הצעת החוק לתיקון חוק התקשורת פוגעת בחרדים ומונעת הצלת נפשות

נחרדנו לגלות  שהצעת התיקון לחוק התקשורת [הצעת חוק הקווים הכשרים (תיקון מס' 76)], עשויה לאפשר את חסימת מספרי הטלפונים (בטלפונים כשרים) של מרכזי סיוע ותמיכה ובכלל זה, קווי הסיוע של ארגונים התומכים בלהט"ב, ביוצאים בשאלה ובנפגעי ונפגעות אלימות מינית. ההחרגה לחוק כוללת מספרים מקוצרים המוגדרים כקווי חירום, אך אינה כוללת מענים חשובים של ארגוני חברה אזרחית חרדיים, אשר לא עומדים בתנאי משרד התקשורת לקבלת מספר מקוצר, או שאינם פועלים 24 שעות ביממה.

על פי נתוני האגודה למען הלהט"ב, אשר אינה מוגדרת כקו חירום, כ 17% מכלל הפונים לקוי הסיוע מגיעים מהחברה החרדית. על פי מחקר שנערך עבור ארגון "נאמני תורה ועבודה", כ 60% מהילדים המטופלים בלשכות הרווחה מגיעים מהחברה החרדית והדתית על רקע אלימות מינית, רבים מהם מופנים לשירותי הרווחה על ידי עמותות טיפול חרדיות אשר נגישות עבור חברי הקהילה, ומהוות קו ראשון עבור נפגעים אלו. נתונים אלה אינם מותירים ספק בדבר החשיבות הקריטית של קווי הסיוע במתן מענה מידי לצרכים העולים לכדי פיקוח נפש באוכלוסיות אלה.

חשיפת פגיעות מיניות או יציאה מהארון ובניית חיים עצמאיים אחרי יציאה מהקהילה הם תהליכים מורכבים המלווים במצוקה נפשית קשה. העוברים תהליכים אלה נאלצים להתגבר על מחסומים ומכשולים רבים, השתקה ורדיפה. לפיכך, מדובר בלא פחות מאשר בדיני נפשות.

התוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן, שמהווה בית מחקרי ואקטיביסטי לכל חלקי החברה הישראלית, ובכלל זה הפמיניזם הדתי והחרדי לגווניו, יוצאת בקריאה דחופה לחברי כנסת, מעצבי מדיניות ולחברות הסלולר, לעשות הכל על מנת שלא לאפשר פגיעה באוכלוסיות מוחלשות ולמנוע בכל דרך את הפקרתן. אנו דוחות ודוחים בשאט נפש את הניסיון להפקיר את הפגיעים והחלשים בחברה בשל מלחמה אידאולוגית-פוליטית המתרחשת על גבם. תפקיד המדינה להוות להם משענת ולא לשתף פעולה עם הכחשת קיומם.