מה עושים בוגרינו? | התוכנית ללימודי מגדר

חמוטל בנו, סטודנטית בהנחיית ד"ר מירי רוזמרין, בעבודת מחקר המבקשת להציע אפשרות תאורטית להתבוננות על סובייקטיביות אימהית, דרך תפיסתו האתית של מישל פוקו העוסקת באתוס ה"דאגה לעצמי" ביוון העתיקה. חמוטל היא משפטנית ועורכת דין מזה כ-12 שנים ובשנים האחרונות היא עוסקת בזכויות נשים ומיעוטים חברתיים אחרים. חמוטל מספרת על התוכנית: "התוכנית ללימודי מגדר היא אפשרות והזדמנות עבורי ללמידה עם חוקרות ותלמידות יוצאות דופן. התוכנית מאפשרת לי לרכוש ידע אקדמי יחד עם התפתחות אישית, ולייצר תודעה השואפת לשינוי חברתי. בעיני, תחום המגדר משלב בתוכו אפיקים מעשיים לשינוי יחד עם תפיסות תאורטיות. העיסוק המחקרי שלי באימהות משולב בחיי האימהות שלי, באופן שמבהיר לי כל הזמן שהתאוריה והמציאות כרוכים זו בזו. אני מקווה להמשיך ללימודי דוקטורט בתחום התאורטי בו אני עוסקת כיום, למצוא נתיבים בהם אוכל לתרום לתחום המחקר הפמיניסטי, ואולי גם לשלב בכך את תחום עיסוקי המשפטי".

ברנדון וויליאם אפשטיין, דוקטורנט בהנחיית ד"ר גילי הרטל וד"ר תומסו מילני (מאוניברסיטת פנסילבניה). ברנדון הוא מורה לצרפתית ואנגלית בבית ספר. ברנדון מספר על עבודת המחקר שלו: "My work explores the intersections and interactions of linguistic anthropology, sociolinguistics, queer studies, education (additional languages, curriculum, pedagogy, policy), citizenship, and multilingualism. Most specifically I look at how Israeli queer youth discursively construct communities, ideologies, and identities about their agency, nationality, sexuality, and education. I ask queer Israeli youth questions such as: what does it mean to be queer? What does it mean to be Israeli? What does it mean to be queer and Israeli? Do you see yourself within the English curriculum used in your classroom? Do you see yourself within your mother tongue(s), albeit Hebrew or otherwise? The goal in rending their narratives is to queer the current, ineffective pedagogies and curriculum used in Israeli schools. In doing so, youth voices actively posit themselves as powerful and knowledgeable. This flips heteronormative, additional language education standards from a top-down, institutionalized approach to a bottom-up approach. Herein youth voices act as critical and reflective thinkers who problematize their hybrid identities juxtaposed to a more global network. Through their narratives and my own teaching practices, I queer the power dynamic of the classroom. No longer do I as the teacher serve as a gatekeeper to knowledge and language. My students instead are collaborators and arbiters of their own language learning journeys and identities. Furthermore, these queer pedagogies include exploring and analyzing oral narratives through interviews as well as written and visual narratives via social media thereby dismantling the idea of what is Israeli, what is local, and what sexually and linguistically constitutes a citizen. The Gender Studies Program for me is an academic home. I really enjoy the freedom the faculty allow me and the interdisciplinarity that is encouraged and welcomed. Because the program is so small, I feel that I get a much more personal and personalized experience than I would outside of the University and/or outside of Israel. That is why I chose to study in the Gender Studies program instead of accepting an offer I had from a well-known, highly ranked institution in the United States. In some ways, the program is the epitome of “the little engine that could”; despite its size it continues to chug along the tracks making a name for itself through faculty and student publications, personal and widespread connections within our given fields, and a brilliant support system throughout all stages of research and learning. The program feels much warmer and caring about who I am as a scholar and person than many others I have researched or heard about”. https://biu.academia.edu/BrandonWilliamEpstein https://orcid.org/0000-0002-3607-0225 https://www.linkedin.com/in/brandon-epstein-msed-ma-2607aa48/ Publications: Epstein, B. W. (In press). “English as the gay comfort zone” of hybrid youth identities. In B. Svendsen and R. Jonsson (Eds.), The Routledge Handbook on Language and Youth Culture. Abingdon, UK: Routledge. Epstein, B. W. (2023). Review of “Comer, J. (2022). Discourses of Global Queer Mobility and the Mediatization of Equality. London: Routledge”. Journal of Language and Sexuality, 12(1), 140-143. Pascar, L., David, Y., Hartal, G., & Epstein, B. W. (2022). Queer safe spaces and communication. In I. West (Ed.), Encyclopedia of Queer Studies and Communication. Oxford, UK: Oxford University Press. doi:10.1093/acrefore/9780190228613.013.ORE_COM-01197.R1

רחלי הרטל, מנהלת מדיניות ופרויקטים, ארגון פנימה

"דורנא מאמינה שהסולידריות בין נשים יכולה לגדול ולהתפתח, אך המודעות צריכה לעבור גם דרך הנושאים הלא פשוטים של איך וכיצד נשים מפעילות כוח ודיכוי אחת על השנייה, לעיתים אף באופן לא מודע, רק בהתעלמות או מבט מאיין, בין אם מתוך עליונות גילית או עליונות חברתית-כלכלית. הסולידריות היא משימה לא פשוטה. אולם היא אפשרית בהחלט."

ד"ר נועה ענבר בוגרת המסלול לדוקטורט בהנחיית ד"ר מירי רוזמרין ופרופ' רות זפרן תיאור עבודת הדוקטורט: עבודת הדוקטורט שלי עסקה בתחום של הורות בגירושין. במסגרתה חקרתי את האופן בו השדה המשפטי מבנה ומסדיר את תפקידי ההורות במקרים של פרידה או גירושין. חשיפת התפיסות בנוגע לתפקידי טיפול ודאגה הוריים ולאופנים בהם יש להסדיר את היחסים בין הורים לילדיהם במסגרת החוק נעשתה באמצעות ניתוח עבודתה של ועדת שניט ופסיקה, ומתוך נקודת המבט הביקורתית אותה מספקת האתיקה של דאגה (Ethics of care) ומשפטניות קישוריות אשר ביקשו לאמץ את עקרונותיה לשדה המשפטי. אני בוגרת תואר ראשון במשפטים ותואר שני בייעוץ חינוכי. עבדתי שנים במערכת החינוך, וכיום אני מגשרת ויועצת בתחומי המשפחה והחינוך, ומלווה משפחות וצוותי חינוך במצבי שינוי, סכסוכים ומשברים. הלימודים בתוכנית למגדר טלטלו את עולמי. הגעתי אליהם עם תפיסה עצמית של אישה פמיניסטית, ומהר מאוד הבנתי כמה עוד יש לי ללמוד... הלימודים פתחו בפניי עולם רחב של משמעויות מגדריות, והתוכנית היוותה עבורי פלטפורמה לביצוע מחקר בין-תחומי, כזה שחורג מגבולות המחקר המסורתיים, ומשלב תובנות משפטיות, פילוסופיות ופסיכולוגיות. אני מקווה שהמחקר שלי יתרום להעמקת הדיון בתחום הסדרת היחסים בין הורים לילדיהם לאחר פרידה, תוך יצירת סטנדרטים לפעולה מתוך איכפתיות ודאגה, המחויבים לקידום מערכות יחסים ראויות ומניעת ניצול ודיכוי.

"החלום שלי לעתיד הוא יצירת השפעה משמעותית על קהילת נשים בתחום כלשהו הקרוב לליבי ושהעיסוק בו יעניק לי הנאה וסיפוק. בעבר חשבתי על פעולה ויצירת שינוי בזירה הפוליטית המקומית או הארצית או בתחומים אקדמאיים כגון הכשרת מורים. אינני שוללת אפשרות זו ביום מן הימים אך החלום לטווח הקרוב בחיי עוסק בנושאים אינטימיים, מקומיים וקהילתיים, כמו ההיריון והאימהות הראשונית"

ניצן כספי שילוני, מודיעין במסלול השלמת תזה, בהנחיית ד"ר רונית עיר-שי בעלת תואר ראשון ושני במשפטים (תואר ראשון – האוניברסיטה העברית בירושלים, תואר שני בהצטיינות – אוניברסיטת בר אילן). עורכת דין מאז שנת 2008. מאז 2014 עורכת דין ומנהלת המחלקה המשפטית במרכז צדק לנשים, עמותה משפטית שעוסקת בדת מדינה ומגדר, ובפרט בנשים בבתי הדין הרבניים. מייסדת בית הדין ההלכתי הפרטי להתרת עגונות (2018) תיאור עבודת התזה (תזת מאמר): ניתוח טקסטואלי נרטיבי של פסקי דין רבניים שעוסקים באלימות במשפחה וניתנו בין השנים 2015-2021, תוך שימוש בתובנות של חקר משפט וספרות ותאוריות מגדריות. הנחת המוצא של המחקר היא שבאמצעות פסקי הדין שנמסרים לבעלי הדין לא מועבר רק מידע טכני ותוצאה אופרטיבית אלא דרכם גם משתקף סיפור שאותו בחרו הדיינים לספר. מוקד הדיון הוא בדרך תיאור העובדות והדמויות, העדויות, אופן הניתוח המשפטי-הלכתי ובחירת המילים והדימויים בטקסט. המחקר התמקד הן בהיבט האפיסטמולוגי והן בשיח אודות אלימות במשפחה, ובמסגרתו התבררו תמות אודות דמותה של האישה נפגעת האלימות וכן באשר לאופיים של יחסים זוגיים כפי שתופסים אותם הדיינים. ניצן מתארת את התוכנית ללימודי מגדר כ"מרחב שבו מתאפשר לי לתרגם ולסווג את השדה האקטיביסטי שבו אני פועלת, כמו גם את החיים עצמם, לתובנות ולרעיונות תאורטיים".

ד"ר לימור פומרנץ-זורין בוגרת מסלול דוקטורט בהנחיית פרופ' אורנה ששון-לוי תיאור עבודת המחקר המחקר שלי עוסק במשמעויותיו של השירות הצבאי בתפקידי טכנולוגיה עלית כהון מפרספקטיבה של הצטלבויות בין מגדר ומעמד. מבחינה תיאורטית המחקר מבוסס על שלושה אדנים מרכזיים: התיאוריה של בורדייה על היחסים בין הון, הביטוס ושדה, והביקורת הפמיניסטית שמערערת על הניטרליות המגדרית של המושגים האלה; מסורת המחקר של הסוציולוגיה הצבאית ויחסי צבא-חברה בישראל ולימודי טכנולוגיה פמיניסטיים. המחקר נערך בשיטה איכותנית בגישה פנומנולוגית-פרשנית ומבוסס על 45 ראיונות חצי מובנים עם נשים וגברים ממיקומים מעמדיים שונים ששירתו בצבא בתפקידי היי-טק (טכנולוגיות מידע וסייבר). טענת המחקר המרכזית היא שההון הצבאי הגלום בשירות החובה ביחידות טכנולוגיות הוא הון ממוגדר-מועמד (classed), כלומר הון שאופן רכישתו והציפיות להמרתו מעוצבים על ידי הצטלבויות בין מגדר ומעמד. במלים אחרות, אני טוענת שנשים וגברים ממיקומים מעמדיים שונים פועלים לאור סכמות תרבותיות מובחנות שמנחות את הציפיות שלהם מהשירות הצבאי ואת דפוסי המרת ההון שהם צברו בו לספירה האזרחית. במחקר אני מראה, בין היתר, שההצטלבות בין מגדר מעמד בעצוב משמעותו של השירות הצבאי בתפקידים טכנולוגיים מביאה לתוצאות מגדריות לא צפויות ואף פרדוקסליות (Unintended consequences). עבור נשים ממעמד בינוני-נמוך שירות צבאי בתפקידי היי-טק יכול להוות כר לכינון עמדת סובייקט 'טכנולוגית' (שנחשבת לעמדת סובייקט גברית), משום שהשאיפה למוביליות חברתית מעודדת אותן, ובמידה רבה כופה עליהן, לפנות לקריירה טכנולוגית. לעומת זאת, תודעת הבחירה החופשית של נשים ממעמד בינוני-גבוה עלולה להרחיק אותן מקריירת היי-טק, משום שהחירות שיש להן לבחור תחומי לימוד ומסלולי תעסוקה בהתאם לתחומי העניין שלהן, מובילה אותן למקצועות יוקרתיים התואמים את נטיות ליבן (כגון משפטים, ביולוגיה ורפואה) ולאו דווקא להיי-טק. באופן פרדוקסלי, דווקא נשים אלה שכנערות וכחיילות פרצו גבולות מגדריים בלימודים מדעיים ובשירות צבאי טכנולוגי, מוכפפות למימוש עצמי ממוגדר ומגלמות בחייהן הבוגרים את המרחק התרבותי של נשים מטכנולוגיה. נסיון אקדמי ומקצועי: אני פסיכולוגית חברתית בהכשרתי שעוסקת מזה 20 שנה במחקר יישומי בעיקר בארגוני בטחון. התוכנית ללימודי מגדר מסמלת עבורי את האקדמיה במיטבה: עושר אינטלקטואלי, חשיבה ביקורתית, להט מחקרי, טיפוח הסטודנטיות ומחויבות להשפעה ולעשייה חברתית. השילוב בין תכנית לימודים מוקפדת, סגל אקדמי ומנהלי נפלא וסטודנטיות מגילאים ורקעים מגוונים הפכו את הלימודים בתוכנית לחוויה אינטלקטואלית ורגשית מיוחדת במינה, שהשפיעה לא רק עלי אלא גם על משפחתי, בן זוגי בנותיי, שהיו שותפים לדרך. התוכנית נתנה לי הזדמנות לכתוב עבודת דוקטורט בשדה שהכרתי מעבודתי כחוקרת יישומית ולהתנסות במחקר וכתיבה אקדמיים בהנחייתה המסורה והמאלפת של פרופ' אורנה ששון-לוי, ועל כך תודתי העמוקה.

ד"ר מיכל פרינס, מקימה ומנהלת את מרכז יהל