מה עושים בוגרינו? | התוכנית ללימודי מגדר

זוכת פרס נעמת היוקרתי לשנת תשפ"א! שירי אורון, ירושלמית במקור, מתגוררת במבשרת ציון בוגרת המסלול המשולב, דוקטורנטית בהנחייתה של ד"ר מירי רוזמרין הנפלאה. שירי מספרת על עבודת הדוקטורט שלה בעבורה זכתה במלגת נעמ"ת היוקרתית: "עבודת הדוקטורט שאני כותבת בוחנת ומנתחת את תופעת האלימות הרגשית באופן מקיף ומעמיק, מהיבטים אפיסטמולוגיים וחברתיים. זהו מחקר ייחודי באופן שהוא מנתח את תופעת האלימות הרגשית, כשמטרתו להציע תשתית תיאורטית רחבה להבנת התופעה הכל כך שכיחה קשה ומורכבת הזו". שירי היא עורכת דין ומגשרת מוסמכת המתמחה במעמד אישי כולל הליכי גירושין מורכבים, כולל מצבי אלימות לסוגיה. מלווה מייצגת ומייעצת מזה שנים לנפגעות עבירות מין, נפגעות.י אלימות במשפחה וזכויות אדם. בעלת משרד פרטי במבשרת ציון. יועצת משפטית לעמותות חברתיות בתחומים של זכויות נשים ונפגעות אלימות. מרצה בתחום האלימות ובתחום עריכת דין טיפולית במוסדות אקדמיים וארגונים פרטיים וציבוריים. מפתחת תוכניות הכשרה למגשרים ומגשרים במשפחה עם אוריינטציה למצבי אלימות במוסדות אקדמיים וארגונים שונים. מכהנת כיו"ר הועדה לסיוע לנפגעי.ות אלימות במשפחה בלשכת עורכי הדין בירושלים ובעלת טור בתחום האלימות במשפחה בביטאון לשכת עורכי הדין. מכהנת כיו"ר ועדת ביקורת של המרכז לנפגעות פגיעה מינית. יוזמת ומובילה כנסים רבים בתחום אלימות במשפחה, אלימות רגשית, והיבטים שונים של משפט הטיפולי ודרכי התמודדות המשפט עם תופעת האלימות במשפחה. יוזמת ומובילה בהתנדבות פרויקטים וליווי הליכים משפטיים לנשים יוצאות מקלט נפגעות אלימות קשה וילדיהן. כמו כן, שירי היא אמנית פעילה, מציגה תערוכות מציוריה וכתביה העוסקים במפגשים עם קורבנות אלימות ועיבודם ליצירה המנגישה לקהל את תמצית הכאב והקושי הכרוך בהתמודדות עם מציאות אכזרית בחיים בצל אלימות. שירי מספרת על התוכנית ללימודי מגדר: "התוכנית היא בית אינטלקטואלי, קרקע להצמחת שורשי אמונה חדשים לחלום, שיש תקווה בעולם לשינוי חברתי. זכיתי לפגוש ולהתוודע במהלך הדרך לצוות ניהולי ואקדמי מוכשר ואיכותי, וכמובן למנחה נדירה, ד"ר מירי רוזמרין, שפתחה לי צוהר לעולמות מאתגרים, ליצירה ולמחקר מרתק מאין כמוהו. אני חולמת לעתיד להצליח לשנות, ולו בפסע, את השיח והתפיסה החברתית בכל הנוגע לאלימות רגשית ואלימות בכלל, למען חברה מכילה יותר ואלימה פחות". קישור לאתר של עו"ד שירי אורון

הצורך שזוהה בשטח היה העדר מקום מאפשר לייצר חלל חופשי לנשים ונערות לבטא עצמן ולחזק את היכולות שלהן באמצעות משהו יצירתי שהן אוהבות, כמו אופנה. הפרויקט הוא תחליף לתכניות המתעסקות בהעצמת נשים ונערות באמצעות הכתבה הישירה לנשים מה צריך לעשות ואיך צריך להתנהג בסיטואציות שונות בחיים. הפרויקט מאפשר לנשים להיות שותפות בניהול הפרויקט באותו זמן שהן גם מגלות עוצמה אישיות שלהן בעזרת נשים אחרות. הרעיון של הפרויקט נוצר אחרי בדיקה מעמיקה להרגלי הקניות של החברה הערבית, במיוחד בעניין הקניות לחתונות ומסיבות. התרבות היא תרבות צרכנית (שופוני) - נשים רוצות להיות בעלות נראות גבוהה מסיבות חברתיות ותרבותיות שונות. סיבות אלה למעשה מדירות ומקטינות נשים. חנות יד שנייה תיתן פתרון בצורת מחזור השמלות, עזרה לנשים עניות, תרבות צרכנית שונה, תוך הצעה של חשיבה כלכלית אחרת. רציונל הפרויקט מתמקד ביצירת מרחב עם אווירה נוחה מושכת וכיפית לנשים להיכנס אליה, להיות מסגרת יפה לפעילויות קשורות לנערות ונשים בנושאים שונים, העצמה, הדרכה לימודית ומקצועית. בנוסף, הפרויקט מאפשר הגברת המודעות בחברה הערבית על צרכנות וכלכלת בית נכונה כי הקונספט של חנות יד שנייה לא פופולארי בחברה הערבית, וכך מקדם את עניין הקיימות ואיכות הסביבה תוך ניצול המשאבים לעוד מטרות. החנות היא חלל מאפשר לנשים להיות יצירתיות דרך האופנה, למחזר שמלות ולתפור אותם מחדש בצורות שונות בעזרת נשות מקצוע. דרך היצירה, נעשית עבודה על החסמים והיכולות, דימוי עצמי ותכניות לעתיד. הפרויקט משפיע על אוכלוסיית הנשים המודרות בחברה הערבית, כך שהחנות נותנת להן הזדמנות להיות נראות ובטוחות בעצמן יותר. באמצעות האופנה הן מקבלות אומץ להעז יותר. המפגש עם המונטריות מעמותות אחרות נותן את ההזדמנות לדבר, להתייעץ ולבדוק דרכים חדשים לגלות את האישיות שלהן. התהליך של הקמת הפרויקט לא היה קל בכלל. בהתחלה הייתי צריכה להציג את הרעיון בפני האנשים הרלוונטיים. ההתעסקות עם הגורמים מסביב - אם זה הניהול הגברי, ההתמודדות עם האכזבות בדרך, ההתייחסות לכל דבר הנוגע לרווחת נשים בחברה פטריארכלית. אבל הדרך הייתה מאוד מעניינת ומלמדת. דרך הקשיים האלו למדתי איך להתמודד עם כל אתגר בנפרד. סיטואציות הפתיעו אותי אך בזכותן למדתי המון על עצמי ועל המעגלים השונים בחברה. כיום, אני בשלב הקניות לחנות כדי להתחיל להפעיל אותה, אחרי מאבק על השגת מיקום לחנות וגיוס תרומות לקניית אביזרים נלווים. לעתיד אני מקווה להקים חנות דומה בכל עיר או כפר, כך שיהיה וועד משותף לניהול הפרויקט שיעבוד באותו קונספט בכל החנויות. התכנית ללימודי מגדר עבורי היא דרך חיים. היא התחילה בזמן הנכון, הוסיפה לי המון ידע וביטחון עצמי ובנוסף נתנה לי הרבה כלים תיאורטיים ומעשיים שעזרו לי להיות יותר ממוקדת מטרה ויעילה יותר לכל יוזמה בחברה שלי". החלום שלי הוא: תכנית המגדר תאומץ על ידי משרד החינוך, והלימודים יהיו מותאמים לכל הגילאים, שיהיה שוויון מגדרי ולא נצטרך לאף תכנית מעצימה או מכוונת לאף קבוצה מגדרית, יהיה חופש מוחלט ושוויון אנושי. סאג'ידה מוסלימאני, מתגוררת ביפיע (במקור מנצרת), יזמית חברתית ואקטיביסטית. מנהלת פרויקט בכפר יפיע בשיתוף פעולה עם לקט ישראל, אחראית על 50 מתנדבים.

הנשים בקהילות אלו – חלקן הגיעו לבד לישראל, חלקן חד הוריות, חלקן מתמודדות עם דרישות חיים מאתגרות של שילוב הדאגה למשפחה בצד עבודה פיזית תובענית ושכר זעום- נמצאות במצבים מאתגרים. מחקרים בארץ ובעולם מעידים כי בתהליכי הגירה, במיוחד הגירה שנובעת מהכרח לברוח, נשים מהוות קבוצה פגיעה ביותר. הפגיעות היא לאלימות נפשית, פיזית ומינית, ניצול ואונס, הריון לא רצוי, טראומות על רקע כל אלה ועוני. מיזם 'נשות חיל' מתמקד בפיתוח סולידריות ומנהיגות נשית בקהילות מבקשי המקלט, זאת, מתוך מטרה להגביר את יכולות הבחירה של נשים חזקות ולאפשר סיוע ותמיכה לנשים המתמודדות עם קשיים ומצוקות. התכנית המוצעת התכנית המוצעת מיועדת ל- 40 נשים משתי קהילות מבקשי מקלט באזור המרכז. התכנית מבקשת לפעול בשני מעגלים, ליצירת אפקט של תמנון והשתלבות עמוקה בקהילות. המעגל הראשון יכלול פיתוח קבוצת נשים חזקות ומובילות בקהילה. המעגל השני יכלול יזמות של פרויקטים חברתיים לטובת הקהילה ובמיוחד לטובת נשים בקהילה. תכנית ההכשרה תכלול שני חלקים. הראשון- ממוקד בנשים עצמן ובלמידה וההתפתחות שלהן. השני- יעסוק בסיוע לנשים לפתח יוזמות לטובת נשים בקהילותיהם. דגש נוסף יהיה על עיבוד התכנים הנלמדים מתוך מחשבה על הרלוונטיות לחיי הנשים ולאפשרויות היישום שלהם בקהילות מבקשי המקלט. המעגל השני יהיה מעגל היזמות. מעגל זה יתבסס על עידוד ותמיכה ביזמות ופיתוח פרויקטים לטובת נשים בקהילות מבקשי המקלט. במסגרת קורס הלמידה ילמדו תכנים הקשורים לפתוח ויזמות חברתית (הגדרת בעיה, חשיבה על פתרונות, גיוס משאבים, שיווק ועוד). בשלב זה הנשים יקבלו סיוע בפיתוח, כתיבה ויישום פרויקטים. הסיוע יכלול מלגה ותקציב ראשוני להקמת הפרויקט. מטרות - פיתוח מנהיגות נשית - הכשרת קבוצת נשים מנהיגות לזהות ולטפל במצוקות בקרב נשים ובנות בקהילות - סיוע למבקשות מקלט בפיתוח והקמה של יוזמות חברתיות למען קהילות הפליטים דרך פעולה לפיילוט נבחרו שתי ערים: תל אביב ופתח תקווה. הנהגות הקהילות יאתרו מתוכן נשים מנהיגות ומובילות חברתיות משני קהילות הפליטים; הסודנית והאריתראית. כל קבוצה תשתתף בתכנית למידה והכשרה שתונחה ע"י נשות מקצוע ותיתן הכשרה שתעסוק בנושאים הבאים: מגדר ומצבי חיים של נשים, זיהוי ואיתור מצבי מצוקה, עקרונות של קשר מסייע, דרכים שונות להציע מענה ראשוני למצוקה, הכרות עם מענים קיימים, חיזוק יכולות אישיות לתמוך ולסייע, למגוון מענים קיימים. בשלב השני, בצד פיתוח הפרויקטים לטובת הקהילה הנשים יקבלו סיוע וליווי בניהול כלכלי של פרויקט לצד ליווי מומחית או מנטורית מקצועית. עם סיום הקורס, תמשיך הקבוצה להיפגש עם המנחה ומרצות אורחות מתחומי הדעת השונים כדי לשכלל את יכולותיהן במתן מענים לקהילותיהן. מטרת המפגשים היא לתת כוח, לבנות קבוצת מנהיגות וליווי במתן עצה וחשיבה משותפת סביב המקרים הקשים איתם הן מתמודדות יום יום בקהילותיהן. לאחר מכן, אנו שואפות להרחיב את הפיילוט לריכוזי קהילות הפליטים השונות ברחבי הארץ. התוכנית ללימודי מגדר מהווה עבורי חממה למחשבה והבנת תהליכי עומק חברתיים, זיהוי בעיות ואתגרים ויכולת פיתוח מענים מותאמים ומדויקים לבעיה שזיהיתי ולה אני מבקשת לתת מענה. בהקשר של מבקשי מקלט בישראל, בדגש על נשים מבקשות מקלט, אני מקווה שנצליח לייצר שדרת מנהיגות נשית בעלת השפעה משמעותית שתחולל שינוי במצב הנשים בתוך קהילות מבקשי המקלט בישראל, דבר שיקרין ישירות על מצב דור העתיד של מבקשי הצקלט בישראל ואיכות חייהם.ן. צפורה גוטמן, במקור מבני ברק, בעלת תואר B.A. בפסיכולוגיה ותואר M.A. במדיניות ציבורית. אני פעילה ויזמית חברתית שנים רבות בקהילה החרדית בפרט ובמרחב הישראלי בכלל. בשנת ,2018 הקמתי את תנועת 'חרדים לגירוש', תנועה של חרדים שפעלה באופן אקטיבי נגד גירוש מבקשי מקלט מישראל ודאגה להשמיע קול יהודי הומני שקורה לקבלת האחר מתוך תפיסה יהודית אנושית שוויונית. כיום, אני חלק ממיזם בשם 'מבקשי חיים', מיזם שמורכב מהנהגות מבקשי המקלט בישראל וקבוצת ישראלים שפועל ברמת השטח וברמת המדיניות לקידום אינטרסים וצרכים של קהילות מבקשי המקלט בישראל.

"דורנא מאמינה שהסולידריות בין נשים יכולה לגדול ולהתפתח, אך המודעות צריכה לעבור גם דרך הנושאים הלא פשוטים של איך וכיצד נשים מפעילות כוח ודיכוי אחת על השנייה, לעיתים אף באופן לא מודע, רק בהתעלמות או מבט מאיין, בין אם מתוך עליונות גילית או עליונות חברתית-כלכלית. הסולידריות היא משימה לא פשוטה. אולם היא אפשרית בהחלט."

"הבמה לשוויון מגדרי", בהובלת סלוא אבו יוסף-ג'אבר נושא המגדר והשוויון בין המינים נחשב למאד רגיש בחברה הערבית בכלל, ובתוך הקהילה הדרוזית בפרט. קיים פער עמוק בין התפיסה הרווחת לגבי שוויון וזכויות האישה לבין המשמעות האמיתית של נושא זה. כמו כן, קיימים סטריאוטיפים רבים סביב סוגיות הקשורות לנושא, כמו אפליה על רקע מגדרי, אלימות נגד נשים, זכויות נשים, פמיניזם ועוד. בנוסף להיותנו חברה גברית ופטריארכלית, הסיבה לכך לדעתי היא חוסר הידע וחוסר המודעות לחשיבות של חינוך לשוויון והנחלת שיח מגדרי תקין ומלומד בקרב הקהילה הדרוזית, במטרה להביא לשינוי תודעתי בכל הקשור לנושא מגדר ושוויון זכויות. בתור דרמה-תרפיסטית ומנחת קבוצות במקצועי, חשבתי לבנות סדרת סדנאות לבני ובנות נוער, שמטרתה לחשוף אותם למחשבה על מגדר במטרה להעלאת מודעות ולהקנות ידע וכלים שיאפשרו דיון מכבד, משכיל ומכיל, נטול דעות קדומות ושיפוטיות. קראתי לפרויקט "הבמה לשוויון מגדרי" בגלל שאני מבצעת את הסדנאות באמצעות כלים מהדרמה והתיאטרון, כדי לתת "במה" לנושא כך שיעלה לשיח היומיומי. בחרתי דווקא בנוער כי אני מאמינה שזה הגיל בו אפשר להשפיע על עיצוב האישיות ועל תפיסת החיים וניתן לתרום עוד רבד להשקפת העולם שמתהווה בגיל זה. בתור התחלה, פניתי לממונה על החינוך הדרוזי והצ'רקסי בשביל שתפתח לי דלת להיכנס למוסדות החינוך. אחרי שהבנתי שהיא לא הכתובת, החלטתי לפנות לחינוך הבלתי פורמלי והתחלתי בעיר מגאר, מקום מגוריי. קיימתי ישיבות עם מנהל מחלקת חינוך, מנהל החינוך הבלתי פורמלי, רכזת מנהיגות חברתית, מנהל מרכזי צעירים ומנהלת מרכז מצטיינים. לכל אחד מהאנשים האלה הסברתי על לימודיי, על החזון שלי, הגשתי את פרטי התכנית והסילבוס ודיברתי ללא סוף על החשיבות של הפרויקט ולמה כדאי להריץ אותו. בתחילת הדרך להציע את התכנית לגורמים הרלוונטיים, נתקלתי בקושי רב להשיג את האנשים לפגישה ראשונה לשמוע על הפרויקט. כל אחד ניסה לשלוח אותי לאדם אחר. היה מתסכל לחוש את חוסר ההתעניינות של אותם אנשים. לא פעם נאלצתי לספר את כל הסיפור מהתחלה בפני כמה וכמה אנשים, עשרות פעמים ולשמוע סירוב מנומס בסופו של דבר. בניסיון לעזור לי, היו שהציעו לי לשנות את שם הפרויקט, אך בשבילי זה היה לעשות את הדבר שבאתי ללמד לא לעשות, שזה לוותר על הsay שלי, גם אם במטרה לקדם את הפרויקט. אני חושבת שלצד הקושי, המקרה הזה לימד אותי על עצמי הכי הרבה במסע הזה. לצד הקשיים הטכניים, אני חווה קושי כמו ללכת בשדה של מוקשים שמצריך חשיבה רבה כיצד לממש את החזון שלי שאני כל כך מאמינה בו ויודעת שהוא הדבר הנכון עבור הנוער איתו אני עובדת. עלי לצעוד תוך כדי התחשבות בנורמות החברתיות ומבלי לפגוע בקוד החברתי האתי הדתי והשמרן שמאפיין את הקהילה שלי. זה דורש ממני עוצמות נפש אדירות, להיות קשובה לסביבה ולקולות השונים שעולים מפי האנשים, אך גם להיות נחושה לעבר המטרה. כיום, הפרויקט שלי מתבצע עם מועצת התלמידים היישובית בעיר מגאר, פרויקט ראשון מסוגו בו התלמידים נחשפו לראשונה לפעילות שקשורה למגדר! אני במגעים אחרונים לפני האישור הסופי מול מרכז צעירים שבו יתקיימו שתי קבוצות וכן עם מרכז מצטיינים. בנוסף, דרך מיזם אחר שאני מקיימת, הצלחתי לחשוף את הפרויקט בפני מנהלת קונגרס הצעירים הדרוזים ומרכז רוטרי צעירים, שבהם צעירים מכל היישובים הדרוזים והפרויקט עשוי להתקיים גם שם ממש בימים הקרובים. אני מתכוונת להרחיב את הפרויקט לעוד ועוד ישובים, להפיץ את התכנים בקרב בני נוער ולהנחיל ערכי כבוד ושוויון בתוך הקהילה שלי, ואולי גם בתוך החברה הערבית בכלל. בעתיד היותר רחוק, אני מתכוונת להכשיר סטודנטיות דרוזיות לתארים מתקדמים לבצע את הפרויקט תמורת מלגת לימודים. התוכנית ללימודי מגדר עבורי לפני הכול היא משפחה שעוטפת אותי ומקבלת אותי בדיוק כפי שאני. עבורי התוכנית היוותה מראה. את מה ששנים חוויתי על בשרי התכנית שיקפה לי באמצעות ידע רב ותיאוריות, נתנה לי שפה, הבנה ותובנה. היוותה עבורי משקפת להשקיף על חיי מזוויות חדשות, חדות וצלולות. החלום שלי להגיע לכמה שיותר ישובים, להריץ את הפרויקט בפני כמה שיותר אנשים, עד שיהפוך לחלק מסדר היום הקבוע של החינוך הבלתי פורמלי בעיריות ובמועצות מקומיות. אני חולמת לבנות קהילה גדולה של "בוגרי" הבמה לשוויון מגדרי שמדברת את השפה המגדרית השוויונית אליה אני מכוונת! סלוא אבו יוסף-ג'אבר, עיריית מגאר, הגליל. בעלת תואר ראשון בחינוך, לימודי תעודה בדרמה תרפיה ותעודה בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. עוסקת בתחום הטיפולי מזה 12 שנים עם ילדים ובני נוער ומנחת קבוצות. בעלת מיזם "אחריה وراها" להעצמת נשים בקהילה הדרוזית. כותבת בלוג "מרסא – עוגן" שעוסק בסיפורים מבוססים על סיפורים אמיתיים מחיי היומיום של נשים.

"הפרויקט שלי הוא מדור ביקורת לעזרות הנשים שאני מבקרת בהן, מתוך ראייה ביקורתית ורפלקטיבית. ההבנה היא שמיקומן של נשים חרדיות בבית הכנסת משפיע על מקומן בקהילה ובמרחב הציבורי בכלל. מטרת הפרויקט היא להסיט את המבט אל עבר עזרת הנשים ועל התרבות החרדית נשית הבועטת שמתפתחת בה, לא כאזור "חולין" שולי לעזרת הגברים, אלא כמרחב גיאוגרפי העומד ופועל בפני עצמו."

דר' דוד שפרבר, ירושלים ד"ר דוד שפרבר הוא מנהל התוכנית ללימודי תעודה באוצרות אמנות עכשווית במכון שכטר למדעי היהדות. שפרבר הוא אוצר, חוקר ומבקר אמנות עכשווית המתמחה באמנות יהודית ובאמנות הנוצרת בישראל ובוחן את הממשקים שבין אמנות ודת. עד לא מכבר הוא שימש עמית פוסט-דוקטורט במכון למוזיקה מקודשת באוניברסיטת ייל, ארה"ב, שם גם לימד במחלקה לתולדות האמנות. שפרבר הוא כעת עמית מחקר במרכז דוד הרטמן למנהיגות אינטלקטואלית שבמכון שלום הרטמן בירושלים. בשנת 2012 הוא אצר את התערוכה הבין-לאומית "מטרוניתא: אמנות יהודית-פמיניסטית" במשכן לאמנות, עין-חרוד. ספרו "ביקורת נאמנה: אמנות יהודית-פמיניסטית בישראל ובארצות-הברית" יצא לאור בהוצאת מאגנס של האוניברסיטה העברית.

עבודת הדוקטורט של יעל יוצאת מתוך תיאורית הפמיניזם המשילותי, מושג המתייחס לכל צורה שבה פמיניסטיות ורעיונות פמיניסטיים השתלבו בסדר המשפטי והמוסדי. על בסיס זה נבחנות במחקר המשמעויות של התמסדות הטיפול בתופעת ההטרדה המינית בישראל מאז חקיקת החוק למניעת הטרדה מינית בשנת 1998. ניתוח ראיונות עומק שנערכו בקרב מרואיינות משלוש קהילות מעשה אשר לוקחות חלק בהוצאה מהכוח אל הפועל של החוק - הקהילה האקטיביסטית הפמיניסטית, הקהילה המשפטית וקהילת עובדות הציבור - מעלה תמונת מצב מורכבת וקונפליקטואלית ביחס למושג הטרדה מינית לכשעצמו וביחס לריבוי המשמעויות של תהליך ההתמסדות שעבר הפרויקט הפמיניסטי למיגור התופעה. בנוסף, חושפים הממצאים את מערכת היחסים הבין-דוריים בתוך הקהילה הפמיניסטית אשר לוקחת חלק במאבק למיגור הטרדה מינית בישראל ובנושא זה תעסוק הרצאתי בכנס ביכורי מגדר. יעל שימשה בעבר חברת הנהלה בעמותת אחת מתוך אחת, ומומחית במחקר איכותני יישומי. כיום, היא מרצה ומתרגלת בתוכנית ללימודי מגדר ועוסקת בעיקר בהוראה ובמחקר אקדמיים.