מה עושים בוגרינו?

רות פרסר היא פעילה פמיניסטית וחוקרת את הצומת בין נאראטיבים אישיים, שארות ומיניות. בוגרת תואר שני בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן (נושא התזה: "אחרות משמעותיות – סיפורי חיים של נשים נשואות שבחרו לחיות כלסביות" בהנחיית ד"ר ליאת פרידמן וד"ר רבקה תובל משיח) וכותבת את עבודת הד"ר שלה באותה תוכנית (נושא הד"ר:"A narrative investigation of queer separation" בהנחיית ד"ר אורלי בנימין). רות מתרגלת בתוכנית ללימודי מגדר במסלול המחקרי ובמסלול "מגדר בשטח".

"גבולות האני" – סדנה לנערות חרדיות נושרות ומתמודדות. מיכל מנהיימר, תושבת בני ברק, אם לחמישה ילדים, שניים מתוכם פרשו מן העולם החרדי האורתודוקסי. הגדול משרת בצה"ל והשני משלים בגרויות בפרויקט היל"ה. שלושת הקטנים לומדים במסגרות חרדיות – חיידר ובית יעקב. הבעיה של נשירת נוער במגזר החרדי ידועה ומוכרת, תופעה זו התרחבה בשנים האחרונות מסיבות שונות, בפרט קיימת לקונה בהיבט המגדרי של נשירת נערות. נערות חרדיות הנפלטות ממסגרת הלימודים מאבדות לרוב גם את המסגרת המשפחתית והחברתית, הן מחליפות את החברה השמורה והמאוד מגוננת בחברת נערים ונערות במצב דומה. בערים החרדיות הרחוב קר ומנוכר, אין מגוון אמצע ואין קשר בין הקצוות, הבנות הנושרות מוצאות עצמן לבד, ללא דגם נשי להזדהות איתו, בנתק או במתח עם המשפחה. הריחוק החברתי דוחף את הנערות להישרדות או למרד במסגרת, ללא הדרכה מינית ותקשורתית מתאימה. למרות נקודת המוצא המאוד שונה של נערות חרדיות המאופיינות בריחוק ושמרנות, כשהן מגיעות לרחוב, פרקטיקות ההתמודדות שלהן נשענות על אתנן מיני. חמור מכך, חוסר ניסיונן מקשה עליהן להתמודד בסיטואציות מורכבות, הן מתמודדות עם דילמות, חוסר ידע, ללא זהירות ומוגנות וחסרות כלים להתמודדות עם העולם החדש והלא מוכר. הפרוייקט מציע פתרון לקבוצה זו של נערות נושרות, תוך התמקדות בסוגיות של תעסוקה ומיניות. הפרוייקט בנוי סביב סדנה שתקרא "גבולות האני" שתתוכנן עבור הנערות הנושרות. מטרת הפרויקט להעלות את התמודדות הנערות בשדה זה לסדר היום, לאסוף נערות מתמודדות ולקיים עבורן סדנה בת 3 מפגשים המשלבת את עולם התעסוקה עם תכנים של 'גבולות האני'. בחברה החרדית הנושא של התמודדות עם העולם המיני מושתק ומונח מאחורי חומות צניעות נעולות על בריח, מורכבת זו עם הנושא מבנה את אופי הסדנה שתישא מסר כפול: הטקסט הרשמי – עולם התעסוקה, מיגדור בעבודה, כתיבת קורות חיים, כישורים וכלים שימושיים בעולם העבודה, שפת גוף, התמודדות מול סמכות ועוד, וסאב-טקסט- פרקטיקות הישרדות, שימוש בגוף, שיח בין המינים, הכרת גבולות האני, ברור רצונות והצהרת כוונות. באופן רשמי בפרסומים ובתוכן הסדנה הינה על עולם התעסוקה – פנים המפגשים יובנו באופן כפול כשהשיח מרפרר בין הנושאים של עבודה ותכנים מיניים, עניינים של בינו לבינה ברחוב. כל שיעור בנוי כיחידה עצמאית, כך שבמידה ונערה תגיע שתגיע למפגש בודד, עדיין תוכל לצאת עם תובנה לחיים. באופן כזה ניתן לבנות את מפגשי הסדנה כיחידות מודולריות שיותאמו למשתתפות. הקמת הסדנה דורשת 3 מרכיבים: 1. כתיבת התוכן הכפול אותו תלמדנה הבנות במפגש 2. איסוף הנערות והעברת הסדנה בפועל 3. בניית "ערכה" אותה ניתן להפיץ בקרב חונכות, עובדות סוציאליות, ועוסקות בתחום, שתוכלנה להשתמש בידע הנצבר מתוך העברת הסדנה, חלק זה משמש גם להעלאת המודעות לסוגיה. אני מודה לתוכנית ללימודי מגדר שאפשרה לי למצוא את הקול הייחודי הנשי שלי, שחיברה את קצוות ההגדרה הפרומים של דת, אתניות, מגדר, שוליות, וחיברה אותם לחבל עבה אשר בקצהו אנו אוחזת ומוכנה לומר בגו זקוף: אני, מיכל, אישה, חרדית, פמיניסטית. אני מאחלת לי להמשך הדרך להעמיק את עולם הידע בהצטלבות של זהות דתית ומגדר, ובפרט בתחום של נשירת נערות חרדיות, הן בהרחבת עולם הידע והן בעזרה אקוטית לנערות מתמודדות ברחוב.

רותי פויכטונגר, גרה עם אישי וחמשת ילדינו בגליל, חוקרת נשים דתיות למדניות העוסקות בגמרא, בעבר - אשת תוכנה. מעורבות בפעילות דתית לנשים בקהילה (תפילות, קריאה בתורה, מגילה). בעבר העברתי הרצאות בנושא סחר בנשים במסגרת מוקד הסיוע לעובדים זרים. ידעתי שאני פמיניסטית, אבל הלימודים עזרו לי להבין עם עצמי מה זה ומה זה אומר, ונתנו לי מילים לבטא ולנסח את מה שהרגשתי קודם על מעמדן של נשים בחברה בכלל ובקהילה הדתית בפרט

דר' דוד שפרבר, ירושלים ד"ר דוד שפרבר הוא מנהל התוכנית ללימודי תעודה באוצרות אמנות עכשווית במכון שכטר למדעי היהדות. שפרבר הוא אוצר, חוקר ומבקר אמנות עכשווית המתמחה באמנות יהודית ובאמנות הנוצרת בישראל ובוחן את הממשקים שבין אמנות ודת. עד לא מכבר הוא שימש עמית פוסט-דוקטורט במכון למוזיקה מקודשת באוניברסיטת ייל, ארה"ב, שם גם לימד במחלקה לתולדות האמנות. שפרבר הוא כעת עמית מחקר במרכז דוד הרטמן למנהיגות אינטלקטואלית שבמכון שלום הרטמן בירושלים. בשנת 2012 הוא אצר את התערוכה הבין-לאומית "מטרוניתא: אמנות יהודית-פמיניסטית" במשכן לאמנות, עין-חרוד. ספרו "ביקורת נאמנה: אמנות יהודית-פמיניסטית בישראל ובארצות-הברית" יצא לאור בהוצאת מאגנס של האוניברסיטה העברית.

מטרת הפרויקט ONE OF US היא לתת נראות לתופעת האלימות במשפחה, בדגש על אלימות רגשית – נפשית, כאשר הפרויקט מחולק לשתי פעילויות מרכזיות: 1. הנגשת הכלים שמציע מקלט לנשים מוכות בהתאמה לנשים שחוות אלימות כלשהי בתוך מעגל המשפחה. 2. לתת לנשים להשמיע את הקול שלהן מתוך המרחב הפרטי למרחב הציבורי, לייצר מרחב בטוח בו נשים יוכלו לשמוע להשמיע את קולן והסיפור האישי שלהן . מהם הצרכים שעליהם הפרויקט עונה: • כשאישה רוצה לפרק את מערכת היחסים האלימה ובמידה בה היא לא מתאימה או שהיא לא רוצה להיכנס למקלט לנשים מוכות, לתת לה אלטרנטיבה שבה היא תקבל תמיכה מלאה הכוללת ליווי משפטי ורגשי בו זמנית, לכל אורך התהליך, בהתאם לחוויה אותה היא חווה. • מענה על חוסר ההבנה בתחום המשפטי שקיים היום מצד מערכת המשפט לגבי אותן נשים שחוות אלימות כלשהי, לאו דווקא פיזית אלא גם נפשית/ כלכלית במעגל המשפחתי. דרך עורכי הדין - להניע לשינוי ההסתכלות של השופטים על התחום ומשם להוביל לשינוי חקיקתי. • מתן אלטרנטיבה נכונה יותר למקלט לנשים מוכות אשר תוכל לתרום ולתמוך באותן נשים אשר חוות אלימות שאינה מוגדרת כ״סיכון״ לפי ההגדרה של המערכות הקיימות. • מאפשר לנשים לשתף את החוויה האישית מתוך נקודת המבט שלהן. מהם הכלים שהפרויקט משתמש בהם על מנת לרתום לשינוי חברתי: • הכשרה של עורכי דין ביחד עם ויצ״ו בתחום האלימות במשפחה על ידי מתן הרצאות והדרכות. ההכשרה תאפשר לעורכי הדין לעזור לנשים עם תסמינים של אלימות נפשית / כלכלית כדי שיוכלו לנהל את התיק באופן מדויק יותר. על ידי כך, ניתן יהיה להגדיל את כמות הניצחונות על תיקים בתחום שכיום לא מקבלים מענה ראוי. • הכשרת עורכי הדין תתרום גם למזעור המקרים בהם נשים חוות אלימות פעם נוספת, הפעם על ידי בית המשפט, בגלל חוסר ידע והבנה של התחום על ידי המערכת ועל ידי כך גם לעצור את גלגל האלימות שממשיך אחר כך בבית מצד התוקף לאור ״ההצלחה״ בבית המשפט. • הוספה לתהליך מתן ליווי רגשי שמותאם לצרכים של מי שנמצאת במעגל האלימות וניתן לכל אורך התהליך, מתחילתו ועד לסופו, ואפילו אחרי מתן הגירושין. באופן זה, לסייע לנשים להתגבר על הטראומה ולהצליח במעבר לחיים ״נורמטיביים״ על מנת שלא יחזרו פעם נוספת לאותו מעגל אלים. • יצירת חיבור וקשר בין המטפל.ת לבין עורכ.ת הדין כדי לתת מענה נכון שיעזור לשבור את מעגל האלימות. • שימוש בארגונים, כמו מרכז אלימות במשפחה, אשר יודעים לזהות את אותן נשים שלא חוו אלימות פיזית, לסמן אותן ולהפנות אותן לגורמים הנכונים בהתאם למקרה הספציפי שלהן. על ידי זה ניתן יהיה לתת להן מענה מקיף ומדויק שיעזור להן לצאת מהמעגל האלים ולא לחזור אליו. • הפרויקט מחבר בין הגורם המשפטי לגורם הטיפולי ובעזרתו ייווצר דאטה עדכני על היקף התופעה ובהתאם לכל הנתונים והמידע שייצבר ניתן יהיה להוביל לשינוי חקיקתי. • פודקאסט – שהמטרה שלו להעלאת מודעות למה היא אלימות רגשית בזוגיות ובמשפחה, איך לזהות את זה ואיך אפשר לצאת מהמעגל ולעזור למי שנמצא בו. • במסגרת הפודקאסט, נשים תוכלנה לספר את הסיפור שלהן על האלימות הרגשית שחוו וכיצד הן הצליחו לצאת ממנה .בפודקאסט יהיו מומחים.ות אשר יתנו כלים מקצועיים ורגשיים אשר יעזרו לסובבים להתמודד עם הסיטואציה המורכב ,ולאילו שנמצאות וחוות אותה, להבין מהן האופציות שלהן לצאת החוצה. תובנות מרכזיות בעקבות הקמת הפרויקט: • השדה של תחום האלימות הנפשית אינו מקבל מענה כיום, אין עליו שיח. • חוסר קורלציה בין כל הגורמים השונים שמטפלים בשדה של אלימות במשפחה. חוסר חיבור בין כל הגורמים השונים שפוגע באותן נשים החוות אלימות שהיא איננה פיזית אלא נפשית. • אין מתן של ליווי משפטי נכון בחיבור לליווי רגשי, מה שפוגע בכל מי שרוצה לצאת מהמעגל. • אין מספיק עורכי.ות דין שמתמחים.ות בתחום, שמבינים.ות את התופעה. אין התמקצעות בתחום הזה מה שמשפיע על אחוזי ההצלחה במקרים של אלימות נפשית. • יש המון נשים ממעמד סוציו אקונומי בינוני- גבוה שחוות אלימות נפשית. זו לא אלימות המכוונת רק כלפי נשים ממעמד סוציו אקונומי נמוך. • למערכת המשפט כיום אין מספיק כלים לתת מענה לכל מה שקורה בתחום. • אין כמעט חשיפה למרכזי סיוע. אנ.שים לא מודעים.ות לקיומם של אותם מרכזים מה שמפחית את הפנייה אליהם. • קיימת מודעות נמוכה להבין מה זו אלימות נפשית/ כלכלית ואיך לזהות את התסמינים שלה. • אין חיבור בין המרכזים לסיוע לבין המערכת המשפטית מה שיוצר קושי בלעזור לאותן נשים לצאת מהמעגל האלים. • יש המון בושה סביב הנושא ועל כן מנגנון השתיקה וההסתרה מאוד חזק. למה הדיון הזה מעניין: אלימות במשפחה מוכוונת היום בעיקר לאלימות פיזית ויש חוסר ידע על קיומה של אלימות שהיא נפשית וכלכלית, לכן חשוב להעלות את המודעות לנושא כי הוא הרבה יותר נפיץ, אך אין לא מענה הולם. מכאן מגיע הפרויקט והדיון שמטרתו להעלות מודעות ולהראות שאפשר לצאת מהמעגל וזה לאו דווקא דרך מקלט לנשים מוכות. אפשר לעשות זאת וליצור חיים נורמטיביים חדשים. התוכנית ללימודי מגדר עבורי היא המקום בו חוויות רבות קיבלו מילים, תאוריות התחברו לחיים, יכולת לנהל שיח ביקורתי על התחום של אלימות במשפחה מתוך ראיה מגדרית . בניגוד לתואר הראשון שלי במשפטים, אני רואה בתואר ערך ולא הישג. זה לא הציון שחשוב, כמו התרומה של הקורס בפאזל המורכב בצעדים לפעילות אקטיביסטית בתחום האלימות במשפחה. לעתיד אני מקווה שהפרויקט יאפשר להשיג מידע לגודל וממדי התופעה בתחום האלימות במשפחה ועל ידי כך להביא לשינוי בחוק ובפסיקה. גיתית נוגה, מבת ים, בת 41, בעלת תואר ראשון במשפטים, עורכת דין מזה 15 שנים, מתוכן בשלוש השנים האחרונות מייצגת נשים שיצאו ממערכות יחסים אלימות .

"התוכנית ללימודי מגדר עבורי היא בית למחשבות ורעיונות. הזדמנות לפגוש חשיבה מגוונת, עשירה, דתית/חילונית, סטרייטית/קווירית, שקוראת תיגר על תפיסות קיימות ומציעה חלופה קונספטואלית. נשים מעוררות השראה ואמיצות שלא חוששות "לשבת בשולחן" ולומר את דעתן ומקום שבו הצלחתי סופסוף לכתוב לחקור ולחבר בין חלקי החיים שלי. אני חולמת להקים מרכז שיאפשר לא/נשים לחקור את הדרך שלהם ואת החיבורים שלהם לעצמם ולאחרים/ות, שיהיה מבוסס על תפיסת "מקום לכולם/ן" ויתבסס על שיתופי פעולה ושותפויות פורצות דרך". את עבודת הדוקטורט הנחו פרופסור רונית קרק (בר אילן) ופרופסור מיכל פרנקל (האוניברסיטה העברית). חגית היא יועצת ארגונית ומנחת קבוצות, מדריכה חוקרת ומרצה בתחומים של מנהיגות, מגדר, תהליכים ארגוניים וקבוצתיים. בעבר ניהלתי את מחלקת היעוץ וההכשרה של שתיל, וניהלתי במשותף את החממה ליזמות חברתית (CoLab). כיום בתהליך הקמה של מרכז לחיבורים אשר יעסוק בחיבורים בין אנשים מקבוצות חברתיות שונות ובין ידע לפעולה. תקציר המחקר: המחקר מספר את סיפורן של מנהיגוֹת לשינוי חברתי בישראל, מתחקה אחר הנרטיבים האישיים שהובילו אותן לקחת תפקידי מנהיגות והובלה ועוקב אחר פרקטיקות הפעולה בהן הן משתמשות במאבק לשינוי המציאות בזירה בה הן פועלות. המחקר נע בין הבנת עומק של הקשרים, המניעים, הדחפים, הזהויות והאידיאולוגיות אשר עיצבו את המנהיגוֹת ("האישי") לבין אופני ההתמודדות והפעולה שלהן בזירת יחסי הכוח הממוגדרת ("הפוליטי"). כל זאת על רקע מגמה של פמיניזציה בזירת המאבקים החברתיים בעולם ועליה גוברת בנוכחות של נשים בתפקידי הובלת שינוי חברתי. המחקר מציע התבוננות על אזור שוליים גם מבחינת סוג הפעילות וגם מבחינת מיקום המשתתפות, דרך חקר מרכיבי מנהיגות, זהות ומגדר במרחב מתהווה ומשתנה. המנהיגוֹת אשר משתתפות במחקר נמצאות בשוליות כפולה ולעיתים משולשת הנובעת ממרכיבים לאומיים, אתניים דמוגרפים וארגוניים, המשתלבת עם תפיסות מופנמות על מקומן במבנים הפטריארכליים בחברה

חן קצביץ'-פרסלר, חינוך למיניות מיטיבה

שוטטות פמיניסטית היא רעיון חדשני, מהפכני, חתרני ושאין עוד כמותו בישראל. כמורת דרך יותר מעשור ובעלת תואר ראשון בתולדות ישראל ואמנות יהודית ותואר שני ביהדות בת זמננו, ראיתי שהיסטוריה של פמיניזם או מאורעות הקשורים להיסטוריה של מאבקי נשים כדוגמת המאבק של נשים לזכות הצבעה נעדרת כמעט לחלוטין ואינה חלק מהתוכן של הסיורים. לא פחות חשוב להאיר את היעדר התייחסות לריבוי, גיוון ושונות שלרוב נשאר מחוץ לגבולות הסיפור ההגמוני. לכן, החשיבות של הפרויקט שלי בבניית גוף ידע חדש שאיננו קיים.כמורת דרך, מרצה ויזמית בחרתי ללמוד מגדר ולהביא את הידע האקדמי שלי לשטח. אני רואה חשיבות ביציאה מעולם האקדמיה להפצת החשיבה הפמיניסטית. בניתי את הסיורים של "שוטטות פמיניסטית" במרחב העירוני כפלטפורמה ליצירת חוויה המעבירה את מסריה לנשים, גברים, נערות ונערים, מתוך עיקרון שידע פמיניסטי הוא מצרך חיוני לכולם. בסיורים שפיתחתי אני מציעה למטיילות ולמטיילים איתי להתבונן על העיר דרך עדשה מגדרית. לסיורים שבניתי תרומה ייחודית לשיח הפמיניסטי בארץ. הסיורים מציעים שוטטות פמיניסטית המשלבת הדרכה עירונית על היסטוריה, אדריכלות, אמנות רחוב וקולינריה עם נושאים של פמיניזם ומגדר ומותאמים לקהל רחב, לארגונים ועמותות. הסיור מאפשר התבוננות בהתפתחות המרחב העירוני מנקודת מבט פמיניסטית: האם העיר מתוכננת עבור כולנו? האם גברים ונשים חווים אחרת את המרחב העירוני? מהו תכנון עירוני מודע מגדר? דרך שוטטות פמיניסטית המשתתפים והמשתתפות ילמדו להתבונן על העולם כעל מרחב של יחסי כוח פוליטיים, על האופן שבו יחסי כוח מבנים את חיינו ומעצבים על המרחב הפרטי והציבורי כאחד. השנה אני מדריכה שנה שנייה את הסיורים שלי במסגרת הפסטיבל הליכות ג'יין ובאירוע ארכיטקטורה גדול בתים מבפנים. השנה בחרתי להדריך שני סיורים: אחד ברוסית המתמקד בעלייה והגירה דרך עדשה מגדרית בעקבות הרלוונטיות של הנושא למציאות של היום עבור עולות, פליטות ומהגרות מאוקראינה ורוסיה בעקבות המלחמה. בסיור אני מציעה לחנות את הדילמות החברתיות של נשים בתל אביב בתקופת הישוב ואחרי קום במדינה והיום. הסיור שאני מציעה בעברית מתמקד בהתפתחות עירונית מנקודת מבט פמיניסטית ותכנון מודע מגדר. את הסיור הראשון בניתי והדרכתי לפני שנתיים ומאז הוא עובר שינויים והתווספו אליו עוד סיורים: מקומן של נשים במטבח הבית הלאומי, מגדר בעיר הגדולה, ה"היא-סטוריה" של העיר הלבנה שמתמקד בתל אביב והבית בתל אביבי כמשקף ומעצב מציאות היסטורית במבט מגדרי ומתפתח סיורים נוספים שמשלבים את הידע האקדמי שלי עם המבט ביקורתי אישי שלי כפמיניסטית, משוטטת פמיניסטית. הסיורים כל הזמן עוברים שינוי, אני מדייקת ומחדדת מסרים ולומדת כל הזמן מהתגובות של המטיילות והמטיילים שלי בשטח. הדילמות שהתמודדתי איתן במהלך בניית הפרויקט היו בעיקר במיתוג ובחירת שם, התלבטות האם השם יכלול את המילה פמיניזם ומגדר או לא, ואיך אלה ישפיעו על קהל היעד שלי. האתגר בפרויקט שלי הוא איך להביא את הידע האקדמי לשטח באופן שיהיה אטרקטיבי, משמעותי ועמוק מספיק במגבלות הזמן של הסיור ולכן מאוד חשוב התהליך של חידוד מסרים. אתגר נוסף הוא לפתח תוכן וחוויה שגם אם הם חד פעמיים, הם משמעותיים מספיק כדי לעורר רצון בקרב המשתתפים והמשתתפות להעמיק עוד ולחולל שינוי תודעתי ולפעול לצמצום פערים מגדרים. הסיורים שלי ישתתפו השנה בפעם השנייה באירועים עירוניים: פסטיבל עירוני בינלאומי ופסטיבל בתים מבפנים בתל אביב. בנוסף, בניתי 2 סיורים והרצאה שעד כה זכו לתגובות נלהבות והתעניינות רבה מצד מטיילים פרטיים וגם קהלים שמתעניינים בתחום. הסיור וההרצאה הוזמנו ע"י עיריית רמת גן והיו תגובות נלהבות. כמו כן, הדרכתי סיור פרטי לכתבת YNET, פעילה פמיניסטית וסטנדאפיסטית שראיינה אותי לכתבה שהתפרסמה על הסיור שלי. במקביל, קיבלתי הזמנה מעיריית תל אביב להדריך את אחת הקהילות בעיר. להמשך, אני מפתחת סיורים נוספים, גם מחוץ לתל אביב, שיהיו נגישים כסדרה וכבודדים. אני מתכננת לפנות לגופים שונים כדי לייצר שיתופי פעולה להגדלת האימפקט. יש עלייה בהתעניינות והבנה שיש צורך בשינוי חברתי וצמצום פערים מגדריים. רצון ללמוד על ההיסטוריה דרך פריזמה פמיניסטית והעיוורון המגדרי הוא נושא שהופך לשיח בארגונים ועמותות. אני שמחה לראות רצון להתעמק בנושא ולעבור תהליך אישי, הורי וקהילתי. בתוכנית ללימודי מגדר בבר אילן זכיתי לשנתיים מרתקות, שהתחילו מהיכרות עם התיאוריות הפמיניסטיות ומונחי יסוד, בוקסים בבטן, כעס ושאלות מאתגרות שהוצפו מעל פני השטח. התכנים הלימודיים השפיעו הרבה מעבר לשעות הלימודים והעניקו לי משקפיים בלתי ניתנות להסרה באמצעותן אני מתבוננת על העולם. השנה הבנתי כמה הפסדנו מהלימודים בזום, כמה הרווחנו מהשיחות בין השיעורים עם הסטודנטיות בתוכנית מחקר ושטח. הלמידה על שינוי חברתי פמיניסטי תוך כדי עשייה והתנסות בשטח לצד בחינת העולם במקצועי שלי במבט מגדרי היווה עבורי ליווי אקדמי מגובה ניסיון מהשטח ואפשר לקדם את הפרויקט שלי. כחלום לעתיד אצטט את סימון דה בובואר: “Representation of the world, like the world itself, is the work of men; they describe it from their own point of view, which they confuse with the absolute truth” שוטטות פמיניסטית היא הזמנות להכיר את ההיסטוריה העירונית ולהתבונן על המרחב שלנו דרך עדשה מגדרית, להכיר את החשיבות של החשיבות של תכנון עירוני מכיל כזכות לחיות בשוויון שכל המגדרים יהנו מהעיר שתהיה נגישה לכולם ולכולן.היום אני יותר ויותר רואה הבנה ורצון משותף לשינוי חברתי ושל המרחב העירוני. חשוב שנבין שהצורך בהטמעת החשיבה המגדרית גם התכנון עירוני הוא לא רק טוב לנשים, אלא לכלל האוכלוסייה. החלום שלי למצוא את הדרך שלי להוביל שינוי ברוח החזון של רות ביידר גינסבורג ז"ל: "Fight for the things that you care about, but do it in a way that will lead others to join you" אינה גורשטיין, כפר סבא, מורת דרך ומרצה עם ניסיון מעל 15 שנה בהדרכת טיולים בארץ, בוגרת תואר ראשון בתולדות ישראל ואמנות יהודית ובוגרת תואר שני בהצטיינות ביהדות בת זמננו באוניברסיטת בר אילן. בנוסף לפיתוח סיורים בפורמט של "שוטטות פמיניסטית" במרחב העירוני, אינה מנהלת שותפה של קהילת מורות-דרך אימהות, קבוצה המונה יותר מ-350 נשים.

הנשים בקהילות אלו – חלקן הגיעו לבד לישראל, חלקן חד הוריות, חלקן מתמודדות עם דרישות חיים מאתגרות של שילוב הדאגה למשפחה בצד עבודה פיזית תובענית ושכר זעום- נמצאות במצבים מאתגרים. מחקרים בארץ ובעולם מעידים כי בתהליכי הגירה, במיוחד הגירה שנובעת מהכרח לברוח, נשים מהוות קבוצה פגיעה ביותר. הפגיעות היא לאלימות נפשית, פיזית ומינית, ניצול ואונס, הריון לא רצוי, טראומות על רקע כל אלה ועוני. מיזם 'נשות חיל' מתמקד בפיתוח סולידריות ומנהיגות נשית בקהילות מבקשי המקלט, זאת, מתוך מטרה להגביר את יכולות הבחירה של נשים חזקות ולאפשר סיוע ותמיכה לנשים המתמודדות עם קשיים ומצוקות. התכנית המוצעת התכנית המוצעת מיועדת ל- 40 נשים משתי קהילות מבקשי מקלט באזור המרכז. התכנית מבקשת לפעול בשני מעגלים, ליצירת אפקט של תמנון והשתלבות עמוקה בקהילות. המעגל הראשון יכלול פיתוח קבוצת נשים חזקות ומובילות בקהילה. המעגל השני יכלול יזמות של פרויקטים חברתיים לטובת הקהילה ובמיוחד לטובת נשים בקהילה. תכנית ההכשרה תכלול שני חלקים. הראשון- ממוקד בנשים עצמן ובלמידה וההתפתחות שלהן. השני- יעסוק בסיוע לנשים לפתח יוזמות לטובת נשים בקהילותיהם. דגש נוסף יהיה על עיבוד התכנים הנלמדים מתוך מחשבה על הרלוונטיות לחיי הנשים ולאפשרויות היישום שלהם בקהילות מבקשי המקלט. המעגל השני יהיה מעגל היזמות. מעגל זה יתבסס על עידוד ותמיכה ביזמות ופיתוח פרויקטים לטובת נשים בקהילות מבקשי המקלט. במסגרת קורס הלמידה ילמדו תכנים הקשורים לפתוח ויזמות חברתית (הגדרת בעיה, חשיבה על פתרונות, גיוס משאבים, שיווק ועוד). בשלב זה הנשים יקבלו סיוע בפיתוח, כתיבה ויישום פרויקטים. הסיוע יכלול מלגה ותקציב ראשוני להקמת הפרויקט. מטרות - פיתוח מנהיגות נשית - הכשרת קבוצת נשים מנהיגות לזהות ולטפל במצוקות בקרב נשים ובנות בקהילות - סיוע למבקשות מקלט בפיתוח והקמה של יוזמות חברתיות למען קהילות הפליטים דרך פעולה לפיילוט נבחרו שתי ערים: תל אביב ופתח תקווה. הנהגות הקהילות יאתרו מתוכן נשים מנהיגות ומובילות חברתיות משני קהילות הפליטים; הסודנית והאריתראית. כל קבוצה תשתתף בתכנית למידה והכשרה שתונחה ע"י נשות מקצוע ותיתן הכשרה שתעסוק בנושאים הבאים: מגדר ומצבי חיים של נשים, זיהוי ואיתור מצבי מצוקה, עקרונות של קשר מסייע, דרכים שונות להציע מענה ראשוני למצוקה, הכרות עם מענים קיימים, חיזוק יכולות אישיות לתמוך ולסייע, למגוון מענים קיימים. בשלב השני, בצד פיתוח הפרויקטים לטובת הקהילה הנשים יקבלו סיוע וליווי בניהול כלכלי של פרויקט לצד ליווי מומחית או מנטורית מקצועית. עם סיום הקורס, תמשיך הקבוצה להיפגש עם המנחה ומרצות אורחות מתחומי הדעת השונים כדי לשכלל את יכולותיהן במתן מענים לקהילותיהן. מטרת המפגשים היא לתת כוח, לבנות קבוצת מנהיגות וליווי במתן עצה וחשיבה משותפת סביב המקרים הקשים איתם הן מתמודדות יום יום בקהילותיהן. לאחר מכן, אנו שואפות להרחיב את הפיילוט לריכוזי קהילות הפליטים השונות ברחבי הארץ. התוכנית ללימודי מגדר מהווה עבורי חממה למחשבה והבנת תהליכי עומק חברתיים, זיהוי בעיות ואתגרים ויכולת פיתוח מענים מותאמים ומדויקים לבעיה שזיהיתי ולה אני מבקשת לתת מענה. בהקשר של מבקשי מקלט בישראל, בדגש על נשים מבקשות מקלט, אני מקווה שנצליח לייצר שדרת מנהיגות נשית בעלת השפעה משמעותית שתחולל שינוי במצב הנשים בתוך קהילות מבקשי המקלט בישראל, דבר שיקרין ישירות על מצב דור העתיד של מבקשי הצקלט בישראל ואיכות חייהם.ן. צפורה גוטמן, במקור מבני ברק, בעלת תואר B.A. בפסיכולוגיה ותואר M.A. במדיניות ציבורית. אני פעילה ויזמית חברתית שנים רבות בקהילה החרדית בפרט ובמרחב הישראלי בכלל. בשנת ,2018 הקמתי את תנועת 'חרדים לגירוש', תנועה של חרדים שפעלה באופן אקטיבי נגד גירוש מבקשי מקלט מישראל ודאגה להשמיע קול יהודי הומני שקורה לקבלת האחר מתוך תפיסה יהודית אנושית שוויונית. כיום, אני חלק ממיזם בשם 'מבקשי חיים', מיזם שמורכב מהנהגות מבקשי המקלט בישראל וקבוצת ישראלים שפועל ברמת השטח וברמת המדיניות לקידום אינטרסים וצרכים של קהילות מבקשי המקלט בישראל.

כבוד הרב אני נמשך לגברים – מה לעשות? אסטרטגיות רבניות שמרניות להתמודדות עם הקונפליקט שבין הומוסקסואליות ויהדות מאמר של אבישי מזרחי, דוקטורנט בתוכנית בהנחיית ד"ר רונית עיר-שי המאמר עתיד להתפרסם ב"דעת - כתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה"   מתוך קריאה ועיון מעמיק בספרות הרבנית העכשווית בסוגיות ההומוסקסואליות, בהדרכות הרבניות השונות, בשו"תים הווירטואליים, בחילופי התכתבויות, בשיעורים מוקלטים ובכתיבה ההגותית-מחשבתית בתחום אני מזהה שש אסטרטגיות התמודדות שונות בשיחים של המיינסטרים הרבני הציוני-דתי שאינו מתיר כל פרקטיקה מינית הומוסקסואלית וכן אוסר זוגיות הומוסקסואלית (גם אם היא ללא יחסים מיניים). "אסטרטגיית ההכחשה" – המבקשת להכחיש את המציאות של הומוסקסואליות כנטייה קונסיסטנטית וקבועה לאורך זמן ולמסגר אותה כבחירה מתריסה, "להכעיס", או למצער כתאווה ככל התאוות הניתן להתגבר עליה. זו אסטרטגיה הפותרת את הקונפליקט מעיקרו שכן אם אין הומוסקסואליות הרי שהמבוכה אפילו לא מתחילה.    "אסטרטגיית ההמרה" הדוחפת את ההומוסקסואל לשנות את נטייתו. אסטרטגיה זו מעבירה את ההתמודדות עם הקונפליקט למגרש הפסיכולוגי-ביולוגי. את התורה הנצחית לא ניתן לשנות אך ניתן לשנות את הנטייה המינית ובכך לפתור את הקונפליקט. "אסטרטגיית העקידה" – המבקשת  לחזק את ההומוסקסואל המאמין במישור התיאולוגי ואף מעניקה משאבי חוסן רוחני להתמודדות נזירית אל מול הנטייה המינית. היא מאדירה ומהללת את ההקרבה, המאמץ והסבל, של ההומוסקסואל המאמין, לקיום צו האלו-ה, ובכך מעניקה לו כח להתמודד עם הקונפליקט הקיומי והתיאולוגי.  "אסטרטגיית ההסברה" – מבקשת לקרב אל השכל וההיגיון האנושי את האיסור המקראי, הן ברמה האישית והן במרחב הציבורי החווה התנגשות בין "דת למוסר". כאן ינסו רבנים לדרוש "טעמא דקרא", לנסח הסברים המניחים את הדעת ולנסות להבין את המהות והמשמעות העומדת מאחורי איסור משכב זכר. "אסטרטגיית ההנגשה" – המבקשת להשתמש בפתרונות קיומיים שונים שאינם סותרים את ההלכה. אי אפשר להתיר את האסור, אך ניתן למזער את הסבל הקיומי במעגלים שונים. ניתן לראות מאמץ רבני במציאת "פתרונות" לריכוך ושיכוך הקונפליקט דוגמת פרויקט השידוכים בין הומואים ללסביות כדי לתת מענה חלקי לצורך במשפחה מחד ובהסתרה מאידך; שימוש בכדורים ממעטי חשק מיני ועוד. "אסטרטגיית ההכלה" - אסטרטגיה זו אמנם לא פותרת את הצורך הקיומי במיניות הומוסקסואלית, אך היא מעניקה חיבוק חם, קבלה והכלה להומוסקסואל-המאמין, ומחברת אותו ללב הקהילה הדתית - "באשר הוא שם", ובכך פותרת חלק ממצוקת הבדידות החברתית-קהילתית שחווה ההומוסקסואל המאמין. מאמר זה מבקש להציג את האסטרטגיות השונות, להראות כיצד הן משתקפות בכתיבה הרבנית, לדון בהן ולהראות רבדים שונים ומוטיבציות שונות של שימוש בכל אסטרטגיה, דוגמת סוגים שונים של הכחשת הומוסקסואליות, מחלוקות רבניות ערות סביב גבולות ההכלה וכדומה. על גבי כל אלה המאמר מבקש לנתח מה עומד בבסיס ההדרכות הרבניות השונות, וחושף את "מאחורי הקלעים" של תהליך הפסיקה ואת השיקולים המטא-הלכתיים  במשקפי "הפילוסופיה של ההלכה".