מה עושים בוגרינו?

כאשר מדברות על היסטוריה של מאבקים לשוויון מגדרי, השיח יעסוק לרוב במאבקים שנעשו על מנת לשנות את מצבן ומעמדן של נשים הן ברמה החוקית והן ברמה החברתית בזמנים בהן נשים נחשבו לנחותות מגברים. אז איך נראה מאבק פמיניסטי כאשר שוויון לנשים לא רק מעוגן בחוק, אלא גם מהווה חלק מהאידאולוגיה הרשמית של המדינה? איזו צורה ילבש מאבק שכזה, שיוצא נגד התפיסה שנשים וגברים שווים בכל? בסוף שנות ה-70, מתנגדות משטר פמיניסטיות שפעלו בלנינגרד (סנט פטרסבורג של היום) ניסו לענות על שאלות אלה בדיוק.

קהילת אחריות הורית לשוויון בכפר סבא, בהובלת חגית ארליך במציאות שלנו כיום בשנת 2022 עדיין קיימת הסללה וחוסר שוויון מגדרי בכל רבדי החיים כמו גם ברמה העירונית והקרובה. כשנשים עדיין לא שותפות מלאות למוקדי קבלת ההחלטות ומשולמות 30% פחות מגברים בחברה או כשאימהות עדיין מוסללות לביצוע מירב עבודות ומשימות הבית ומשלמות מחיר גבוה בהישארותן במרחב הביתי יותר מהאבות. עלינו לשאול את עצמנו כהורים מה התפקיד שלנו במניעת או בלימת המצב הקיים לעתיד של ילדנו. כאשר מערכת החינוך לא תמיד מספקת את המערכים והתכנים דרך עיניים מודעות מגדר, האחריות היא עלינו ההורים, אימהות ואבות יחד. אבות נפגעים לא פחות במצב של אי שוויון מגדרי. אם זה בצמצום היכולת שלהם לצאת מוקדם למשפחה ובהסללה משל עצמם על התפקיד שמיועד להם כאבות. אם אנחנו ההורים נבין את החשיבות של לקיחת האחריות על מצב השוויון והמודעות המגדרית בעולמן/ם של הילדות/ים שלנו, נצליח גם להשפיע על העירייה והמוסדות הממשלתיים בהטמעת חשיבה שוויונית ומגדרית למדיניות שלהן/ם. מתוך הבנה כי נושא הטמעת מודעות מגדרית הוא נושא מורכב ולא תמיד נראה לעין, יש צורך בהנגשה של הידע לקהל ההורים בצורה בהירה וקלילה, תוך גיוסם למטרת העל והיא יצירת עולם שוויוני בכל רבדי החיים ברמה העירונית וארצית. הקהילה הזו, אשר נמצאת בתהליכי בנייה בשנה האחרונה, החלה כרעיון, לפני כ 4 שנים, בעקבות קורס עירוני שהשתתפנו בו כמה אימהות בשם "אימהות מובילות שינוי", אשר נתן בסיס לחשיבה אישית פמיניסטית ורצון ביצירת מרחב לשיתוף ולמידת הנושאים הללו יחד. מתוך הצורך של קבוצת אימהות ואבות עם מודעות מגדרית, ביצירת מרחב בו נוכל להתייעץ, ללמוד יחד ולהעלות יחד מודעות ושינוי על ידי פעולות אקטיביות במרחב העירוני בעירנו וברמה ארצית. יצירת מרחב לאימהות ואבות יחד הינה הזדמנות לשלב ידיים וכוחות בין המינים בהבנה כי האתגר המגדרי הוא של כולנו יחד. תיאור הפרויקט: הרעיון הראשוני היה ליצור מפגשים חודשיים לקהילת ההורים בעיר. כאשר כל מפגש יכיל בתוכו חלק ראשון של הרצאה או סדנה חווייתית בתחום פיתוח מודעות מגדרית והחלק השני של המפגש יכיל מעגל שיתוף בעקבות התכנים שעלו. יחד עם תחילת הפעילות העולם נסגר בגלל הקורונה והתחלנו את הפעילות של הקהילה בקבוצת פייסבוק ייעודית שנפתחה. שם התחלנו להזרים תכנים הקשורים לפיתוח אחריות הורית לכל מה שקשור לחינוך מודע מגדר בבתים והסביבה המשפחתית שלנו. לאחר כמה חודשים בשותפות עם העירייה ארגנו 2 הרצאות בזום מפי מנחים ומנחות מהתחום. ההרצאות היו הצלחה בקנה המידה ההתחלתי בו היינו, אך לא הצליחו להרים את הקהילה לכדי שינוי או פעולה אקטיבית מחוץ לקבוצת הפייסבוק. אין ספק שהשנתיים האחרונות אשר ייקשו ושינו עבורנו, ההורים את שגרת ימינו, יצרה קצב אחר ואיטי יותר למטרות הראשוניות שבשמם יצאנו לדרך מלכתחילה. כיום, בנוסף לפעילות בפייסבוק אנחנו קבוצה מצומצמת של פעילות ופעילים שמדי פעם מעלים תכנים בקבוצת הפייסבוק ויוצרים יוזמות קטנות ומפגשים שלנו לפי היכולת. קשיים ואתגרים מרכזיים: אין ספק שהקמת קהילה סביב מטרה ותוכן שלא מוכר או מובן עד הסוף לכל ההורים הוא אתגר בפניי עצמו. הנגשה ופיתוח מודעות מגדרית כתוספת לסל התפקידים והאחריות שאנחנו ההורים כבר מחזיקות ומחזיקים ביום יום היא לא פשוטה. האתגר הגדול מכולם הוא לשכנע את האמא ו/או האבא ששומעות/ים לראשונה על הקהילה שלנו, עד כמה זה חשוב שיצטרפו אלינו ואף יותר מזה, יכניסו אל תוך הסביבה המשפחתית שיח פתוח וכנה על שוויון בכלל ושוויון מגדרי בפרט. הצלחות ויעדים שהושגו: כאמור, הקמת קהילה ייחודית כמו זו מלאה באתגרים רבים לאורך הדרך. אך לפעמים ישנן גם הצלחות. הצלחה ראשונה שהיתה לנו כקהילה קרתה כשחברת הקהילה נתקלה בחנות של רשת ידועה למוצרי משרד ב- 2 כיסאות שהוגדרו כ "כיסא מנהל" ו "כיסא מזכירה", דבר שהוביל לשיח מרתק בתוך הקהילה ועידוד החברה לפנות לרשת עצמה. פעולה שגרמה לכך שמהנהלת הרשת פנו אלינו ברצון שנסייע לה בהנגשה של כל השלטים בחנויות בכל הארץ. השיא היה כשאותה חברת קהילה נכנסה לאחר זמן מה לאותה חנות ונתקלה בשלטים חדש על כל כיסא: "כיסא מנהל.ת". היה מרגש להבין איך פעולה קטנה יכולה ליצור שינוי גדול. הצלחה נוספת שקרתה ממש לאחרונה הייתה הוצאת "קיט שווה להורה מודע.ת מגדר" שיצרנו לקראת חג הפסח בו הנגשנו את סיפורן של הנשים הגיבורות מסיפור יציאת מצרים. הקיט הופץ ברחבי הארץ ובעקבותיו הצטרפו אלינו לקבוצת הפייסבוק דמויות מפתח רבות בתחום החינוך מודע המגדר. נושא הטמעת חינוך מודע מגדר במרחבים הביתיים ולקיחת אחריות הורית לכך לשמחתנו הולכת וגדלה וכל יום העולם מבין יותר כמה חשוב להכניס שיחים בריאים כאלה אל המרחבים המשפחתיים שלנו, ולא רק לעצום עיניים ולתת למערכות החינוך או מרחבים אחרים להיות מקורות הלימוד של הילדות/ים שלנו. יעדים עתידיים להמשך הפרויקט: אני חושבת הרבה על הפוטנציאל של המיזם ולאן הוא יכול להתפתח מעבר למחשבה הראשונית של יצירת מרחב שיתוף ולמידה עבור הורים בכל הנוגע לפיתוח ולקיחת אחריות הורית בחינוך מודע מגדר בבתים שלנו. אני חושבת שגם חלק מהפעילות והפעילים רואים את היתכנות האפשרית בגדילת המיזם. אחד האפיקים בהם אני רואה את המיזם מתפתח תהיה הפיכתנו לפורום הורים עירוני. עצמאי או כחלק ממועצת העיר. אשר מהווה אוטוריטה ומוביל דעה בנוגע לחינוך מודע מגדר. עם יכולת השפעה ברמה העירונית על הסביבות הביתיות (בתים, שכונות, מרחבים ציבוריים) והסביבות החינוכיות (ועדי הורים, מנהלי ומנהלות בתי ספר ואגפי עירייה כחינוך, קהילה ועוד.) הרעיון הזה דובר בין הפעילות הגרעיניות והוא בהחלט חלום אותו אנחנו מחזיקות מאחורי הקלעים. שלב הביניים בדרך אל המטרה הזו תהיה יצירת קהילה גדולה וקהל רב של אימהות ואבות שמכירות את הקהילה ומבינות את חשיבותה. חגית מספרת על התוכנית ללימודי מגדר: "אני אישה של שטח. הגעתי ללימודי התואר השני במגדר אחרי שנים של עשייה ואקטיביזם חברתי ופמיניסטי. הגעתי אל האקדמיה כדי להכיר לעומק וללמוד איך נשים עשו מהפכות לפניי. ללמוד על ההצלחות והכישלונות בהן נתקלו בעבר, כדי שאוכל לקחת את הידע ולתעל אותו לשינוי חברתי ופוליטי אמיתי שברצוני להיות חלק ממנו. החלום והמטרה הגדולה שלי היא בשינוי מציאות חיינו בכך שתאפשר לכל אחת ואחד מאיתנו להיות ולחיות בשוויון ובחופש מלא. כמו גם כניסתן של עוד ועוד נשים אל מוקדי קבלת ההחלטות בכל רבדי החברה וההנהגות שלנו". חגית ארליך, אמא בת 10 וחצי. עלתה לארץ מארגנטינה לירושלים לפני כ- 40 שנה. כיום, מתגוררת בכפר סבא. ניסיון אקדמי, אקטיביסטי ו/או מקצועי: אני יזמת בנשמה ואקטיביסטית בתחומים החברתיים קהילתיים מגיל הנעורים. במשך כ 20 שנה ליוויתי והנחיתי נשים במעגלי החיים תוך לימוד שלהן ושלי יחד אל החיבור שלנו אל המנהיגה הפנימית שחיה בתוכנו. עשיתי זאת בסדנאות, מעגלי נשים ליווי אישי. היום אני פעילה בהובלת מיזמים חברתיים לקידום שוויון חברתי ומגדרי בעיר שלי ובמיזמים חברתיים שונים ברחבי העולם. תאריך עדכון אחרון: 6/05/2022

רותי מספרת על עבודת המחקר שלה: "אני חוקרת את היחסים בין חברי קבוצות מוחלשות ובני הברית שלהם. ספציפית אני חוקרת כיצד אקטיביסטים טרנסים ובני בריתם חווים ומנהלים את מערכת היחסים ביניהם, את סוגי האפקטים שמופיעים במפגשים ביניהם ואת סוגי הסובייקטיביות שמתהווים מתוך מפגשים אלה. התוכנית ללימודי מגדר עבורי היא חווית למידה מרתקת, קהילת מרצות ועמיתות מדהימה, אתגר והשראה. רותי היא חוקרת בתחום של התנהגות ארגונית וכתבה כמאה מאמרים בforbes.com על להקות רוק. בנוסף, היא מתנדבת באגודה למען הלהט״ב. מאמר על בעלות ברית של הקהילה הטרנסית: https://journals.sagepub.com/doi/pdf/10.1177/13634607221114467 Blatt, R. (2022). “I don’t need advice but I will take it”: Allied labor in transgender allyship. Sexualities

הדוקטורט כולו עוסק בצורך בהעלאת המודעות לחשיבות התאמת המענים לאתגרים הייחודים של הפרט בתוך הקהילה בחברה החרדית וכן את הצורך בפיתוח השיח בכדי להנגיש תכנים מותאמי תרבות לגורמי חברות בחברה החרדית.

עו"ד אינסאף אבו שאראב, בוגרת מגמת מגדר בשטח.

שילוב אקדמאיות פלסטיניות ממזרח ירושלים בשירות המדינה, צביקה אהל צביקה מספר על הפרויקט: שילוב אוכלוסיות ייצוג הולם בשירות המדינה הוא חלק מתפיסה רחבה המביאה מחויבות עמוקה לעקרונות של שוויון ההזדמנויות בחברה הישראלית ויצירת שירות ציבורי בו קיים ייצוג לכל האוכלוסייה אותה הוא משרת. השירות הציבורי יהיה מקצועי יותר ככל שיותר עובדות מכלל האוכלוסיות בחברה הישראלית יהיו חלק בלתי נפרד מהפנים של כל משרד. כיום האקדמאיות הפלסטיניות ממזרח ירושלים כמעט ולא משולבות בשירות הציבורי. כך ההשפעה של אוכלוסייה שלמה מודרת מהשירות הציבורי, דבר הפוגם בעקרונות של שירות האמור להביא לידי ביטוי את קולן של כלל האוכלוסיות. במשרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בו אני עובד צורך זה בא לידי ביטוי בצורה משמעותית במיוחד במשרדים בירושלים שם יושבים רוב עובדות ועובדי המשרד. הפרויקט שם לעצמו כמטרה ליצור פעילויות שיפתרו את החסמים העומדים היום בפני הפלסטיניות: חשיפת הנשים לעבודה בשירות המדינה על מנת לחשוף עבודה זו בפניהן. בניית קורסים מזורזים לשפה העברית המדוברת. כיום, תנאי סף עיקרי להשתלב בשירות המדינה בישראל הוא השפה העברית. נשים אלו לעיתים הן בוגרות של החינוך הפלסטיני, שהעברית הנלמדת בו היא ברמה נמוכה. דבר זה מונע מנשים אלו לעבור את מבחני המיון טרם כניסה לעבוד בשירות המדינה. התאמת מבחני המיון כך שנשים אלו יקבלו את הציון התואם את יכולתן ובהתאם לרמתן בשפה העברית. שבירת גזענות סמויה של מנהלים ומנהלות המדירה את שילובן של פלסטיניות אלה באמצעות הכשרות המעלות את המודעות לנושא השונות התרבותית. יצירת סביבת עבודה מכילה המאפשרת קליטה מיטבית של עובדות אלו באמצעות חונכות דוברות ערבית. תהליך ההתקדמות של הפרויקט כלל: מיפוי של הסביבה הארגונית של הנושא המורכב הזה תוך יצירת מתודולוגיה סדורה של עבודה עם כלל השותפות והשותפים לפרויקט, בין היתר בעיריית ירושלים, במשרד ירושלים, בזרוע התעסוקה במשרד העבודה, במרכז ריאן (ארגון המטפל בנושא התעסוקה מטעם המדינה), באוניברסיטה העברית ובעמותות השונות. גיבוש משרות ייעודיות ורלוונטיות לפלסטיניות תוך ניסיון ליצור תנאי סף שיכולים להתאים למועמדות רבות ככל האפשר. חשיפה של המשרות הללו הן באמצעות פניה לסוכני שינוי שעיקר עבודתם הוא נושא התעסוקה במזרח ירושלים. במקביל יזמתי שני מפגשי חשיפה אחד פיזי והשני מקוון כך שהגעתי בצורה ישירה למאות מועמדות פוטנציאליות. גיבוש מתווה לשיווק הפנימי בארגון שלי באמצעות ביצוע מספר הכשרות למנהלות ומנהלים ולחברי ועדות בוחנים במטרה להעלות את המודעות לנושאים אלה. בניית מתווה של יצירת חונכות מותאמת לעובדות חדשות הזקוקות לסיוע מבחינת שונות תרבותית. הפרויקט מאד מאתגר מכמה וכמה סיבות: הנושא מורכב מאד וכורך בתוכו סוגיות גיאופוליטיות המשתנות לעיתים בשל אירועים שלא בשליטתי. הפרויקט נמצא ממש בתחילתו בכל שירות המדינה כך שיש פה תהליכי שינוי רבים שצריכים להתקדם אל מול חסמים מובנים לא פשוטים. ברמה הלאומית הרבה מאד גורמים מעורבים דבר היוצר לעיתים ביורוקרטיה מיותרת ומאבקי אגו המעכבים את קידום הפרויקט בקצב הרצוי. סוגיית ידיעת השפה העברית היא מורכבת ויש בה חוסר של שנות לימוד רבות בקרב נשים פוטנציאליות שעליהן להשלים בפרקי זמן קצרים מאד. העבודה הפנימית שעלי לעשות מול מנהלות ומנהלים אצלי בארגון לא פחות מורכבת מהעבודה החיצונית. כולי תקווה שהפרויקט יתפתח גם לשלטון המקומי, לחברות ממשלתיות, למערכת הבריאות, לחברות פרטיות ולכלל החברה הישראלית כך שמזרח ירושלים כל עוד לא ישתנה מצבה הגיאופוליטי, תהפוך להיות אזור מפותח עם כלכלה חזקה, תשתיות ראויות וחינוך מאפשר, בזכותן של נשים אקדמאיות אשר מפרנסות את משפחתן בכבוד ומשמיעות את קולן במרחב הציבורי במדינת ישראל. התוכנית ללימודי מגדר עבורי היא אבן דרך משמעותית בהתפתחות האישית שלי ובעיצוב השקפת העולם הנוגעת להבנתי את נושא המגדר וההשפעה שלו בכל תחומי החיים. היום אני מתחיל להבין יותר את הסביבה שבה נשים נמצאות ואת אי השוויון המבני שלהן לאורך כל מעגל החיים שלהן. אני מרגיש שאני משפר את ההתנהלות שלי גם במשפחה הגרעינית כבן זוג, וכאבא לבנות וגם בממד התעסוקתי במקום העבודה שלי. בנוסף בזכות התוכנית התחלתי להתנדב בעמותת אסל"י- ארגון סרט לבן ישראל הפועלת במטרה למנוע אלימות מגדרית של גברים כלפי נשים. אני מקווה שבעתיד אלימות מגדרית תעבור מן העולם ונשים וגברים יהיו שווים בכל. צביקה אהל, במקור מחיפה גר כבר מעל 15 שנה בירושלים. עובד כממונה שוויון וגיוון תעסוקתי במשרד מבקר המדינה. חבר הנהלת ארגון אסל"י, חבר הנהלת עמותת גשר, חבר הנהלת תיאטרון קרוב, חבר הנהלת בר קפה שכונתי בית הוועד בשכונת בית הכרם. תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים, תואר שני בהתנהגות ארגונית. תאריך עדכון אחרון: 21/05/2021

דפנה אבן ליכוב, מנהלת בית ספר לחינוך מיוחד, בית אקשטיין

רותי פויכטונגר, גרה עם אישי וחמשת ילדינו בגליל, חוקרת נשים דתיות למדניות העוסקות בגמרא, בעבר - אשת תוכנה. מעורבות בפעילות דתית לנשים בקהילה (תפילות, קריאה בתורה, מגילה). בעבר העברתי הרצאות בנושא סחר בנשים במסגרת מוקד הסיוע לעובדים זרים. ידעתי שאני פמיניסטית, אבל הלימודים עזרו לי להבין עם עצמי מה זה ומה זה אומר, ונתנו לי מילים לבטא ולנסח את מה שהרגשתי קודם על מעמדן של נשים בחברה בכלל ובקהילה הדתית בפרט

ד"ר לימור פומרנץ-זורין בוגרת מסלול דוקטורט בהנחיית פרופ' אורנה ששון-לוי תיאור עבודת המחקר המחקר שלי עוסק במשמעויותיו של השירות הצבאי בתפקידי טכנולוגיה עלית כהון מפרספקטיבה של הצטלבויות בין מגדר ומעמד. מבחינה תיאורטית המחקר מבוסס על שלושה אדנים מרכזיים: התיאוריה של בורדייה על היחסים בין הון, הביטוס ושדה, והביקורת הפמיניסטית שמערערת על הניטרליות המגדרית של המושגים האלה; מסורת המחקר של הסוציולוגיה הצבאית ויחסי צבא-חברה בישראל ולימודי טכנולוגיה פמיניסטיים. המחקר נערך בשיטה איכותנית בגישה פנומנולוגית-פרשנית ומבוסס על 45 ראיונות חצי מובנים עם נשים וגברים ממיקומים מעמדיים שונים ששירתו בצבא בתפקידי היי-טק (טכנולוגיות מידע וסייבר). טענת המחקר המרכזית היא שההון הצבאי הגלום בשירות החובה ביחידות טכנולוגיות הוא הון ממוגדר-מועמד (classed), כלומר הון שאופן רכישתו והציפיות להמרתו מעוצבים על ידי הצטלבויות בין מגדר ומעמד. במלים אחרות, אני טוענת שנשים וגברים ממיקומים מעמדיים שונים פועלים לאור סכמות תרבותיות מובחנות שמנחות את הציפיות שלהם מהשירות הצבאי ואת דפוסי המרת ההון שהם צברו בו לספירה האזרחית. במחקר אני מראה, בין היתר, שההצטלבות בין מגדר מעמד בעצוב משמעותו של השירות הצבאי בתפקידים טכנולוגיים מביאה לתוצאות מגדריות לא צפויות ואף פרדוקסליות (Unintended consequences). עבור נשים ממעמד בינוני-נמוך שירות צבאי בתפקידי היי-טק יכול להוות כר לכינון עמדת סובייקט 'טכנולוגית' (שנחשבת לעמדת סובייקט גברית), משום שהשאיפה למוביליות חברתית מעודדת אותן, ובמידה רבה כופה עליהן, לפנות לקריירה טכנולוגית. לעומת זאת, תודעת הבחירה החופשית של נשים ממעמד בינוני-גבוה עלולה להרחיק אותן מקריירת היי-טק, משום שהחירות שיש להן לבחור תחומי לימוד ומסלולי תעסוקה בהתאם לתחומי העניין שלהן, מובילה אותן למקצועות יוקרתיים התואמים את נטיות ליבן (כגון משפטים, ביולוגיה ורפואה) ולאו דווקא להיי-טק. באופן פרדוקסלי, דווקא נשים אלה שכנערות וכחיילות פרצו גבולות מגדריים בלימודים מדעיים ובשירות צבאי טכנולוגי, מוכפפות למימוש עצמי ממוגדר ומגלמות בחייהן הבוגרים את המרחק התרבותי של נשים מטכנולוגיה. נסיון אקדמי ומקצועי: אני פסיכולוגית חברתית בהכשרתי שעוסקת מזה 20 שנה במחקר יישומי בעיקר בארגוני בטחון. התוכנית ללימודי מגדר מסמלת עבורי את האקדמיה במיטבה: עושר אינטלקטואלי, חשיבה ביקורתית, להט מחקרי, טיפוח הסטודנטיות ומחויבות להשפעה ולעשייה חברתית. השילוב בין תכנית לימודים מוקפדת, סגל אקדמי ומנהלי נפלא וסטודנטיות מגילאים ורקעים מגוונים הפכו את הלימודים בתוכנית לחוויה אינטלקטואלית ורגשית מיוחדת במינה, שהשפיעה לא רק עלי אלא גם על משפחתי, בן זוגי בנותיי, שהיו שותפים לדרך. התוכנית נתנה לי הזדמנות לכתוב עבודת דוקטורט בשדה שהכרתי מעבודתי כחוקרת יישומית ולהתנסות במחקר וכתיבה אקדמיים בהנחייתה המסורה והמאלפת של פרופ' אורנה ששון-לוי, ועל כך תודתי העמוקה.

"נוכחתי לדעת שקשה מאוד להשיג את רוב אמצעי המניעה השונים, ואין היום בשוק מענה מתאים שמאפשר לנו, המחנכים למיניות בריאה, לעשות את העבודה שלנו בצורה הטובה ביותר. לכן, החלטתי שהפרויקט שלי כחלק מ"מגדר בשטח" יהיה הוצאת "ערכת אמצעי מניעה" שתהווה עזר חינוכי מרכזי ונגיש בעבודתנו בשטח."