מה עושים בוגרינו?

הדוקטורט עוסק בגורמים החברתיים כמגדר, קבוצת השווים ויחסי פריפריה-מרכז המעצבים הון המדעי בקרב נערות ונערים בישראל. המחקר בוחן כיצד תפיסות ושאיפות בתחומי  STEM מושפעות מהסביבה החברתית. המחקר מבוסס על עקרונות תיאוריית ההון של בורדייה וההמשגה של ארצ'ר להון מדעי.  באמצעות שיטות מחקר איכותניות, המחקר שואף לחשוף תובנות שיכולות לתרום למדיניות ויישום בתחום החינוך המדעי והטכנולוגי, מציע דרכים להגברת הכללה ושונות בחינוך למדע וטכנולוגיה. וזאת במטרה להעצים קהילות פריפריה, ולהגביר את נגישותן של קבוצות מוחלשות לחינוך ולקריירה ב-STEM.

רחלי הרטל, מנהלת מדיניות ופרויקטים, ארגון פנימה

עו"ד אינסאף אבו שאראב, בוגרת מגמת מגדר בשטח.

הפרויקט נולד מזיהוי הפער המגדרי הקיים בתחום ההיי-טק בין נשים לגברים. כאשר התחקנו אחרי המקור לפער, מצאנו כי אחוז הנערות בישראל שבוחרות ללמוד במגמת מדעי המחשב בתיכון היינו 35.5%, אחוז שהולך ומצטמצם בצבא (23%), באוניברסיטה (30.7%), בחברות היי טק (28%) ומגיע ל-9.4% נשים מייסדות של חברות היי-טק. פער זה נובע בין השאר מההסללה המגדרית שעוברים נערים ונערות מגיל קטן ומשפיעה על בחירת מגמת הלימודים בתיכון, ובהמשך ייתכן וגם על עתידם המקצועי והאישי. מצאנו כי קיימות תוכניות רבות הפועלות ללימוד ושילוב נערות בתחום מדעי המחשב, אולם תוכניות אלו פונות למבוגרים (הורים או מורים) בלבד בשפה ובתכנים שלהן. זיהינו כי חסר 'גשר' בין הנערות לבין התוכניות הקיימות בשטח, לכן החלטנו להקים חשבון בפלטפורמת 'אינסטגרם' הפונה ישירות לנערות. החשבון מאגד את המידע על התוכניות הבולטות בשטח, מספק מידע על תחום מדעי המחשב, מקנה טיפים לקידום אישי ומקצועי בתחום וכן מהווה סביבה תומכת ובטוחה עבור הנערות ליצור קשרים, לשאילת שאלות ולקבלת מידע בגובה העיניים. כל זאת במטרה לחשוף אותן לתחום מדעי המחשב, לעורר את סקרנותן ולפתח מוטיבציה ללמידת התחום. יצרנו קשר עם מספר תוכניות הפועלות בשטח (Alice Code, התעשייה האווירית, QueenB, She Codes, ממריאות) ומרביתן הסכימו לשיתוף פעולה. כמו כן, ביצענו סקירת ספרות , יצרנו קשר עם אנשי מחקר ומקצוע העוסקים בתחום ודיברנו עם נערות בתיכון לפני בחירת מגמה, במטרה להבין אלו חסמים מונעים מנערות ללמוד מדעי המחשב. על בסיס סקירה זו, אנו מפרסמות מידע אודות התחום והתוכניות הקיימות בשטח, תוך דגש על שפה, מראה ועיצוב המתאים לנערות בגילאי תיכון. הקושי המרכזי העומד בפנינו הוא התאמת החשבון לנערות, כלומר קיימת חשיבות עליונה בשיווק החשבון והתאמתו לדור הצעיר וזאת על מנת שנערות יכנסו לחשבון, 'יעקבו' אחריו ויחשפו לתכנים באופן שוטף. אנו לומדות ומתעדכנות כל הזמן לגבי הדרכים בהם ניתן לשווק את החשבון מבחינת עיצוב ופיצ'רים, כך שהחשבון יהיה אטרקטיבי ויעורר את הסקרנות של נערות להיכנס אליו ולהשתמש בו. כיום, החשבון פתוח ופעיל לציבור הרחב, ואנו עובדות בשיתוף פעולה עם מספר פרויקטים הפועלים בשטח. כמו כן, אנו בקשר רציף עם מעצבת גרפית שעיצבה לנו את הלוגו וכן מייעצת לנו לגבי המראה הכולל של החשבון. מבחינת הפרויקט שלנו, היינו רוצות לראות עלייה מתמדת במספר ה'עוקבות' ופעילות אקטיבית בחשבון עצמו- צ'אט, תגובות לפוסטים, לייקים, צפיות, הודעות וכדומה. כאשר השאיפה העיקרית שלנו היא שבעקבות הפעילות בחשבון נראה עלייה במספר המשתתפות בתוכניות למדעי המחשב ועלייה במספר הנערות הבוחרות ללמוד במגמת מדעי המחשב בתיכון. מעבר לכך היינו רוצות שהפרויקט יתפתח לפלטפורמות נוספות, כמו: פייסבוק, טיקטוק ועוד, במטרה להעלות את המודעות לנושא. כמו כן היינו רוצות לקיים מפגשים/הרצאות בפני קהל היעד שלנו (בבתי-ספר, מתנ"סים ומרכזי נוער קהילתיים), במטרה לחשוף אותן ולהקנות להן מידע על התחום והתוכניות הקיימות בשטח. בהמשך מפגשים אלו יכולים להתפתח לקיום ימי עיון, קבוצות לימוד, קבוצות ליצירת קשרים בתחום וכדומה. התוכנית ללימודי מגדר הקנתה לנו ראייה והבנה היסטורית של מעמד הנשים ואי השוויון המגדרי הקיים בתרבותנו. לאורך הלימודים, קיבלנו את הכלים לבחינה ביקורתית של התרבות והממסד תוך הבנת ההשפעות של מבנים אלו על חיינו כנשים. התוכנית נתנה לנו את הידע, הביטחון והמוטיבציה לפעילות אקטיביסטית לקידום נשים ושוויון בחברה. החלום של שתינו הוא לראות יותר נשים במקצועות הטכנולוגיים, כך שהפער המגדרי בתחומים אלו ילך ויצטמצם. אנו שואפות שהפרויקט יהיה כלי יעיל למימוש חלום זה באמצעות חשיפת הנערות לתחום שהיה 'סגור' בפניהן עד כה, כך שנראה עלייה באחוז הנערות הלומדות מדעי המחשב בתיכון. מירי חליו-גרוס, תל-אביב (במקור מאשדוד), בעלת תואר ראשון בסיעוד מאוניברסיטת תל-אביב. בתהליכי הסבה מקצועית לתחום ההיי-טק, ומכאן מגיע הקשר שלי לפרויקט. כאשר אני חושבת על מסלול חיי המקצועיים, מהבחירה במגמת ביולוגיה בתיכון ובהמשך בלימודי הסיעוד באוניברסיטה, הגעתי למסקנה שלא נחשפתי במידה רבה לתחום המחשבים בילדות ובנערות. הסיבות לכך הן מגוונות, אך אין לי ספק כי הן מושפעות במידה רבה מההבדלים המגדריים הקיימים בחברה ועל פיהם התחנכתי וגדלתי. השינוי שאני עוברת בחיי המקצועיים וכן לימודי המגדר, הובילו אותי לביצוע הפרויקט בנושא הנ"ל.

יהודית (ג'ודי) חפץ, בת 63, נשואה ואם לשלושה, דוקטורנטית בתוכנית ללימודי מגדר ובמחלקה למדעי המדינה. מחקרה לדוקטורט של יהודית, תחת הכותרת "ייצוג נשי תיאורי, מהותי וקונקרטי בין המרחב הפוליטי למרחב המקוון: 3 רבדי ייצוג בקרב חברות מועצה ברשויות המקומיות בישראל", זוכה מלגת נעמ"ת לדוקטורנטיות מתחומי המדעים והמגדר. המחקר, בהנחיית פרופ' אשר כהן וד"ר שרון חלבה עמיר, בוחן באילו דרכים מבטאות חברות מועצה ברשויות המקומיות בשיח שלהן סוגיות הקשורות לאינטרסים של נשים. המחקר מתמקד בחקר השיח המתקיים בזירות הייצוג של ישיבות המועצה ועמודי הפייסבוק של חברות המועצה. יהודית מספרת על עצמה: "נולדתי בשנת 1959 בבואנוס איירס. בגיל 13 עלינו ארצה לנצרת עילית. בסוף בית הספר התיכון הכרתי את בן זוגי, שבתאי שהיה חובל בחיל הים. בשירותי הצבאי שירתי כפקידת מבצעים בחיל האוויר. לאחר נישואינו עברנו לכפר סבא בה אני מתגוררת עד היום. לתואר הראשון למדתי במקביל לעבודה במשרה מלאה כמנהלת בסטימצקי וגידול שלושה ילדים וסיימתי בגיל 38. גם את התואר השני בלימודי דמוקרטיה בינתחומיים עשיתי באוניברסיטה הפתוחה וכתבתי תיזה בהנחיית פרופ' יוסי יונה. במשך כחמש שנים שימשתי כנציגת הסטודנטים בוועדת הערר של האו"פ והשתתפתי בכיתת אומן, שאורגנה על ידי המכון לחקר העם היהודי של הסוכנות היהודית. כמו כן, הייתי נציגת ציבור בוועדת הרווחה בעיריית כפר סבא, עזרתי לראש וועדת החינוך העירונית והייתי חברה במועצת הנשים העירונית. בשלב מאוחר יותר ניהלתי מאבקים ציבוריים בעיר וביניהם, מאבק (שצלח) לשימור מבנה השוק העירוני והשתתפתי במאבק למניעת קיומם של אירועים בהם מתקיימת אפליה והדרת נשים. כמו כן, בעזרת התנועה לאיכות השלטון, הצלחתי להניע את עיריית כפר סבא, לשדר את ישיבות המועצה העירוניות בשידור חי. במסגרת פעילותי הציבורית, נחשפתי לפעולת חברות המועצה, שהן מעניינן של עבודת הדוקטורט שלי הבוחנת את ייצוג האינטרסים הנשיים במסגרת הפעילות במועצה, הן ברובד הגלוי בדפי הפייסבוק הרשמיים והן ברובד הסמוי בישיבות המועצה וזאת תוך הוספת נדבך תיאורטי חשוב למושג הייצוג - ייצוג מהותי קונקרטי המתייחס לפתרון בעיות קונקרטיות של נשים בחיי היומיום העירוניים".

ד"ר עופרה הקשר מסלול לדוקטורט בהנחיית פרופ רונית קרק תיאור עבודת הדוקטורט: מטרת המחקר הייתה להתחקות אחר ייצוגי הזהות הדתית, הזהות המגדרית והזהות המקצועית של מנהלות ושל מנהלים דתיים בבתי ספר של החינוך הממלכתי דתי (החמ"ד) בישראל, הקונפליקטים שעימם הם מתמודדים בנקודות ההצטלבות בין שלוש זהויות אלה ודרכי ההתמודדות שלהם עם קונפליקטים אלה. מטרה נוספת של המחקר הייתה לבחון אם הקונפליקטים שעימם מתמודדים המנהלים ודרכי ההתמודדות שלהם עם קונפליקטים אלה שונים מהקונפליקטים שעימם מתמודדות המנהלות ומדרכי ההתמודדות שלהן עימם. במרכז המחקר עמדו ראיונות חצי מובנים שנערכו עם עשרים וחמש מנהלות ועשרים וחמישה מנהלים דתיים (בסך הכול חמישים מרואיינים), בבתי ספר דתיים השייכים לזרם החינוך הממלכתי דתי בישראל. בניתוח הממצאים על המנהלים ועל המנהלות זוהו חמישה מאפיינים המגדירים את הזהות של המנהלים וחמישה מאפיינים המגדירים את הזהות של המנהלות, כדלהלן: חמשת המאפיינים המרכזיים היוצרים את תמהיל הזהות הייחודי של המנהלות הם: בולטות של זהות דתית ערכית מוצקה; חוויית שליחות; זהות מקצועית מגובשת המשפיעה על תהליכי ניהול; גיבוש זהות חדשה ו'רדיקלית' יחסית בהשוואה לרקע התרבותי הראשוני שלהן; הימנעות מהובלת שינויים העשויים לטלטל את הייצוגים ההגמונים של המגזר הציוני דתי. חמשת המאפיינים המרכזיים היוצרים את תמהיל הזהות הייחודי של המנהלים הם: בולטות של זהות דתית ערכית מוצקה; ביסוס הזהות הדתית על מחויבות הלכתית על פי דגם אשר אותו כיניתי "דגם הדתיות הלמדנית הגברית"; אצל רוב המנהלים הזהות הגברית היא זהות נאלמת, מוכחשת ולא מודעת; ייצוג דתיות שמרנית ותורנית כלפי חוץ, ויחד עם זאת ייצוג גמישות ופתיחות דתית בפועל; דאגה ואף חרדה בכל הקשור למחויבות לשמירה על צניעות ומשטור המיניות ביחסים בין נשים לגברים בסביבה הבית ספרית. התוכנית ללימודי מגדר היא בעבורי בית מדרש ,מקום שעיצב את השפה והתפיסה הפמיניסטית שלי כאישה דתית . מקום שממנו הכל התחיל.... חלום לעתיד: להמשיך ולעסוק בפיתוח מנהיגות נשית דתית לפתח ולעצב את עולם הייעוץ החינוכי כמרחב ייחודי של מנהיגות והטבעת חותם עפרה הקשר, מתגוררת בגני תקווה, מרצה בביס לחינוך במגמה לתואר שני שותפה בקבוצות נשים אקטיביסטיות אשר רוצות להשפיע על סדר יום חברתי

שילוב אקדמאיות פלסטיניות ממזרח ירושלים בשירות המדינה, צביקה אהל צביקה מספר על הפרויקט: שילוב אוכלוסיות ייצוג הולם בשירות המדינה הוא חלק מתפיסה רחבה המביאה מחויבות עמוקה לעקרונות של שוויון ההזדמנויות בחברה הישראלית ויצירת שירות ציבורי בו קיים ייצוג לכל האוכלוסייה אותה הוא משרת. השירות הציבורי יהיה מקצועי יותר ככל שיותר עובדות מכלל האוכלוסיות בחברה הישראלית יהיו חלק בלתי נפרד מהפנים של כל משרד. כיום האקדמאיות הפלסטיניות ממזרח ירושלים כמעט ולא משולבות בשירות הציבורי. כך ההשפעה של אוכלוסייה שלמה מודרת מהשירות הציבורי, דבר הפוגם בעקרונות של שירות האמור להביא לידי ביטוי את קולן של כלל האוכלוסיות. במשרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בו אני עובד צורך זה בא לידי ביטוי בצורה משמעותית במיוחד במשרדים בירושלים שם יושבים רוב עובדות ועובדי המשרד. הפרויקט שם לעצמו כמטרה ליצור פעילויות שיפתרו את החסמים העומדים היום בפני הפלסטיניות: חשיפת הנשים לעבודה בשירות המדינה על מנת לחשוף עבודה זו בפניהן. בניית קורסים מזורזים לשפה העברית המדוברת. כיום, תנאי סף עיקרי להשתלב בשירות המדינה בישראל הוא השפה העברית. נשים אלו לעיתים הן בוגרות של החינוך הפלסטיני, שהעברית הנלמדת בו היא ברמה נמוכה. דבר זה מונע מנשים אלו לעבור את מבחני המיון טרם כניסה לעבוד בשירות המדינה. התאמת מבחני המיון כך שנשים אלו יקבלו את הציון התואם את יכולתן ובהתאם לרמתן בשפה העברית. שבירת גזענות סמויה של מנהלים ומנהלות המדירה את שילובן של פלסטיניות אלה באמצעות הכשרות המעלות את המודעות לנושא השונות התרבותית. יצירת סביבת עבודה מכילה המאפשרת קליטה מיטבית של עובדות אלו באמצעות חונכות דוברות ערבית. תהליך ההתקדמות של הפרויקט כלל: מיפוי של הסביבה הארגונית של הנושא המורכב הזה תוך יצירת מתודולוגיה סדורה של עבודה עם כלל השותפות והשותפים לפרויקט, בין היתר בעיריית ירושלים, במשרד ירושלים, בזרוע התעסוקה במשרד העבודה, במרכז ריאן (ארגון המטפל בנושא התעסוקה מטעם המדינה), באוניברסיטה העברית ובעמותות השונות. גיבוש משרות ייעודיות ורלוונטיות לפלסטיניות תוך ניסיון ליצור תנאי סף שיכולים להתאים למועמדות רבות ככל האפשר. חשיפה של המשרות הללו הן באמצעות פניה לסוכני שינוי שעיקר עבודתם הוא נושא התעסוקה במזרח ירושלים. במקביל יזמתי שני מפגשי חשיפה אחד פיזי והשני מקוון כך שהגעתי בצורה ישירה למאות מועמדות פוטנציאליות. גיבוש מתווה לשיווק הפנימי בארגון שלי באמצעות ביצוע מספר הכשרות למנהלות ומנהלים ולחברי ועדות בוחנים במטרה להעלות את המודעות לנושאים אלה. בניית מתווה של יצירת חונכות מותאמת לעובדות חדשות הזקוקות לסיוע מבחינת שונות תרבותית. הפרויקט מאד מאתגר מכמה וכמה סיבות: הנושא מורכב מאד וכורך בתוכו סוגיות גיאופוליטיות המשתנות לעיתים בשל אירועים שלא בשליטתי. הפרויקט נמצא ממש בתחילתו בכל שירות המדינה כך שיש פה תהליכי שינוי רבים שצריכים להתקדם אל מול חסמים מובנים לא פשוטים. ברמה הלאומית הרבה מאד גורמים מעורבים דבר היוצר לעיתים ביורוקרטיה מיותרת ומאבקי אגו המעכבים את קידום הפרויקט בקצב הרצוי. סוגיית ידיעת השפה העברית היא מורכבת ויש בה חוסר של שנות לימוד רבות בקרב נשים פוטנציאליות שעליהן להשלים בפרקי זמן קצרים מאד. העבודה הפנימית שעלי לעשות מול מנהלות ומנהלים אצלי בארגון לא פחות מורכבת מהעבודה החיצונית. כולי תקווה שהפרויקט יתפתח גם לשלטון המקומי, לחברות ממשלתיות, למערכת הבריאות, לחברות פרטיות ולכלל החברה הישראלית כך שמזרח ירושלים כל עוד לא ישתנה מצבה הגיאופוליטי, תהפוך להיות אזור מפותח עם כלכלה חזקה, תשתיות ראויות וחינוך מאפשר, בזכותן של נשים אקדמאיות אשר מפרנסות את משפחתן בכבוד ומשמיעות את קולן במרחב הציבורי במדינת ישראל. התוכנית ללימודי מגדר עבורי היא אבן דרך משמעותית בהתפתחות האישית שלי ובעיצוב השקפת העולם הנוגעת להבנתי את נושא המגדר וההשפעה שלו בכל תחומי החיים. היום אני מתחיל להבין יותר את הסביבה שבה נשים נמצאות ואת אי השוויון המבני שלהן לאורך כל מעגל החיים שלהן. אני מרגיש שאני משפר את ההתנהלות שלי גם במשפחה הגרעינית כבן זוג, וכאבא לבנות וגם בממד התעסוקתי במקום העבודה שלי. בנוסף בזכות התוכנית התחלתי להתנדב בעמותת אסל"י- ארגון סרט לבן ישראל הפועלת במטרה למנוע אלימות מגדרית של גברים כלפי נשים. אני מקווה שבעתיד אלימות מגדרית תעבור מן העולם ונשים וגברים יהיו שווים בכל. צביקה אהל, במקור מחיפה גר כבר מעל 15 שנה בירושלים. עובד כממונה שוויון וגיוון תעסוקתי במשרד מבקר המדינה. חבר הנהלת ארגון אסל"י, חבר הנהלת עמותת גשר, חבר הנהלת תיאטרון קרוב, חבר הנהלת בר קפה שכונתי בית הוועד בשכונת בית הכרם. תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים, תואר שני בהתנהגות ארגונית. תאריך עדכון אחרון: 21/05/2021

ליאת גרוסמן תמיר, יועצת ראש העיר לענייני מעמד האישה קריית אונו

"דורנא מאמינה שהסולידריות בין נשים יכולה לגדול ולהתפתח, אך המודעות צריכה לעבור גם דרך הנושאים הלא פשוטים של איך וכיצד נשים מפעילות כוח ודיכוי אחת על השנייה, לעיתים אף באופן לא מודע, רק בהתעלמות או מבט מאיין, בין אם מתוך עליונות גילית או עליונות חברתית-כלכלית. הסולידריות היא משימה לא פשוטה. אולם היא אפשרית בהחלט."

חן קצביץ'-פרסלר, חינוך למיניות מיטיבה