ענבל לוי, בוגרת מגמת מגדר בשטח

התאמה מגדרית עצמאית בתעודות הזהות נדרשת מתוקף חוק כבוד האדם וחירותו והזכות לאוטונומיה, אך לא רק מכך. מנקודת מבט לא קונפורמית מגדרית, התאמה מגדרית בתעודות הזהות לטרנסים נדרשת על מנת להוות רשת ביטחון מפני אלימות ואפליה בירוקרטים ואזרחיים. תעודות זהות שאינן תואמות מגדר, משקפות את סירובו של החוק להכיר בזהותו ובביטויו המגדרי של האדם, משמשות רישיון לאפליה. נמצא קשר ישיר המצביע על נזקים הנפשיים והגופניים הרבים הנגרמים כתוצאה מכך שאין לטרנסים גישה לתעודות זהות מתאימות. הוכח מחקרית כי גישה לתעודת זהות מותאמת היא בין הגורמים העיקריים שיכולים להפחית ובאופן משמעותי את האובדנות הלא פרופורציונלית בקרב אוכלוסיות טרנסיות ולא-קונפורמיות מגדריות. הגדרה עצמית מגדרית נתפסת כ"תקן הזהב" של תוכניות סיווג מין בתעודות הזהות בעולם ולא בכדי. חוק היסוד הארגנטינאי, אשר נחקק בשנת 2012 הוא הראשון מסוגו אשר הכשיר את הקרקע למהלך העולמי לעבר הגדרה עצמית מגדרית. כיום, 18 מדינות מיישמות את המדיניות להגדרה עצמית של מגדר במסמכי הזיהוי במדינתם. הרעיון לפרויקט צמח דרך חברות עמוקה ואישית עם דנה. ההתמודדות והקשיים שלה כטרנסית מול הבירוקרטיה הישראלית אינם פרטיים, אלא מערכתיים, פוליטיים, וניתנים לשינוי. על פי נתונים רשמיים מישראל משנת 2021, רק לרבע מהא.נשים המזדהים על הקשת הטרנסית יש תעודת זהות מותאמת מגדר. חשוב לציין, גישה לתעודת זהות מותאמת מאפשרת גישה לקבלת שירותים ציבוריים מותאמים כגון: שירותי בריאות ושירותי רווחה. על כן, נדרש לבטל ולאלתר את הוועדה הקיימת לסיווג מחדש של מגדר במרשם האוכלוסין הישראלי. יש לבטל את הצורך של טרנסים לבוא במפגש מול מומחים מתחום בריאות הנפש והגוף כהוכחה להצגת הזהות המגדרית של האדם. יש לנסות ולהנגיש עד כמה שניתן את האפשרות לשינוי המגדר בתעודות הזהות הישראליות על מנת לנסות להקל על רווחתם ורווחתן של טרנסים, ועל ביטחונן.ם האישי. על פי תפיסתי, המאבק הפמיניסטי לעולם לא יהיה שלם ללא נשים טרנסיות. נשים סיסג'נדריות ונשים טרנסיות, אנחנו בעלות ברית טבעיות מתוקף המיקום שלנו בחברה הפטריארכלית. אנחנו כולנו נתונות למיזוגיניה, דעות קדומות ולאלימות מצד גברים. אנחנו מוכרחות לעמוד באותו צד במאבק על זכויות הפרט, הוגנות וצדק חברתי מלא בחברה. לכאורה, שינוי המדיניות שאני מבקשת ליישם הוא כמעט חסר כל סיכוי בהתבסס על החברה הישראלית השמרנית מאד. וכמו כן, בהתבסס על ניסיון הממשלה הנוכחית לבצע רפורמה משטרית. לצערי, נדמה כי החזון לשוויון מגדרי רק מתרחק בישראל. ולצד כל זאת, לא אפסיק לנסות ולהעביר את המסר החשוב ובכל הערוצים הנדרשים על מנת לגייס תמיכה ציבורית רחבה לשינוי. בכוונתי בתחילה, לפתוח ולנהל עצמאית דף פרופיל לפרויקט ברשת החברתית טוויטר בשפה העברית על מנת להפיץ תוכן וידע על השינויים הגלובליים הנעשים ברחבי העולם. עוד אנכיח ברשת את המאבקים החשובים של קהילת הטרנס בכל העולם למען שוויון וצדק חברתי. מתוך כוונה לייצר תמיכה ציבורית רחבה עד כמה שניתן והכרחית ליישום השינוי. אני בהחלט לוקחת בחשבון את המחיר שאני עלולה לשלם בעקבות חשיפת הפרויקט ברשת. אך זה לא מייאש אותי כלל. בנוסף לתפעול ושיווק ברשת החברתית, אבקש לפרסם בפלטפורמות ציבוריות נייר מדיניות בנושא התאמה מגדרית בתעודות הזהות הישראליות. נחשפתי לתוכנית למגדר במגמת שטח בבר אילן דרך פעילותי ההתנדבותית בעמותה פמיניסטית. לפני תחילת הלימודים, לא יכולתי לשער לעצמי עד כמה תוכנית הלימודים תתרום לי ובכל תחומי החיים. התכנים מאתגרים מאד ולעיתים מטלטלים את הנפש. אך יחד עם זאת, התכנים מלאים באופטימיות, בהתבוננות פנימית וחיצונית ובשאיפה ואפשרויות לשינוי. לסולידריות, ולצדק חברתי. רוצה לומר, זכות גדולה נפלה בחלקי. זכות שתלווה אותי בכל דרך שאבחר ללכת. החזון שלי הוא חברה ישראלית שוויונית וליברלית, חברה המאפשרת לכל הזרמים בתוכה ולכל הפרטים בתוכה לחיות על פי השקפת עולמם. ללא הבדל בין גזע, דת, מין, נטייה מינית, זהות מגדרית. שמי ענבל לוי, נולדתי וגדלתי בחיפה וכעת אני תושבת רמת גן. אני עוסקת בשיווק ופרסום ברשתות החברתיות. עצמאית. בוגרת תואר ראשון בתקשורת. בעבר, התנדבתי בעמותה פמיניסטית שנסגרה. דרך עמותה זו, זכיתי להכיר נשים ונערות רבות שותפות אמיתיות למאבק. אני והשותפות לא מתכוונות לוותר לפטריארכיה למרות סגירת העמותה, אנחנו נאבקות בכל יום לשוויון וצדק חברתי. ביחד ולחוד.