בעלות ברית במערכת החינוך
בהובלת אפרת כהן ואשדי
פרויקט העוסק ברתימת דמויות מפתח במערכת החינוך, להיות בעלות ברית לנוער להט"בי, במטרה לייצר מרחבים שבהם תלמידים.ות יחושו ביטחון, שייכות ולא ירגישו לבד.
הפרויקט נולד מתוך תחושת שליחות עמוקה ואחריות אישית. לאורך שנות עבודתי עם נוער להט"ב במסגרות בלתי פורמליות, נחשפתי שוב ושוב לסיפורים על הדרה, בדידות וחוסר מענה בתוך בתי הספר, מרחבים שאמורים להיות בטוחים ומכילים, אך בפועל פעמים רבות אינם כאלה.
למרות שמשרד החינוך פרסם בשנת 2022 מסמך הנחיות לעבודה עם נוער להט"ב, גיליתי שרוב הצוותים החינוכיים אינם מכירים אותו לעומק, וגם כאשר כן, לא פעם קיים חשש לעסוק בנושא, בין אם מתוך חוסר ידע מקצועי מספק ובין אם בשל היעדר מדיניות ברורה מצד המוסד החינוכי.
הבנתי שהמפתח לשינוי נמצא בא.נשים שפועלים יום ־ יום בתוך המערכת. משם יצאתי לדרך.
המטרה שלי הייתה להפוך את המסמך לכלי יישומי בשטח, כזה שמפחית חששות, מאפשר שיח, ומעניק לצוותים ביטחון בגישה לנושאים של מגדר וזהות. מיפיתי את השותפים והשותפות הרלוונטיים וזיהיתי כי היועצות החינוכיות יכולות להיות כבעלות ברית פוטנציאליות וסוכנות שינוי משמעותיות. היות ותפקידן מציב אותן בצומת מרכזית, בין תלמידים.ות, צוותים חינוכיים וההנהלה, עם יכולת השפעה אמיתית על האקלים הבית-ספרי.
כדי להוציא את הרעיון אל הפועל, רתמתי את המפקחת האזורית על היועצות במודיעין ולאחר מכן גם חיברנו את מדריכות המיניות העירוניות, מטעם משרד החינוך. לשמחתי הן התגייסו והפכו לשותפות אמת ובעלות ברית לאורך כל הדרך. ביחד עשינו חשיבה משותפת ויצרנו מתווה הכשרה כפיילוט עירוני בעיר מודיעין. שהשיא שלו היה ביום הכשרה שבו השתתפו מעל 30 יועצות חינוכיות. ביחד הצלחנו ליצור מרחב של הכרה, פתיחות, הקשבה ושינוי תודעתי.
התגובות שהתקבלו מהיועצות בהכשרה שיקפו תחושת ביטחון, מוטיבציה לעסוק בנושאים שבעבר עוררו חשש, ורצון כן להטמיע את הכלים והתובנות בעבודתן היומיומית. רבות מהן תיארו את היום כהזדמנות לעצור, להתבונן, ולהקשיב, לא רק לתלמידים.ות, אלא גם לעצמן.
עבורי, זה היה לא רק הישג מקצועי אלא גם הישג רגשי עמוק. הרגע המשמעותי ביותר היה הרגע שבו הבנתי שהצלחתי להמשיג עבורן את תפקיד "בעלת הברית" באופן שמחבר בין רעיון תיאורטי לבין הפעולה החינוכית היומיומית. זו הייתה עבורי תחושת צמיחה, כי בעבר לא העזתי, או אולי לא ידעתי, לגשר כך בין הידע האקדמי לבין המציאות המורכבת של השדה.
לצד תחושת ההצלחה, חשוב לומר שהנושא רגיש ונפיץ, ולעיתים קרובות מציף חסמים והתנגדויות. הפיילוט נערך בסביבה שבה יש לי שותפות עירוניות משמעותיות, אך ברור לי שכדי להרחיב את המהלך לרשויות נוספות יידרשו התאמות מדויקות ורגישות לקהלי יעד מגוונים.
כעת אני עוסקת בבניית תיק פרויקט שיאפשר הפצה רחבה, לצד פיתוח כלים להטמעה, התאמה והערכה, מתוך כוונה להפוך את ההכשרה למודל שניתן ליישם גם בהקשרים מגוונים ומורכבים.
החלום שלי לייצר שינוי משמעותי בתוך מערכת החינוך, שינוי שיצמצם את הלהט"בופוביה, יפתח אופק חדש לנוער להט"ב, ויאפשר להם.ן לדעת שרואים אותם.ן, מאמינות בהם.ן, ופועלות עבורם.ן. שבכל מוסד חינוכי בישראל תהיה לפחות דמות אחת שהיא בעלת ברית לנוער להט"ב, מישהי שמחזיקה בעמדה מוסרית ומקצועית, שיודעת להקשיב, לשאול, ללוות ולפעול מתוך חמלה, ידע ואחריות.
אפרת כהן ואשדי מספרת על התוכנית: הלימודים בתוכנית למגדר באוניברסיטת בר-אילן היו עבורי מרחב של ידע, שפה, קהילה והשראה. החממה האקטיביסטית נתנה לי את החופש לחלום, להמשיג וגם את המסגרת לממש. דרך הדיונים, המפגשים והליווי של צוות התוכנית, הצלחתי לזקק את הרעיון שלי, לעבור מתשוקה לעשייה, ולהרגיש שאני פועלת כחלק מתנועה רחבה של שינוי פמיניסטי, חברתי וחינוכי.
אפרת כהן ואשדי, מטפלת CBT, פעילה חברתית ומנחת קבוצות בתחומי מיניות בריאה.
לשעבר מנהלת מרכזי נוער, מקימת הבית הגאה במודיעין ומתכללת מענים ללהט"ב בעיר.
כיום מנהלת תחום תכניות רוחביות ומשרדי ממשלה באגף לקידום אוכלוסיות הלהט"ב במשרד לשוויון חברתי. לומדת לתואר שני בלימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן, ומשתתפת בתוכנית החממה לאקטיביזם פמיניסטי .שואפת לשלב בין הידע האקדמי לידע מהשטח, ולפעול ליצירת לייצר שינוי מתמשך ומשמעותי במערכת החינוך הישראלית.
