אי-שפה : אקטיביסטיות, משפטניות ונציגות המדינה בפועלן נוכח משמעויותיו המשתנות של החוק למניעת הטרדה מינית
המאבק בתופעת ה הטרדה ה מינית החל את דרכו כפרויקט פמיניסטי שמטרתו קידום שוויון והבטחת ביטחונן של נשים במקומות עבודה ובמרחבים ציבוריים. מאבק זה עבר תהליך של התמסדות והכרה מצד מדינות רבות בהובלת ארצות הברית. בישראל, ראשית תהליך ההתמסדות 1 חוק זה חולל שינוי משפטי וחברתי ויצר מפנה התבטא בחקיקת החוק למניעת הטרדה מינית. תודעתי ביחסו של הציבור בישראל לתופעה זו. נוכח שינויים אלה והמהלך הפוליטי המגולם בהכנסת הרעיון הפמיניסטי לספר החוקים של מדינת ישראל, ולאחר יותר משני עשורים של תהליכי מיסוד הפעולות למיגור הטרדה מינית, ניתן לראות בחוק מקרה בוחן לביאור הטיעון של תיאוריית הפמיניזם המשילותי ביחס לתהליכי המיסוד של תנועת הנשים בישראל. על פי הפמיניזם המשילותי, השתלבות פרקטיקות פמיניסטיות במוסדות המדינה על ולים להפוך את הפעולה הפמיניסטית לשמרנית באמצעות היענּות לפרקטיקות שיח מקובלות יותר, או לדרישות אסטרטגיות כלליות יותר, אשר מאדירות קֹורבנּות ומשאירות נשים בעמדה מוחלשת וא-שוויונית.לתקציר המלא
תאריך עדכון אחרון : 27/11/2022
