מה עושים בוגרינו?

ד"ר חנה פנחסי, חוקרת ומנהלת תוכניות במכון הרטמן

ד"ר עופרה הקשר מסלול לדוקטורט בהנחיית פרופ רונית קרק תיאור עבודת הדוקטורט: מטרת המחקר הייתה להתחקות אחר ייצוגי הזהות הדתית, הזהות המגדרית והזהות המקצועית של מנהלות ושל מנהלים דתיים בבתי ספר של החינוך הממלכתי דתי (החמ"ד) בישראל, הקונפליקטים שעימם הם מתמודדים בנקודות ההצטלבות בין שלוש זהויות אלה ודרכי ההתמודדות שלהם עם קונפליקטים אלה. מטרה נוספת של המחקר הייתה לבחון אם הקונפליקטים שעימם מתמודדים המנהלים ודרכי ההתמודדות שלהם עם קונפליקטים אלה שונים מהקונפליקטים שעימם מתמודדות המנהלות ומדרכי ההתמודדות שלהן עימם. במרכז המחקר עמדו ראיונות חצי מובנים שנערכו עם עשרים וחמש מנהלות ועשרים וחמישה מנהלים דתיים (בסך הכול חמישים מרואיינים), בבתי ספר דתיים השייכים לזרם החינוך הממלכתי דתי בישראל. בניתוח הממצאים על המנהלים ועל המנהלות זוהו חמישה מאפיינים המגדירים את הזהות של המנהלים וחמישה מאפיינים המגדירים את הזהות של המנהלות, כדלהלן: חמשת המאפיינים המרכזיים היוצרים את תמהיל הזהות הייחודי של המנהלות הם: בולטות של זהות דתית ערכית מוצקה; חוויית שליחות; זהות מקצועית מגובשת המשפיעה על תהליכי ניהול; גיבוש זהות חדשה ו'רדיקלית' יחסית בהשוואה לרקע התרבותי הראשוני שלהן; הימנעות מהובלת שינויים העשויים לטלטל את הייצוגים ההגמונים של המגזר הציוני דתי. חמשת המאפיינים המרכזיים היוצרים את תמהיל הזהות הייחודי של המנהלים הם: בולטות של זהות דתית ערכית מוצקה; ביסוס הזהות הדתית על מחויבות הלכתית על פי דגם אשר אותו כיניתי "דגם הדתיות הלמדנית הגברית"; אצל רוב המנהלים הזהות הגברית היא זהות נאלמת, מוכחשת ולא מודעת; ייצוג דתיות שמרנית ותורנית כלפי חוץ, ויחד עם זאת ייצוג גמישות ופתיחות דתית בפועל; דאגה ואף חרדה בכל הקשור למחויבות לשמירה על צניעות ומשטור המיניות ביחסים בין נשים לגברים בסביבה הבית ספרית. התוכנית ללימודי מגדר היא בעבורי בית מדרש ,מקום שעיצב את השפה והתפיסה הפמיניסטית שלי כאישה דתית . מקום שממנו הכל התחיל.... חלום לעתיד: להמשיך ולעסוק בפיתוח מנהיגות נשית דתית לפתח ולעצב את עולם הייעוץ החינוכי כמרחב ייחודי של מנהיגות והטבעת חותם עפרה הקשר, מתגוררת בגני תקווה, מרצה בביס לחינוך במגמה לתואר שני שותפה בקבוצות נשים אקטיביסטיות אשר רוצות להשפיע על סדר יום חברתי

דפנה אבן ליכוב, מנהלת בית ספר לחינוך מיוחד, בית אקשטיין

התאמה מגדרית עצמאית בתעודות הזהות נדרשת מתוקף חוק כבוד האדם וחירותו והזכות לאוטונומיה, אך לא רק מכך. מנקודת מבט לא קונפורמית מגדרית, התאמה מגדרית בתעודות הזהות לטרנסים נדרשת על מנת להוות רשת ביטחון מפני אלימות ואפליה בירוקרטים ואזרחיים. תעודות זהות שאינן תואמות מגדר, משקפות את סירובו של החוק להכיר בזהותו ובביטויו המגדרי של האדם, משמשות רישיון לאפליה. נמצא קשר ישיר המצביע על נזקים הנפשיים והגופניים הרבים הנגרמים כתוצאה מכך שאין לטרנסים גישה לתעודות זהות מתאימות. הוכח מחקרית כי גישה לתעודת זהות מותאמת היא בין הגורמים העיקריים שיכולים להפחית ובאופן משמעותי את האובדנות הלא פרופורציונלית בקרב אוכלוסיות טרנסיות ולא-קונפורמיות מגדריות. הגדרה עצמית מגדרית נתפסת כ"תקן הזהב" של תוכניות סיווג מין בתעודות הזהות בעולם ולא בכדי. חוק היסוד הארגנטינאי, אשר נחקק בשנת 2012 הוא הראשון מסוגו אשר הכשיר את הקרקע למהלך העולמי לעבר הגדרה עצמית מגדרית. כיום, 18 מדינות מיישמות את המדיניות להגדרה עצמית של מגדר במסמכי הזיהוי במדינתם. הרעיון לפרויקט צמח דרך חברות עמוקה ואישית עם דנה. ההתמודדות והקשיים שלה כטרנסית מול הבירוקרטיה הישראלית אינם פרטיים, אלא מערכתיים, פוליטיים, וניתנים לשינוי. על פי נתונים רשמיים מישראל משנת 2021, רק לרבע מהא.נשים המזדהים על הקשת הטרנסית יש תעודת זהות מותאמת מגדר. חשוב לציין, גישה לתעודת זהות מותאמת מאפשרת גישה לקבלת שירותים ציבוריים מותאמים כגון: שירותי בריאות ושירותי רווחה. על כן, נדרש לבטל ולאלתר את הוועדה הקיימת לסיווג מחדש של מגדר במרשם האוכלוסין הישראלי. יש לבטל את הצורך של טרנסים לבוא במפגש מול מומחים מתחום בריאות הנפש והגוף כהוכחה להצגת הזהות המגדרית של האדם. יש לנסות ולהנגיש עד כמה שניתן את האפשרות לשינוי המגדר בתעודות הזהות הישראליות על מנת לנסות להקל על רווחתם ורווחתן של טרנסים, ועל ביטחונן.ם האישי. על פי תפיסתי, המאבק הפמיניסטי לעולם לא יהיה שלם ללא נשים טרנסיות. נשים סיסג'נדריות ונשים טרנסיות, אנחנו בעלות ברית טבעיות מתוקף המיקום שלנו בחברה הפטריארכלית. אנחנו כולנו נתונות למיזוגיניה, דעות קדומות ולאלימות מצד גברים. אנחנו מוכרחות לעמוד באותו צד במאבק על זכויות הפרט, הוגנות וצדק חברתי מלא בחברה. לכאורה, שינוי המדיניות שאני מבקשת ליישם הוא כמעט חסר כל סיכוי בהתבסס על החברה הישראלית השמרנית מאד. וכמו כן, בהתבסס על ניסיון הממשלה הנוכחית לבצע רפורמה משטרית. לצערי, נדמה כי החזון לשוויון מגדרי רק מתרחק בישראל. ולצד כל זאת, לא אפסיק לנסות ולהעביר את המסר החשוב ובכל הערוצים הנדרשים על מנת לגייס תמיכה ציבורית רחבה לשינוי. בכוונתי בתחילה, לפתוח ולנהל עצמאית דף פרופיל לפרויקט ברשת החברתית טוויטר בשפה העברית על מנת להפיץ תוכן וידע על השינויים הגלובליים הנעשים ברחבי העולם. עוד אנכיח ברשת את המאבקים החשובים של קהילת הטרנס בכל העולם למען שוויון וצדק חברתי. מתוך כוונה לייצר תמיכה ציבורית רחבה עד כמה שניתן והכרחית ליישום השינוי. אני בהחלט לוקחת בחשבון את המחיר שאני עלולה לשלם בעקבות חשיפת הפרויקט ברשת. אך זה לא מייאש אותי כלל. בנוסף לתפעול ושיווק ברשת החברתית, אבקש לפרסם בפלטפורמות ציבוריות נייר מדיניות בנושא התאמה מגדרית בתעודות הזהות הישראליות. נחשפתי לתוכנית למגדר במגמת שטח בבר אילן דרך פעילותי ההתנדבותית בעמותה פמיניסטית. לפני תחילת הלימודים, לא יכולתי לשער לעצמי עד כמה תוכנית הלימודים תתרום לי ובכל תחומי החיים. התכנים מאתגרים מאד ולעיתים מטלטלים את הנפש. אך יחד עם זאת, התכנים מלאים באופטימיות, בהתבוננות פנימית וחיצונית ובשאיפה ואפשרויות לשינוי. לסולידריות, ולצדק חברתי. רוצה לומר, זכות גדולה נפלה בחלקי. זכות שתלווה אותי בכל דרך שאבחר ללכת. החזון שלי הוא חברה ישראלית שוויונית וליברלית, חברה המאפשרת לכל הזרמים בתוכה ולכל הפרטים בתוכה לחיות על פי השקפת עולמם. ללא הבדל בין גזע, דת, מין, נטייה מינית, זהות מגדרית. שמי ענבל לוי, נולדתי וגדלתי בחיפה וכעת אני תושבת רמת גן. אני עוסקת בשיווק ופרסום ברשתות החברתיות. עצמאית. בוגרת תואר ראשון בתקשורת. בעבר, התנדבתי בעמותה פמיניסטית שנסגרה. דרך עמותה זו, זכיתי להכיר נשים ונערות רבות שותפות אמיתיות למאבק. אני והשותפות לא מתכוונות לוותר לפטריארכיה למרות סגירת העמותה, אנחנו נאבקות בכל יום לשוויון וצדק חברתי. ביחד ולחוד.

כמהנדסת אזרחית יוצאת צבא קבע בדרגת אל"מ במילואים, אני נחשפת יום יום לתופעת אי השוויון ולמחסור של נשים בתחומי המדע והטכנולוגיה במדינת ישראל, פער שאינו נובע מחוסר היכולת של הנערות והנשים. במסגרת המיזם אני מציעה את ניסיוני העשיר על מנת לנסות ולצמצם את התופעה הבלתי רצויה, ולחשוף את הנערות לאפשרויות האין סופיות העומדות בפניהן. במסגרת התכנית ללימודי מגדר, במסלול ללימודי שטח, ביצעתי השנה פיילוט שכלל חמישה מפגשים אשר נערכו לאורך השנה עם תלמידות באחת מחטיבות הביניים בשרון. במפגשים הנערות נחשפו לסביבת עבודה טכנולוגית, סיירו באקדמיה, נפגשו עם נשים מעוררות השראה ונחשפו לרלוונטיות של מקצועות אלו עבורן תוך ניפוץ סטיגמות והעצמה אישית.

זוכת פרס נעמת היוקרתי לשנת תשפ"א! שירי אורון, ירושלמית במקור, מתגוררת במבשרת ציון בוגרת המסלול המשולב, דוקטורנטית בהנחייתה של ד"ר מירי רוזמרין הנפלאה. שירי מספרת על עבודת הדוקטורט שלה בעבורה זכתה במלגת נעמ"ת היוקרתית: "עבודת הדוקטורט שאני כותבת בוחנת ומנתחת את תופעת האלימות הרגשית באופן מקיף ומעמיק, מהיבטים אפיסטמולוגיים וחברתיים. זהו מחקר ייחודי באופן שהוא מנתח את תופעת האלימות הרגשית, כשמטרתו להציע תשתית תיאורטית רחבה להבנת התופעה הכל כך שכיחה קשה ומורכבת הזו". שירי היא עורכת דין ומגשרת מוסמכת המתמחה במעמד אישי כולל הליכי גירושין מורכבים, כולל מצבי אלימות לסוגיה. מלווה מייצגת ומייעצת מזה שנים לנפגעות עבירות מין, נפגעות.י אלימות במשפחה וזכויות אדם. בעלת משרד פרטי במבשרת ציון. יועצת משפטית לעמותות חברתיות בתחומים של זכויות נשים ונפגעות אלימות. מרצה בתחום האלימות ובתחום עריכת דין טיפולית במוסדות אקדמיים וארגונים פרטיים וציבוריים. מפתחת תוכניות הכשרה למגשרים ומגשרים במשפחה עם אוריינטציה למצבי אלימות במוסדות אקדמיים וארגונים שונים. מכהנת כיו"ר הועדה לסיוע לנפגעי.ות אלימות במשפחה בלשכת עורכי הדין בירושלים ובעלת טור בתחום האלימות במשפחה בביטאון לשכת עורכי הדין. מכהנת כיו"ר ועדת ביקורת של המרכז לנפגעות פגיעה מינית. יוזמת ומובילה כנסים רבים בתחום אלימות במשפחה, אלימות רגשית, והיבטים שונים של משפט הטיפולי ודרכי התמודדות המשפט עם תופעת האלימות במשפחה. יוזמת ומובילה בהתנדבות פרויקטים וליווי הליכים משפטיים לנשים יוצאות מקלט נפגעות אלימות קשה וילדיהן. כמו כן, שירי היא אמנית פעילה, מציגה תערוכות מציוריה וכתביה העוסקים במפגשים עם קורבנות אלימות ועיבודם ליצירה המנגישה לקהל את תמצית הכאב והקושי הכרוך בהתמודדות עם מציאות אכזרית בחיים בצל אלימות. שירי מספרת על התוכנית ללימודי מגדר: "התוכנית היא בית אינטלקטואלי, קרקע להצמחת שורשי אמונה חדשים לחלום, שיש תקווה בעולם לשינוי חברתי. זכיתי לפגוש ולהתוודע במהלך הדרך לצוות ניהולי ואקדמי מוכשר ואיכותי, וכמובן למנחה נדירה, ד"ר מירי רוזמרין, שפתחה לי צוהר לעולמות מאתגרים, ליצירה ולמחקר מרתק מאין כמוהו. אני חולמת לעתיד להצליח לשנות, ולו בפסע, את השיח והתפיסה החברתית בכל הנוגע לאלימות רגשית ואלימות בכלל, למען חברה מכילה יותר ואלימה פחות". קישור לאתר של עו"ד שירי אורון

מטרת המחקר היא לבחון כיצד נשים הפועלות בארגונים פמיניסטיים, מתמודדות ומנהלות את המתח שמקורו בדואליות המובנית בפרדוקס הארגוני של תחרות מול סולידריות ושיתוף פעולה, מנקודת מבטן הסובייקטיבית. הכוונה היא לשרטט את דרכי ההתמודדות באמצעות מתן מקום והקשבה לחוויה האישית של הנשים הפועלות בזירת הארגונים הפמיניסטיים.

ניצה כהן מור, גרה בקרית טבעון פמיניסטית, מחנכת העוסקת במגדר, שפה ואומנות ניצה מספרת על הפרויקט: שמי ניצה כהן מור, גדלתי במצפה רמון, וכיום אני חיה בקרית טבעון עם בת הזוג שלי וילדי. . אני עוסקת בחינוך כמעט 30 שנה, עם גילאים מגוונים ובנושאים שונים הקשורים לאקטיביזם ותיקון עולם - שיוויון מגדרי, מיניות מיטיבה, קיימות ואקולוגיה. בשנים האחרונות אני מחנכת בתיכון 'דרור גליל' תיכון חברתי מקצועי, ומרכזת את נושא המגדר. לאורך השנים הייתי שותפה והובלתי פרויקטים שונים כגון: תכנון והקמת שכונה אקולוגית בקיבוץ חקוק, והקמת "בית המעיין", בית חינוך לאהבת האדם והסביבה אף הוא בחוקוק. כמו כן במסגרת לימודי התואר הראשון שלי ריכזתי הקמה של פרויקט העוסק בסיפוריהן של נשים שעברו את השואה 'ייחודיות הגורל הנשי בשואה', אותו ניתן למצוא באתר של פוליטיקלי קוראת. במהלך השנים הדרכתי והנחתי סדנאות לנוער ולמבוגרים בנושאים הקשורים למגדר ומיניות מיטיבה וסדנאות העוסקות בקיימות ואקולוגיה. במהלך שנותי כמחנכת, במרחבים החינוכיים שונים, פורמליים ובלתי פורמליים, זיהיתי את הצורך העמוק של צוותים חינוכיים בהדרכה והנחייה סביב הנושאים של שיוויון מגדרי, מגדר ומיניות מיטיבה, בתוך עולם מורכב ולא מתווך שדרכו הם והן פוגשות את בנות ובני הנוער. כמחנכים ומחנכות, אנשי ונשות חינוך נדרשים להתמודד מדי יום עם סיטואציות מגדריות ומיניות, אך במקרים רבים כלל אינם שמים לב לקיומן או חוששים מההתמודדות איתם שעשויה להיות מורכבת ולא נוחה. נכון להיום לא פועל באזור הצפון מרחב שמאפשר לצוותים חינוכיים מפגש, הדרכה והתמודדות לאורך זמן עם תכנים הקשורים למגדר ומיניות מיטיבה. בהקמת מרכז זה אני מקווה לתת מענה איכותי, ספציפי ומותאם לבתיה"ס. אני שואפת שחוץ מהדרכה וחשיפה לידע, המרכז וההדרכה הניתנת דרכו, יאפשרו מרחבים של התלבטות, חשיבה משותפת ועשייה לצוותים החינוכיים. זאת, כדי לעזור להם להפוך את אקלים בתיה"ס למודע ואקטיבי ביחס למגדר, שוויון מגדרי ומיניות מיטיבה ושמרחביו והפועלים בתוכם יהפכו למרחבים של ביטחון וצמיחה עבור התלמידות והתלמידים ועבור נשות ואנשי הצוות ולמורות.ים. בעידן מורכב זה, הפועל בתוך מגוון תפיסות פוסט פמיניסטיות, עולם שרווי ב'תרבות האונס' המוצף במידע לא מסונן, מרכז זה יעזור לחנך ולהדריך את המבוגרים ובעזרתם את התלמידים לעשות סדר, לברור ולבחור, להתבונן בעין בוחנת וביקורתית על 'אמיתות' כביכול ברורות מאליהן, ולדון בתפיסות לעיתים פוגעניות ומורכבות על מיניות ומערכות יחסים מתוך הרצון ליצירת חיים המבוססים על הסכמה, הקשבה, התחשבות ושימת לב לרצון האחר.ת ולרצון שלי. מטרותיו של הפרויקט: הקמת מרכז חינוכי שיספק הדרכה, הנחיה וחומרים לצוותים חינוכיים שעובדים בחטיבות ביניים ותיכונים באזור הצפון, בנושאים של חינוך מודע מגדר ומיניות מיטיבה. הנחלת שיח מודע מגדר המוכן לעסוק במיניות מיטיבה במערכות החינוך העל יסודיות בצפון. יצירת רשת של נאמנות ונאמני מגדר אזוריים שיוכלו לקיים פעילויות חינוכיות אזוריות, ויוכלו להמשיך ולתמוך את התהליכים בתוך בתיה"ס. במסגרת עבודתי כמחנכת במרחבים שונים הכוללים עבודה עם גילאים מגוונים וחינוך פורמלי ובלתי פורמלי, למדתי להבחין בצורך הדחוף של המחנכות והמחנכים בכלים להתמודדות עם נושאים הקשורים למגדר ומיניות. מתוך ההכרות עם הנושא וההבנה שכמעט לא קיים מענה עבור מחנכות ומחנכים לגילאי תיכון, נבעה ההבנה בצורך בהקמת מרכז אזורי הנותן מענה לצרכים אלה. תחום זה של הדרכת צוותים חינוכיים בנושאים הללו נמצא בחיתוליו, וכלל לא נפוץ באזור הצפון. הוא בד"כ מתקיים בתוכניות קצרות טווח או מפגשים חד פעמיים. אני מעוניינת ליצור מערכים תהליכיים וליווי לאורך זמן, שבעקבותיו התהליך יהפוך לבר-קיימא בתוך ביה"ס ולא הדרכה אינטנסיבית. בנוסף, ברוב המקרים פעילויות הקשורות לנושאים אלה מגיעות לבתיה"ס ביוזמתם. המטרה היא שמנחות המרכז תהינה אלה שתצורנה את המגע הראשוני - 'להביא את הבשורה לשטח'. כמו כן, כיום, עלותן של פעילויות בנושאים אלה גבוהה ואנו מתעדות למצוא סבסוד כך שהפעילות וההנחיה ארוכת הטווח יתאפשרו לבתי"ס ממגזרים שונים. בנוסף, ה'ספריה' או מרכז המידע שתיאסף כחלק מפעילות המרכז, יאפשר הנגשה של ידע הקשור לנושאים אלה. לבסוף, השאיפה שלי היא שהתהליכים שיבנו עבור בתיה"ס השונים יהיו ברי קיימא, בין היתר בזכות הכשרת צוותי נאמנות ונאמני המגדר שיוקמו בבתיה"ס וימשיכו את התהליך והפעילות. ההצלחה המרכזית שאפשר לסמן עד כה ביחס לפרויקט היא הקמת הפיילוט בתיכון "דרור גליל". הוא פועל זו שנה שניה וכולל: הקמת "צוות מגדר" בביה"ס, הדרכה של כלל המחנכים והמחנכות על ידי ועל ידי שותפי לצוות המגדר, הבאת סדנא ע"י מנחה חיצונית להדרכה לחינוך למגדר, הדרכה של המחנכות הספציפיות המנחות קבוצות מגדריות של חניכות וחניכים, וביסוס הפעילות הם החניכות והחניכים למפגשים שבועיים המוגדרים בתוך המערכת. השלב שאני נכנסת אליו כעת הוא איתור גורמים אופציונליים לשיתוף פעולה, ארגון מאגר הידע והקמת דף פייסבוק שיהווה פלטפורמה למרכז. התוכנית ללימודי מגדר עבורי, היא מרחב להעמקה בחומרים וידע פמיניסטי - תאורטי ומעשי ותאוריה קווירית וכר למחקר. כמו כן, זו הזדמנות לפגוש נשים וגברים, מקבוצות שונות ומגוונות בחברה הישראלית, והעמקת ההבנה וההכרה בדומה ובשונה, ובצרכים והרצונות הדומים והשונים של נשים בקבוצות השונות תוך יצירת אפשרויות לשיתופי פעולה פמיניסטים מעניינים ורלוונטיים. חזון עתידי שלי הוא שכל העוסקות והעוסקים בחינוך ילדים, נוער ומבוגרים תעבור כחלק מהכשרתה סדנאות העוסקות במגדר ומיניות מיטיבה, ושהעבודה החינוכית ביחס לנושאים אלה תהיה מרכיב בסיסי בכל מרחב חינוכי כחלק מתהליך התחנכות של חיים בעולם.

תחום המחקר של עבודת הדוקטורט הוא סוגיות של אלימות מינית בהקשרים חברתיים שונים מן הפרספקטיבה של המשפט העברי והישראלי. העבודה כוללת מאמרים הדנים בסוגיה זו תוך חילוץ וניתוח ביקורתי של העקרונות והערכים עליהם נשען המשפט העברי, כמו גם ניתוח החקיקה והפסיקה הישראלית, על שיקולי המדיניות ותפיסות היסוד שלה, מפרספקטיבות פמיניסטיות וסוציולוגיות תאורטיות בהקשרים של אלימות ופגיעות מינית של נשים ומבט השוואתי ביניהם.

סיגל אופנהיים- שחר, נשואה +4, גילתה במהלך הלימודים מספר זהויות נוספות שיש ביכולתה לפתח וליצור עימם משאים ומתנים, ועל כך היא עומלת, קשה ...(למי שרוצה להצטרף ללימודים עליה לקחת זאת בחשבון). בזמנה הפנוי היא מנהלת את מרכז ד.פ.נ.ה, מרכז הכשרות, השתלמויות וכנסים, ממיסודה של תוכנית ללימודי מגדר, בר אילן. חוקרת את האופן שבו נערות מאוכלוסיות מודרות ומתויגות (כלומר מוחלשות ופגיעות) פוגשות חומרים פמיניסטים, ביקורתיים, מבוססי אוריינות כלכלית, ומושתתים על תפיסה של רישות והדדיות. בתקווה שתסיים לקראת שנה הבאה את תהליך הכתיבה.