו לחשבון, 'יעקבו' אחריו ויחשפו לתכנים באופן שוטף. אנו לומדות ומתעדכנות כל הזמן לגבי הדרכים בהם ניתן לשווק את החשבון מבחינת עיצוב ופיצ'רים, כך שהחשבון יהיה אטרקטיבי ויעורר את הסקרנות של נערות להיכנס אליו ולהשתמש בו. כיום, החשבון פתוח ופעיל לציבור הרחב, ואנו עובדות בשיתוף פעולה עם מספר פרויקטים הפועלים בשטח. כמו כן, אנו בקשר רציף עם מעצבת גרפית שעיצבה לנו את הלוגו וכן מייעצת לנו לגבי המראה הכולל של החשבון.

מבחינת הפרויקט שלנו, היינו רוצות לראות עלייה מתמדת במספר ה'עוקבות' ופעילות אקטיבית בחשבון עצמו- צ'אט, תגובות לפוסטים, לייקים, צפיות, הודעות וכדומה. כאשר השאיפה העיקרית שלנו היא שבעקבות הפעילות בחשבון נראה עלייה במספר המשתתפות בתוכניות למדעי המחשב ועלייה במספר הנערות הבוחרות ללמוד במגמת מדעי המחשב בתיכון. מעבר לכך היינו רוצות שהפרויקט יתפתח לפלטפורמות נוספות, כמו: פייסבוק, טיקטוק ועוד, במטרה להעלות את המודעות לנושא. כמו כן היינו רוצות לקיים מפגשים/הרצאות בפני קהל היעד שלנו (בבתי-ספר, מתנ"סים ומרכזי נוער קהילתיים), במטרה לחשוף אותן ולהקנות להן מידע על התחום והתוכניות הקיימות בשטח. בהמשך מפגשים אלו יכולים להתפתח לקיום ימי עיון, קבוצות לימוד, קבוצות ליצירת קשרים בתחום וכדומה.

התוכנית ללימודי מגדר הקנתה לנו ראייה והבנה היסטורית של מעמד הנשים ואי השוויון המגדרי הקיים בתרבותנו. לאורך הלימודים, קיבלנו את הכלים לבחינה ביקורתית של התרבות והממסד תוך הבנת ההשפעות של מבנים אלו על חיינו כנשים. התוכנית נתנה לנו את הידע, הביטחון והמוטיבציה לפעילות אקטיביסטית לקידום נשים ושוויון בחברה. החלום של שתינו הוא לראות יותר נשים במקצועות הטכנולוגיים, כך שהפער המגדרי בתחומים אלו ילך ויצטמצם. אנו שואפות שהפרויקט יהיה כלי יעיל למימוש חלום זה באמצעות חשיפת הנערות לתחום שהיה 'סגור' בפניהן עד כה, כך שנראה עלייה באחוז הנערות הלומדות מדעי המחשב בתיכון.

מירי חליו-גרוס, תל-אביב (במקור מאשדוד), בעלת תואר ראשון בסיעוד מאוניברסיטת תל-אביב. בתהליכי הסבה מקצועית לתחום ההיי-טק, ומכאן מגיע הקשר שלי לפרויקט. כאשר אני חושבת על מסלול חיי המקצועיים, מהבחירה במגמת ביולוגיה בתיכון ובהמשך בלימודי הסיעוד באוניברסיטה, הגעתי למסקנה שלא נחשפתי במידה רבה לתחום המחשבים בילדות ובנערות. הסיבות לכך הן מגוונות, אך אין לי ספק כי הן מושפעות במידה רבה מההבדלים המגדריים הקיימים בחברה ועל פיהם התחנכתי וגדלתי. השינוי שאני עוברת בחיי המקצועיים וכן לימודי המגדר, הובילו אותי לביצוע הפרויקט בנושא הנ"ל.

שלומית לובין, ראשון-לציון, בעלת תואר ראשון במדעי המחשב מהאוניברסיטה הפתוחה.
לאורך כל לימודיי, כולל בתיכון, כמות הבנות/הנערות והנשים הייתה מצומצמת. בתור אחת שגדלה בבית בו עודדו ללכת וללמוד מדעי המחשב, לא הבנתי מדוע זה קורה. כאשר הוצאתי את תעודת ההוראה במדעי המחשב לפני כ-8 שנים, הבנתי את הבעייתיות בתחום לאחר מחקרים רבים בנושא שקראתי. היום כמורה ורכזת מקצוע מדעי המחשב יש לי נגישות והשפעה על תלמידות ואני מנצלת זאת לשיחות ועידודן ללמוד ולהיכנס לתחום.