״מין הראוי שנדבר על זה״ - קבוצת צעירות לשיח על מין ומיניות

בהובלת מאי וינר: 

 את ההכשרה שלי לחינוך למיניות בריאה עברתי בעמותת ״דלת פתוחה״, המספקת שירותי ייעוץ ותמיכה בנושא מין ומיניות לנוער וצעירים.ות. כחלק מהלמידה על המענים הקיימים בשטח, הבנתי שקיימים מענים מגוונים הממוקדים בנוער מתוך מסגרות החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, כמו  גם להורים ולאנשי חינוך. עבור צעירות וצעירים לאחר סיום בית הספר התיכון/ צבא וביציאה ממסגרות פורמליות, שאלות הקשורות בגיבוש זהות מינית ומגדרית, מערכות יחסים, חיבור ולגוף ולמיניות ועוד נותרות ללא מענה ברור. 

בעידן הרשתות החברתיות צעירים וצעירות נמצאים תחת ״מתקפה״ של מידע ברמות מהימנות שונות,  לחצים רבים להתאים את עצמם.ן לטרנדים משתנים ודחף גדול להשתייך אך גם לעצב ולגלות את זהותם הייחודית. שלב זה מאופיין, בתחושה חזקה של ״בין לבין״ כלומר כבר לא מתבגרים.ות אך לא לגמרי מבוגרים.ות. בהתאם, משימות רבות של גיבוש וגילוי זהות עומדות בפני הצעירים.ות, אך לא מסגרת תומכת מצופה מהם לצלוח את האתגרים הללו בעצמם.ן. הפער שאני מזהה הוא במסגרת תומכת ואפשרות לשיתוף, התייעצות וקבלת מידע מהימן בתחומי מגדר, מיניות, מערכות יחסים ועוד בגילאי ה״בגרות בהתהוות״. 

הרעיון לפרויקט התגבש במהלך ההכשרה שלי ולאורך השנה הראשונה בתוכנית ללימודי מגדר בשטח, לאור חוויות אישיות שלי לאורך שנות ה-20 ומשיחות שקיימתי עם נשים אחרות. מטרת הפרויקט היא יצירת קהילה עבור נשים צעירות שמעוניינות לעסוק בנושאים הקשורים למין ומיניות מתוך גישה פמיניסטית ומבוססת מחקר. אני מעוניינת להגיע לנשים צעירות שחוות ש״משהו חסר״ או שיש להן סקרנות וצמא לשאול שאלות וללמוד עוד על המיניות שלהן, הגוף שלהן, והיחס שלהן ושל החברה לנושאים הכמעט לא מדוברים הללו. תכנים יעלו ויתגבשו מתוך הצרכים והרצונות של המשתתפות בהם נתמקד באמצעות מפגש עם מומחיות בתחום, מתודות שונות לקידום חקירה עצמית ושיח משותף. 

התקווה שלי היא שהקבוצה תהפוך לקהילה תומכת, מרחב בטוח ובלתי שיפוטי, שיאפשר לנשים צעירות להיפגש ולהתפתח כסובייקטים מיניים מתוך תחושת כוח, ידע, וסמכות פנימית. 

 קשיים ואתגרים מרכזיים: המוטיבציה שהייתה לי ומשמעות הפרויקט עבורי ובשטח משתנה תדיר לאורך השנה וחצי האחרונות. הרעיון התגבש לפני ה-7 באוקטובר, מתוך רצון לסייע לנשים לשפר את איכות החיים שלהן, לנפץ מיתוסים ולקדם מיניות חיובית בקרב אוכלוסיה שזוכה לרוב לפחות מענה. אירועי ה-7 באוקטובר, המלחמה המתמשכת והמצב החברתי בארץ הקשו מאוד על גיוס משאבים לפעולה יצירתית ואקטיביסטית, כמו גם לעסוק בתחום שעשוי להיתפס כ״מותרות״. לאורך השנה וחצי האחרונה הדור הצעיר במדינה חווה וממשיך לחוות טלטלות קשות, כאשר הוא מהווה חלק ניכר ממשרתי הסדיר והמילואים, ומתמודד גם עם חוסר הוודאות לגבי העתיד הפרטי והלאומי. פעמים רבות לאורך התקופה הזו הרגשתי שהנושא של מיניות מנותק מצו השעה, שבה רבים ורבות נאבקים על הצרכים הבסיסיים ביותר. בימים אחרים, ראיתי את החשיבות שבמציאת עוגנים ונקודות אור בשגרה הקשה, בצורך חזק לשמור ולחזק מערכות יחסים, ובביטויים חזקים של תשוקה להמשיך לחיות, ולצמוח מתוך השבר. מתוך התקופה המטלטלת שיניתי את נקודת המבט שלי על הפרויקט, ואני מקווה להצליח לתמוך בעזרתו בכל מי שתרגיש שהוא עשוי לסייע לה. 

 יעדים שהושגו: עד כה הופצו שאלונים לגיבוש תמונה ברורה יותר של הצרכים בשטח. על בסיס המידע שיעלה תכתב תכנית למפגש חשיפה שיוצא לארגונים שונים שיאפשרו חשיפה לקהל היעד הרלוונטי. 

 יעדים עתידיים להמשך הפרויקט: יעד עתידי משמעותי הוא יצירת שיתוף פעולה עם גוף משמעותי בעל גישה לצעירות שיוכל לסייע בגיוס משתתפות וגיבוש קבוצה ראשונה. בשלב ראשון יוצא מפגש חשיפה בתקווה לקדם גיבוש קבוצה תהליכית. 

מאי וינר מספרת על התוכנית: התוכנית ללימודי מגדר עבורי הוא מרחב של חקירה ושל מפגש. בתוכנית פגשתי שותפות לדרך שמגיעות ממקומות שונים מאוד משלי, ועם זאת חולקות תשוקה משותפת לעשות טוב. אני מקבלת מהן השראה ומרגישה שכל מפגש שלנו מאפשר לי ללמוד עוד על עצמי ועל החברה בה אנו חיות.  

אני מאמינה שהמיניות שלנו היא חלק משמעותי מהאנושיות שלנו, ושלכל אחד.ת מגיע לחוות מיניות חיובית ומחוברת. אני מאמינה שכדי להגיע לשם אנחנו זקוקות למרחב בטוח, לקהילה תומכת, למידע מהימן ולחופש- להטיל ספק, לשאול שאלות, ולהתנסות, מתוך הבנה שמיניות היא תהליך מתמיד של למידה והתפתחות. אני מזהה תנועה שמנסה להביא את הנושאים המושתקים האלו לקדמת הבמה, ואני מקווה לתרום את חלקי לתהליך החשוב הזה. 

מאי וינר, כעת מתל-אביב, במקור מרמת-גן. 

בוגרת תואר ראשון בלימודי פסיכולוגיה וביולוגיה, 

בוגרת תוכנית ההכשרה של דלת פתוחה: חינוך למיניות בריאה (CSE)