הגשר לקשר: קידום חינוך מיני מותאם תרבותית בקהילה האתיופית בישראל
פרויקט בהובלת זוהר דמסה
זוהר, תושבת רמלה, נשואה ואם לארבעה. מייסדת מיזם "הגשר לקשר", מחנכת למיניות בריאה ומוגנות, מנחת קבוצות מוסמכת מטעם מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית וארגון "מידע אמין על מין" סיכון. בוגרת תואר ראשון במדיניות ציבורית (תוכנית "גל") וסטודנטית לתואר שני בתוכנית ללימודי מגדר בבר-אילן. אקטיביסטית לשינוי חברתי וזוכת פרס ניצן לאקטיביזם פמיניסטי.
הצורך והרעיון לפרויקט
הקהילה האתיופית בישראל ניצבת בלב קונפליקט תרבותי עמוק בנושאי מיניות וגוף. מדובר בקהילה בעלת מאפיינים שמרניים ומסורתיים שבה השיח על מיניות נחשב לטאבו מוחלט, בעוד שילדיה גדלים כצברים לכל דבר בחברה מערבית פתוחה. פער זה יוצר "מסרים כפולים" בעוד שבמערכות החינוך מעודדים את הילדים לשימוש בשפה רגשית ולשמירה על מוגנות, בביתם הם נתקלים בשתיקה ובמבוכה. ההורים, המתמודדים ממילא עם פערי שפה, טכנולוגיה ותרבות, נותרים ללא כלים לתיווך נושאים אלו, מה שמעצים את הסיכון עבור בני הנוער. כיום, המענים הקיימים בארגונים המקדמים חינוך מיני ומניעת אלימות מינית אינם מונגשים או מותאמים לקודים התרבותיים ולמאפיינים הייחודיים של הקהילה. חוסר התאמה זה יוצר חסם משמעותי שכן ללא רגישות תרבותית והבנה של הצרכים הייחודיים, חברי הקהילה נמנעים מצריכת שירותים אלו.
הרעיון לפרויקט: מיזם הגשר לקשר הוקם במטרה לגשר ולקדם חינוך מיני מותאם תרבותית בקרב הקהילה האתיופית בישראל. המיזם פועל במודל הוליסטי המשלב עבודת שטח קהילתית, התאמה תרבותית למענים הקיימים ונוכחות דיגיטלית במטרה להפוך את השיח על מיניות ומוגנות לנגיש, בטוח ומותאם לקהילה.
ברמה הקהילתית - יצירת תשתית לשיח בטוח: הנחיית קבוצות ייעודיות להורים, ילדים ובני נוער מהקהילה האתיופית. המפגשים נועדו להעניק כלים מעשיים ושפה רגשית בנושאי גוף, זהות ומוגנות, תוך יצירת מרחב המאפשר שינוי תודעתי וחברתי עמוק והפחתת חסמי הטאבו והמבוכה.
ברמה המערכתית - הנגשה והתאמה תרבותית לארגונים: מתן הכשרות וליווי לארגוני חינוך וטיפול, במטרה להתאים את שירותיהם לקודים התרבותיים והמאפיינים הייחודיים של הקהילה האתיופית. פעילות זו חיונית כדי לבנות אמון בין הקהילה לממסד ולאפשר לחברי הקהילה לרכוש ולהסתייע בשירותי חינוך וייעוץ מיני מוסמכים.
במישור הדיגיטלי - הנגשת ידע והעלאת מודעות: יצירת נוכחות פעילה ברשתות החברתיות (כגון טיקטוק ופודקאסט עתידי) להפצת מידע מהימן ומקצועי ובגובה העיניים. הדרך הזו תסייע לי להגיע לקהלים נרחבים של הורים וצעירים, לעקוף חסמים גיאוגרפיים ותרבותיים, ולנרמל את השיח וקידום החינוך המיני בקהילה.
תהליך היזמות, אתגרים והצלחות
הפרויקט צמח מתוך עבודת השטח שלי עם בני נוער במצבי סיכון ומהניסיון האישי שלי כבת הקהילה האתיופית. כמי שגדלה ללא חינוך מיני מסודר, חוויתי בעצמי את ההשלכות של חוסר בידע ובכלים, וראיתי מקרוב כיצד נערות צעירות נאלצות להתמודד עם מצבים מורכבים כמו הפלות אירועים שניתן היה למנוע באמצעות ליווי והסברה מתאימים. בחרתי להוביל שינוי עומק בשיח הקהילתי על מיניות ולהחליף את שפת ההפחדה והיעדר החינוך בשיח מעצים ומקרב. המטרה שלי היא לפרוץ את מחסומי הבושה ולעורר מודעות לחשיבותו של חינוך מיני בתוך המשפחה, בפרט בעידן המסכים המציב אתגרים חדשים. אני שואפת להעניק להורים כלים כדי שיהוו כתובת בטוחה ומהימנה עבור ילדיהם ויסייעו להם לגבש תפיסת עולם בריאה, חופשית ומודעת.
אתגרים ודרכי התמודדות: המלחמה הציבה בפניי הפרויקט מכשולים משמעותיים וקטעה את הרצף של קבוצות ההנחיה והמפגשים פנים אל פנים ואף פגישות עם ארגונים שרצינו לקדם התאמה תרבותית בארגון שלהם. מצב זה אילץ אותי למצוא דרכים יצירתיות להמשך הפעילות, בחרתי להעביר את הפעילות לרשתות החברתיות והתחלתי לשדר לייבים בטיקטוק שעסקו בנושאים של חינוך מיני, רגשות , ילדים נוער זוגיות, גבריות, נשיות והורות. צעד זה הוכיח את עצמו הגדיל משמעותית את החשיפה והנגיש את המידע החשוב הזה להורים וצעירים רבים ישירות לתוך הבית שלהם.
הישגים: הניצחון הגדול ביותר של הפרויקט הוא המהפך בתפיסה החברתית שלי בתוך הקהילה אם בתחילת הדרך נתפסתי כדמות חריגה ו"מצורעת" בשל העיסוק בנושאים שהם טאבו, הרי שכיום אני נחשבת לאשת מקצוע מוערכת ופורצת דרך שפונים אליה לקבלת ייעוץ והדרכה.
רגעים משמעותיים של הכרה מקצועית כללו הרצאה בכנס של האגודה לחינוך מיני בישראל מול אנשי טיפול וחינוך, וזכייה בפרס ניצן לאקטיביזם פמיניסטי במסגרת הלימודים בבר-אילן, הישגים אלו נתנו לי את הכוח להמשיך ולהוביל שינוי תודעתי ותרבותי עמוק.משאבים וסיוע אקדמי
כדור ראשון להשכלה גבוהה המלגה שקיבלתי הייתה התנאי ההכרחי שאיפשר את לימודיי. בשנה הראשונה הסתייעתי בחונכת שסייעה לי ברכישת מיומנויות כתיבה אקדמית, ובשנה השנייה כבר הרגשתי בטוחה מספיק להמשיך בכוחות עצמי. המעטפת התומכת והזמינות של סגל התוכנית כמעט בכל הקורסים העניקו לי את ביטחון.
חלום לעתיד
החזון שלי הוא להפוך את החינוך המיני מותאם תרבותית לחלק טבעי ובלתי נפרד מחיי הקהילה האתיופית, בדומה למודלים הקיימים כיום בחברה הדתית ובחברה הערבית. כדי להגשים זאת, אני פועלת להקמת פודקאסט ייעודי שיהווה במה מרכזית להשמעת קולי ולהעלאת מודעות. דרך הפודקאסט אוכל להנגיש ידע מקצועי בגובה העיניים בנושאים שקרובים לליבי: חינוך מיני מותאם תרבותי, עבודה עם נוער במצבי סיכון, חשיבות ההשכלה הגבוהה, זהות, אקטיביזם ושינוי חברתי ואתגרי ההורות בעידן המודרני.במישור המקצועי והאישי אני שואפת לכתוב ספר אוטוביוגרפי שישלב את סיפור חיי האישי עם התובנות שרכשתי בלימודי המגדר על פמיניזם שחור ותיאוריות חברתיות. לצד הספר, בכוונתי לפרסם מסמך עקרונות רשמי מדריך פרקטי שיעניק לארגונים ולהורים את הכלים והביטחון לקיים שיח פתוח, מכבד ומותאם תרבותית עם ילדיהם.
