מלחמה כפולה: המאבק של אימהות גרושות בזמן מלחמה ,קידום זכויות גרושות משרתי המילואים במלחמת חרבות ברזל

בהובלת אילנית סויבלמן 

 מלחמת חרבות ברזל יצרה מציאות חדשה שבה נשים גרושות נאלצו להתמודד עם אתגרים מורכבים בגידול ילדיהן, תוך פגיעה משמעותית ביציבותן הכלכלית והמקצועית. נשים אלו נושאות לבדן בנטל הכבד של גידול הילדים והטיפול בהם כאשר הגרוש מגויס למילואים לתקופות ארוכות. במציאות זו, זיהיתי בעיה מערכתית קריטית: מערכת המענקים והתגמולים של משרד הביטחון מעניקה לגברים המגויסים שליטה בלעדית על הכספים המיועדים למשפחה, ללא מנגנון שיבטיח חלוקה הוגנת של המשאבים לטובת הטיפול בילדים. מצב זה מייצר פוטנציאל לאלימות כלכלית, מעמיק את אי-השוויון הקיים ומנציח תלות כלכלית של הנשים הגרושות בבני זוגן לשעבר. 

הפרויקט נולד בצורה אורגנית, מתוך עבודתי כמנהלת הקו של אליס בשדולת הנשים. מפנייה אחת של אישה גרושה ממשרת מילואים, נחשפתי למנגנון מפלה ומאוד בעייתי שלא הכרתי קודם. החיבור הזה האיר לי את הצורך והחשיבות להביא את הקול הזה שלצערי הרב לא נשמע. בעוד שהתפקיד שלי בדרך כלל מתמקד בתכנון אסטרטגי, בניהול ותיאום, כאן מצאתי את עצמי חווה באופן ישיר את הסיפור של אותן נשים ומתחברת לסיפורים האישיים והקשיים שלהן. ההיכרות האישית הזו דרבנה אותי להמשיך ולהילחם עבורן ולפעול כדי ליצור מערכת שמאפשרת חלוקה הוגנת של המשאבים והסיוע, עם דגש על הצרכים הייחודיים של גרושות/פרודות ממשרתי המילואים וילדיהן, במיוחד במצב קצה כמו מלחמה. 

 התהליך החל בבניית מאגר ידע וניתוח הפערים הקיימים במערכת. הפעילות התפתחה במספר מישורים במקביל: 

קשיים ואתגרים מרכזיים איתם התמודדתי- ראשית, האתגר של הובלת שינוי מערכתי בתוך ממסד ביטחוני וביורוקרטי נוקשה. המערכת הקיימת הנציחה את תלות הגרושות בבני זוגן לשעבר דרך מנגנונים שונים, כמו הצורך בהצגת מסמכים מהגרוש לצורך קבלת הטבות.  

שנית, נאלצתי להתמודד עם תפיסה ציבורית שלילית כלפי גרושות משרתי מילואים. בעוד שסביב הלוחמים נבנתה הילה של הערכה ותמיכה (ובצדק), כלפי הגרושות היחס היה שונה בתכלית. היחס השלילי התבטא בפסיקות מטרידות של בתי דין ובתי משפט לענייני משפחה, שדחו בקשות של גרושות בנימוק ש"זה לא הזמן להכביד על הגרוש בעת שהוא נלחם". תפיסה זו התעלמה מהעובדה שגם העורף זקוק לתמיכה, ושהנטל על אימהות יחידניות בתקופת חירום הוא כבד במיוחד. הציפייה הציבורית הייתה שהן יסתדרו ויתרמו למאמץ המלחמתי בכוחות עצמן, ללא התחשבות באתגרים הייחודיים שלהן. ראיתי בכך עיוות מוסרי שדורש תיקון. לא יעלה על הדעת להתעלם מצרכים בסיסיים של נשים וילדים רק בשל המבנה המשפחתי שלהם, במיוחד בעת שהמדינה כולה נמצאת במשבר. 

שלישית, שיתופי הפעולה לא באו בקלות ונדרשתי לעבודה מאומצת כדי לבנות אמון ולהוכיח את הערך של שיתוף פעולה עמי. שכנעתי ארגונים נוספים, כמו פורום נשות המילואים שיחד נוכל להשמיע קול חזק יותר ולהשיג הישגים משמעותיים יותר מאשר בפעולה נפרדת. 

לבסוף, ניצבתי בפני דילמה אסטרטגית מורכבת: מהו הנתיב האפקטיבי ביותר להשגת שינוי אמיתי עבור גרושות משרתי המילואים. התחלנו בניסיון לקדם פתרונות באפיקים מדיניים, וכשאלה לא הניבו תוצאות משמעותיות, הכנו עתירה לבג"ץ בעניין אפליית הגרושות וזכויותיהן. במקביל, פתחנו בשיח עם ראש אכ"א בצה"ל - פגישה שהובילה להישגים לא מבוטלים. אך לאחר הפגישה המבטיחה, נכנסנו לתקופת המתנה מתסכלת שבה המערכת גררה רגליים ולא מימשה את ההבטחות. מצאתי את עצמי בצומת דרכים קריטית, האם להמשיך בלחץ המשפטי באמצעות הגשת הבג"ץ, או להמשיך במאמצים מול המערכת הצבאית על אף האיטיות שלה. המורכבות העמיקה בשל עמדת השותפות שלי, שחששו מקלקול היחסים עם צה"ל והעדיפו גישה מתונה יותר. הבנתי שהתלבטות זו אינה רק טקטית אלא מהותית - האם להסתפק בהישגים החלקיים בדרך הדיפלומטית, או לשאוף למענה מלא ושוויוני גם במחיר של עימות. לבסוף, קבעתי קו אדום - מועד סופי למענה מצה"ל, אחריו נחליט על הגשת העתירה, מתוך תובנה שלעתים רק איום ממשי בהליך משפטי יכול להניע שינוי מערכתי. בעת כתיבת עמוד זה, עדיין לא התקבלה ההחלטה.  

הצלחות ויעדים שהושגו 

 יעדים עתידיים להמשך הפרויקט 

אילנית סוילבמן מספרת על התוכנית: התוכנית ללימודי מגדר פתחה בפניי עולם של ידע, כלים תיאורטיים ומעשיים לפעולה חברתית אפקטיבית. החממה לאקטיביזם פמיניסטי העניקה לי מסגרת תומכת ומעצימה, שאפשרה לי לפתח את החזון שלי ולתרגם אותו לפעולה משמעותית בשטח. המפגש עם נשים מעוררות השראה - הן מקרב הסגל האקדמי והן מקרב עמיתותיי לתוכנית - העשיר את המבט שלי ואת היכולת שלי להוביל שינוי.  

אני חולמת על מערכת שבה לכל אישה, ללא קשר למצבה המשפחתי, תהיה נגישות מלאה למשאבים ולתמיכה שהיא זקוקה להם, במיוחד בתקופות משבר לאומי. חלומי הוא שהפרויקט יוביל לשינוי מבני עמוק במערכות הממשלתיות והביטחוניות, שיכיר במגוון המשפחות בישראל ויספק מענה מותאם לצרכיהן הייחודיים. 

 פרטי הסטודנטית : אילנית סויבלמן ממשמרות  

 ניסיון אקדמי, אקטיביסטי ומקצועי 

אני, מובילה ומנהלת את הקו של אליס למיצוי זכויות נשים בעת מלחמה בשדולת הנשים. בוגרת תואר ראשון במשפטים בהצטיינות ותואר שני במשפטים (LLM) מאוניברסיטת תל-אביב בתוכנית תל-אביב ברקלי, וכיום משלימה תואר שני במגדר באוניברסיטת בר אילן. 

לאורך הקריירה המשפטית שלי, צברתי ניסיון מגוון בתחום המסחרי, דיני משפחה ובליטיגציה, עבדתי במשרדים מובילים וכן בלשכה המשפטית במשרד הביטחון. אני משלבת את מומחיותי המשפטית עם התמחותי כמאמנת אישית מוסמכת ממכון אדלר וכמוסמכת NLP גישתי הייחודית מחברת בין עולם המשפט לכלי התפתחות אישית, מה שמאפשר לי להוביל שינוי חברתי משמעותי ולקדם זכויות נשים בישראל. 

קישורים רלוונטיים ופרסומים