ברכת שנה טובה מראשת התוכנית

קהילת מגדר היקרה, ידידות וידידים

הרב ד"ר אברהם יהושע השל, שהיה ממנהיגי היהדות הקונסרבטיבית בארצות הברית, כתב כי "להיות או לא להיות זו אינה השאלה. איך להיות ואיך לא להיות – זו היא השאלה הקריטית.

זהו האתגר הניצב לפנינו" (מתוך ספרו של דרור בונדי, אלוהים, הומניזם ודמוקרטיה במשנתו של אברהם יהושע השל).

עם סיומה של אחת השנים הקשות ביותר שידעה החברה הישראלית ועם פרוס השנה החדשה אני סבורה ש"איך להיות" זו השאלה הניצבת בפנינו היום יותר מתמיד – איך להיות במישור האישי, המשפחתי, החברתי והכללי.

איך להיות כאשר אש המחלוקת חוצה משפחות, כאשר נדמה שהקיטוב בין החברה החרדית והדתית-לאומית לבין החברה החילונית נעשה כמעט בלתי ניתן לגישור, כאשר החברה הערבית מדממת וסופרת את מתיה, כאשר הקהילה האתיופית נלחמת על כבוד האדם שלה, כאשר יש סכנה ממשית לחופש האקדמי ולחירויות האזרחים בכלל והנשים בפרט. איך להיות.

ברגעים כאלה, המצפן שלי הוא דמויות מופת היסטוריות שידעו להתרומם לגודל השעה ולעמוד על עקרונות המוסר והצדק, גם כאשר היה נדמה שהחברה הגיעה לשפל המדרגה. אדם כזה היה השל, שצעד יחד עם מרטין לותר קינג במאבק נגד הגזענות.

השל כתב על הצעידה המשותפת הזו: "הרגשתי תחושת קודש במעשי...חשתי שוב את שחשבתי על הממסד היהודי הדתי...שהוא שוב החמיץ הזדמנות אדירה, את ההזדמנות לפרש את תנועת זכויות האזרח במונחי היהדות" (שם).

אדם כזה היה גם הרב אברהם יצחק הכהן קוק שסבר שהאמת אף פעם אינה חד צדדית וכמו ניבא את המחלוקת הקורעת אותנו עכשיו:

שלשה כחות מתאבקים כעת במחננו... הקודש, האומה, האנושיות, אלה הם שלשת התביעות העקריות, שהחיים כולם, שלנו ושל כל אדם, של איזה צורה שהיא, מורכבים הם מהם... שלשת הסיעות ... הם: האורתודוכסית ... הנושאת את דגל הקודש... השניה היא הלאומית החדשה ... החפצה לחדש את החיים הלאומיים שלה, אחרי שהיו זמן רב עלומים בקרבה מתגרת ידה של הגלות המרה ...  השלישית היא הליברלית ... ודורשת את התוכן האנושי של ההשכלה, התרבות, המוסר, ועוד. הדבר מובן, שבמצב בריא יש צורך בשלשת הכחות יחד, ותמיד צריכים אנו לשאוף לבוא לידי המצב הבריא הזה, באופן ששלשת הכחות הללו יחד יהיו שולטים בנו בכל מילואם וטובם, במצב הרמוני מתוקן, שאין בו לא חסר ולא יתר... (הרב קוק, שמונה קבצים ג, א-ב).

בפרוס שנת תשפ"ד, אני מתפללת יותר מתמיד שלא נאבד את חוט השדרה המוסרי במאבק על הערכים היקרים לנו ויחד עם זאת נדע גם לפתוח את הלב לכל אלה שכרגע סימנו אותם כ"אחרים".

אני מבקשת לברך את הקהילה הנפלאה שלנו, סטודנטיות.ים, בוגרות.ים, הסגל האקדמי והמנהלי בעבר ובהווה, וכל ידידותינו וידידינו, במילות הפיוט הפותח את תפילות ראש השנה:

אָחוֹת קְטַנָּה תְּפִלּוֹתֶיהָ                                            

עוֹרְכָה וְעוֹנָה תְּהִלּוֹתֶיהָ

אֵל נָא רְפָא נָא לְמַחֲלוֹתֶיהָ

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ:

חִזְקוּ וְגִילוּ כִּי שֹׁד גָּמַר

לְצוּר הוֹחִילוּ בְּרִיתוֹ שָׁמַר

לָכֶם וְתַעֲלוּ לְצִיּוֹן וְאָמַר

סֹלּוּ סֹלּוּ מְסִלּוֹתֶיהָ

תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ:

(אברהם חזן מגירונה, מאה 13).

שלכן.ם,

רונית