אלימות כלפי נשים בקהילת יוצאי אתיופיה תרבות הקהילה, תכניות לפעולה בתחום וביצועי הממסד

בשנים האחרונות מתפתח הדיון המחקרי בהתלכדות ביו התנסות בחגירה ובין היחשפות של נשים
לאלימות בני-זוג ומצליח להבליט את אחריות הממסד לתהליכים המתרחשים בקשרים הזוגיים של
מהגרים. זאת באמצעות הדגשת מערך המשאבים הבלתי פורמאליים הנגישים למהגרות - אלו
הנגישים להן בהתנהלות התוך-זוגית, המשפחתית והקהילתית מו הצד האחד, ומן הצד השני -
המשאבים הנגישים להן בבואן לכונן את מוגנותן באמצעות גיוס עזרתן של הרשויות. חקר המשאבים
הפורמאליים והבלתו-פורמאליים בהקשר הזוגי, המשפחתי והקהילתי מדגיש את הפער בין התנהלות
היחסים הזוגיים בחברת המקור, שלעיתים קרובות מזוהה כחברה שמרנית שאינה מטילה סנקציות
על גברים הנוהגים באלימות כלפי בגות-זוגן, לבין החברה הקולטת, האוסרת אלימות בני-זוג וכבר
גיבשה נורמות וסנקציות בנושא זה. בדיון העוסק במשאבים פורמאליים ובלתי פורמאליים ביחס
לגיוס הרשויות לחיזוק המוגנות, הספרות מדגישה את העדר הנגישות של השירותים, שבא לידי ביטוי
בין השאר בהעדר מידע ולעיתים בחוסר היכרות מספקת עם השפה ובהעדר אפשרות כלכלית להגיע
אל השירותים הקיימים ולהשתמש בהם. לתקציר המלא