מה עושים בוגרינו?

המחקר מתמקד במשמעות שמייחסים גברים ישראליים לפגיעה המינית שעברו בנערותם, האופן בו הם תופסים את הפגיעה המינית ואת עצמם כנפגעי פגיעה מינית; וכיצד הפגיעה השפיעה על חווית זהותם הגברית, על מערכות יחסיהם בבגרותם, על תפקודם כהורים ועל החלטתם לחשוף את דבר הפגיעה בהם, אם בכלל. כל זאת, תוך התמקדות בנקודת ההצטלבות בין הקושי של גברים להפגין את רגשותיהם, תפיסות של גבריות בחברה הישראלית וההתמודדות הרגשית של גברים שעברו פגיעה מינית בנערותם.

מטרת המחקר היא לבחון כיצד נשים הפועלות בארגונים פמיניסטיים, מתמודדות ומנהלות את המתח שמקורו בדואליות המובנית בפרדוקס הארגוני של תחרות מול סולידריות ושיתוף פעולה, מנקודת מבטן הסובייקטיבית. הכוונה היא לשרטט את דרכי ההתמודדות באמצעות מתן מקום והקשבה לחוויה האישית של הנשים הפועלות בזירת הארגונים הפמיניסטיים.

רחלי הרטל, מנהלת מדיניות ופרויקטים, ארגון פנימה

"מטרת על של המיזם היא הקניית מיומנויות גישור ופיתוח ביטחון עצמי ואסרטיביות סביב גישור, בעיקר ברמה הבין-אישית, והקשר הזוגי. בנוסף, ישנה חשיבות של התהליך הקבוצתי כדי להכיר בקונפליקטים בתוך סביבה פטריארכלית או שמרנית."  

למדה במסלול תואר שני משולב לדוקטורט. עפרה מספרת על עבודת המחקר שלה: "עבודת המחקר שלי עסקה ביחסים בין אחיות (sisters). עניין אותי להתמקד ולתת במה למערכת היחסים האחאית המשמעותית על פני מהלך החיים, מערכת אשר נזנחה מעט בדיסציפלינות הפסיכולוגית והסוציולוגית, לטובת מערכת היחסים ההיררכית שבין ההורים לילדים. במחקר ראיינתי נשים שגדלו כחלק מקבוצת אחיות, משפחות עם אחיות בלבד (ללא אחים), שלוש אחיות ומעלה. בחנתי את ההיבטים הרגשיים של קבוצת האחיות, את המקום אותו הן ממלאות בחייהן האחת של האחרת על פני תקופות החיים ואת תפיסותיהן ביחס לאחאות. בין היתר, למדתי על המקום והכוח שמייצרת הקבוצה מול המשפחה ובמרחב הציבורי, על המודל העממי־תרבותי שקיים בתפיסות ובייצוג של האחיות ועל היבטים של גוף ומיניות נשית שנכללים (ונעדרים) מהשיח בין האחיות. אני באה מרקע אקדמי ומקצועי שונה למדי מתחום מחקר הדוקטורט שלי. למדתי תואר ראשון ושני במשפטים בשילוב עם מנהל עסקים, סוציולוגיה ומדע המדינה. אני מרצה שנים רבות באוניברסיטה הפתוחה בקורסים משפטיים וכן מנהלת בעשור האחרון יחידה פדגוגית שעוסקת בשילוב טכנולוגיות בהוראה מרחוק ובפיתוח קורסים מקוונים, באוניברסיטה הפתוחה. התוכנית ללימודי מגדר עבורי היא פרספקטיבה חדשה, למעשה כזו שהדהדה אצלי כל חיי, אך הפעם ממקום מוגדר ומובנה. התוכנית סיפקה לי ידע ומבט נוסף על כלל תחומי החיים והמחקר. הכרתי בתוכנית נשים מדהימות כל אחת מתחום או מרקע אחר אבל עם הבנה משותפת לגבי חוויות החיים שלנו כנשים והצורך להביען, להשמיע ולשנות את מערך הכוחות החברתי, התרבותי על מנת לאפשר שיח ותפיסות מגוונות יותר מהקיים. אני חולמת לעתיד להפוך את העולם הזה למעט יותר מכיל ומקבל וקצת פחות היררכי ונחרץ, לטובת בתי ובני.

עו"ד אינסאף אבו שאראב, בוגרת מגמת מגדר בשטח.

הפרויקט נולד מזיהוי הפער המגדרי הקיים בתחום ההיי-טק בין נשים לגברים. כאשר התחקנו אחרי המקור לפער, מצאנו כי אחוז הנערות בישראל שבוחרות ללמוד במגמת מדעי המחשב בתיכון היינו 35.5%, אחוז שהולך ומצטמצם בצבא (23%), באוניברסיטה (30.7%), בחברות היי טק (28%) ומגיע ל-9.4% נשים מייסדות של חברות היי-טק. פער זה נובע בין השאר מההסללה המגדרית שעוברים נערים ונערות מגיל קטן ומשפיעה על בחירת מגמת הלימודים בתיכון, ובהמשך ייתכן וגם על עתידם המקצועי והאישי. מצאנו כי קיימות תוכניות רבות הפועלות ללימוד ושילוב נערות בתחום מדעי המחשב, אולם תוכניות אלו פונות למבוגרים (הורים או מורים) בלבד בשפה ובתכנים שלהן. זיהינו כי חסר 'גשר' בין הנערות לבין התוכניות הקיימות בשטח, לכן החלטנו להקים חשבון בפלטפורמת 'אינסטגרם' הפונה ישירות לנערות. החשבון מאגד את המידע על התוכניות הבולטות בשטח, מספק מידע על תחום מדעי המחשב, מקנה טיפים לקידום אישי ומקצועי בתחום וכן מהווה סביבה תומכת ובטוחה עבור הנערות ליצור קשרים, לשאילת שאלות ולקבלת מידע בגובה העיניים. כל זאת במטרה לחשוף אותן לתחום מדעי המחשב, לעורר את סקרנותן ולפתח מוטיבציה ללמידת התחום. יצרנו קשר עם מספר תוכניות הפועלות בשטח (Alice Code, התעשייה האווירית, QueenB, She Codes, ממריאות) ומרביתן הסכימו לשיתוף פעולה. כמו כן, ביצענו סקירת ספרות , יצרנו קשר עם אנשי מחקר ומקצוע העוסקים בתחום ודיברנו עם נערות בתיכון לפני בחירת מגמה, במטרה להבין אלו חסמים מונעים מנערות ללמוד מדעי המחשב. על בסיס סקירה זו, אנו מפרסמות מידע אודות התחום והתוכניות הקיימות בשטח, תוך דגש על שפה, מראה ועיצוב המתאים לנערות בגילאי תיכון. הקושי המרכזי העומד בפנינו הוא התאמת החשבון לנערות, כלומר קיימת חשיבות עליונה בשיווק החשבון והתאמתו לדור הצעיר וזאת על מנת שנערות יכנסו לחשבון, 'יעקבו' אחריו ויחשפו לתכנים באופן שוטף. אנו לומדות ומתעדכנות כל הזמן לגבי הדרכים בהם ניתן לשווק את החשבון מבחינת עיצוב ופיצ'רים, כך שהחשבון יהיה אטרקטיבי ויעורר את הסקרנות של נערות להיכנס אליו ולהשתמש בו. כיום, החשבון פתוח ופעיל לציבור הרחב, ואנו עובדות בשיתוף פעולה עם מספר פרויקטים הפועלים בשטח. כמו כן, אנו בקשר רציף עם מעצבת גרפית שעיצבה לנו את הלוגו וכן מייעצת לנו לגבי המראה הכולל של החשבון. מבחינת הפרויקט שלנו, היינו רוצות לראות עלייה מתמדת במספר ה'עוקבות' ופעילות אקטיבית בחשבון עצמו- צ'אט, תגובות לפוסטים, לייקים, צפיות, הודעות וכדומה. כאשר השאיפה העיקרית שלנו היא שבעקבות הפעילות בחשבון נראה עלייה במספר המשתתפות בתוכניות למדעי המחשב ועלייה במספר הנערות הבוחרות ללמוד במגמת מדעי המחשב בתיכון. מעבר לכך היינו רוצות שהפרויקט יתפתח לפלטפורמות נוספות, כמו: פייסבוק, טיקטוק ועוד, במטרה להעלות את המודעות לנושא. כמו כן היינו רוצות לקיים מפגשים/הרצאות בפני קהל היעד שלנו (בבתי-ספר, מתנ"סים ומרכזי נוער קהילתיים), במטרה לחשוף אותן ולהקנות להן מידע על התחום והתוכניות הקיימות בשטח. בהמשך מפגשים אלו יכולים להתפתח לקיום ימי עיון, קבוצות לימוד, קבוצות ליצירת קשרים בתחום וכדומה. התוכנית ללימודי מגדר הקנתה לנו ראייה והבנה היסטורית של מעמד הנשים ואי השוויון המגדרי הקיים בתרבותנו. לאורך הלימודים, קיבלנו את הכלים לבחינה ביקורתית של התרבות והממסד תוך הבנת ההשפעות של מבנים אלו על חיינו כנשים. התוכנית נתנה לנו את הידע, הביטחון והמוטיבציה לפעילות אקטיביסטית לקידום נשים ושוויון בחברה. החלום של שתינו הוא לראות יותר נשים במקצועות הטכנולוגיים, כך שהפער המגדרי בתחומים אלו ילך ויצטמצם. אנו שואפות שהפרויקט יהיה כלי יעיל למימוש חלום זה באמצעות חשיפת הנערות לתחום שהיה 'סגור' בפניהן עד כה, כך שנראה עלייה באחוז הנערות הלומדות מדעי המחשב בתיכון. שלומית לובין, ראשון-לציון, בעלת תואר ראשון במדעי המחשב מהאוניברסיטה הפתוחה. לאורך כל לימודיי, כולל בתיכון, כמות הבנות/הנערות והנשים הייתה מצומצמת. בתור אחת שגדלה בבית בו עודדו ללכת וללמוד מדעי המחשב, לא הבנתי מדוע זה קורה. כאשר הוצאתי את תעודת ההוראה במדעי המחשב לפני כ-8 שנים, הבנתי את הבעייתיות בתחום לאחר מחקרים רבים בנושא שקראתי. היום כמורה ורכזת מקצוע מדעי המחשב יש לי נגישות והשפעה על תלמידות ואני מנצלת זאת לשיחות ועידודן ללמוד ולהיכנס לתחום.

הדוקטורט עוסק בגורמים החברתיים כמגדר, קבוצת השווים ויחסי פריפריה-מרכז המעצבים הון המדעי בקרב נערות ונערים בישראל. המחקר בוחן כיצד תפיסות ושאיפות בתחומי  STEM מושפעות מהסביבה החברתית. המחקר מבוסס על עקרונות תיאוריית ההון של בורדייה וההמשגה של ארצ'ר להון מדעי.  באמצעות שיטות מחקר איכותניות, המחקר שואף לחשוף תובנות שיכולות לתרום למדיניות ויישום בתחום החינוך המדעי והטכנולוגי, מציע דרכים להגברת הכללה ושונות בחינוך למדע וטכנולוגיה. וזאת במטרה להעצים קהילות פריפריה, ולהגביר את נגישותן של קבוצות מוחלשות לחינוך ולקריירה ב-STEM.

חן קצביץ'-פרסלר, חינוך למיניות מיטיבה

צעירות וצעירים בגילאי 19-25, נמצאים בתקופת הבגרות בהתהוות, בתחילת דרכם בחיים הבוגרים. בתקופה זו מתקבלות החלטות הרות גורל לעתידם.ן כדוגמת בחירת בני זוג, מסלול לימודים וכיוון קריירה. לפיכך, בתקופה זו עולה הצורך בגיבוש סיפור חיים חיובי הממוקד בכוחות וביכולות מתוך מודעות לכוחות הפועלים עלינו בחברה, בקהילה, במשפחה ובקבוצת השווים. הרעיון לפרויקט בתפיסה שלי, כולנו זכאים לחיות חיים של בחירה חופשית, עצמאות אישית ומתוך תחושה של מסוגלות. בו בזמן ברור לי שהבחירה אף פעם אינה חופשית לחלוטין וכי כל בחירה מתקיימת במסגרת אילוצים אישיים וחברתיים ומושפעת מהסביבה שבה אנו חיים. ככל שהבחירה אינה תואמת את הסביבה שבה אנו חיים, כך עולים גם המחירים שאנו נדרשים לשלם, חברתית, משפחתית, כלכלית ועוד. מטרת הסדנה "מה הסיפור שלי"? הינה לסייע לצעירים וצעירות לצאת ל"אזרחות" עם סיפור חיים מנצח ותחושת מסוגלות, לבחור במסלול לימודים/קריירה בהתבסס על העוצמות והמאווים ומתוך מודעות לכוחות המופעלים עליהם ועליהן. תיאור תהליך היזמות וההתקדמות בפרויקט מאז התואר הראשון בהיותי בת 22 לערך, חלמתי לעזור לצעירים וצעירות לגבש את הזהות המועדפת שלהם, לחיות חיים של עצמאות, מימוש עצמי ובחירה חופשית. שנים רבות חיפשתי אחר הגישה האימונית/טיפולית שאתחבר אליה. כזו שמתמקדת בכוחות של האדם, מצד אחד, אך גם באופן שבה הסביבה משפיעה עליו, ואז גיליתי את הגישה הנרטיבית. הגישה הנרטיבית היא גישה רגישה תרבותית המאירה בזרקור נורמות חברתיות רווחות בקהילה. על ידי הכרה והבנת הנורמות החברתיות, המטופלים/מתאמנים מצליחים להתבונן בסביבה, להבין את הכוחות הפועלים עליהם וכיצד הם משפיעים על הבחירות שלהם. בכך הם הופכים לסוכנים אקטיביים בהבנייה מחדש של סיפור חייהם. וכך, פניתי ללימודי טיפול נרטיבי והנחיה בגישה הנרטיבית ולפני כ- 6 שנים הגשמתי את החלום ומאז אני מאמנת אישית ותעסוקתית ומתמחה בעיקר בליווי צעירים וצעירות בגילאי 20/40. במקביל לחלום ללוות צעירים וצעירות, הגשמתי חלום נוסף ללמוד תואר שני בלימודי מגדר. ידעתי כי יום יבוא ולימודי המגדר ישתלבו עם עבודתי כמאמנת, ולכן, כשהגיע זמן לבחור את פרויקט השטח בחרתי פרויקט אשר ידגיש את הפן המגדרי בסדנאות שאני מעבירה כיום. קשיים ואתגרים מרכזיים אני צופה שני אתגרים מרכזיים ביישום הפרויקט. האחד, כיצד לסייע לנשים צעירות לפתח את המשקפיים המגדריות מבלי לגרום להן להרגיש קורבנות וכיצד לסייע לגברים צעירים לפתח את המשקפיים המגדריות מבלי לגרום להם להרגיש כעס ואשמה. אתגר נוסף יהיה, מעבר לתהליך האישי והקבוצתי, לרתום את אותם נשים וגברים המשתתפים בסדנאות למאבק לשוויון מגדרי. האתגר השני נוגע לשיווק. מהיכרותי עם תקציבי רשויות והחלוקה הגסה בין התקציבים (העצמה, תעסוקה, לימודים, צעירים וכדומה) כמו גם החשש מלגעת בנושא המגדר בצורה מובהקת אני צופה אתגר לא מבוטל בשיווק הסדנה תוך הדגשת הפן המגדרי. יעדים עתידיים להמשך הפרויקט היעד ראשון - עד לסוף שנת הלימודים, בניית התוכן למפגשים ויצירת מערכי ההדרכה. היעד השני – בסיום שנת הלימודים ולאחר גיבוש התכנים, שיווק הפרויקט לרשויות מקומיות, מרכזי צעירים, מרכזי עוצמה, מכללות ותכניות שונות לחיילים וחיילות משוחררים, ויישומו בפועל. התוכנית ללימודי מגדר עבורי התכנית ללימודי מגדר היתה עבורי מקור להשראה ו- eye opener. השילוב של קורסים בלימודי נשים ביחד עם לימודי גבריות, הייחודיים לאוניברסיטת בר-אילן, סיפקו לי הבנה טובה יותר של הכוחות הפועלים על נשים ועל גברים וטקטיקות ההתמודדות השונות של גברים ונשים עם סוגיות מגדריות והתפקידים המסורתיים. אני בהחלט מרגישה שקיבלתי ידע רב, הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית, ידע שאני מיישמת בחיי היום יום עם בן זוגי, עם בתי וכמובן עם המתאמנים שאני מלווה. בנוסף, גברה בי המוטיבציה להיות חלק מתהליך השינוי המגדרי הכל כך נחוץ, וגם ההבנה לגבי דרכים אפקטיביות להביא את השינוי. חלום לעתיד מטרתי היא לראות את הפרויקט מיושם במגוון רשויות ובקבוצות מגוונות של נשים וגברים, צעירות וצעירים בטווח הגילאים 19-40. סיגלית קרן, נשואה לשוקי ואמא לנועה. כל חיי גדלתי והתגוררתי באזור המרכז. בקיץ 2022, משפחתי ואני הגשמנו חלום ועברנו לקיבוץ אפיק שברמת הגולן. ניסיון אקדמי ומקצועי בעלת B.A. בפסיכולוגיה ו- M.A. בייעוץ ופיתוח ארגוני, תעודת הסמכה כמנחת קבוצות ותעודות נוספות בטיפול נרטיבי והנחיה בשיטת סמ"ל, סיפורים מובילים להצלחה. בעלת כ- 20 שנות ניסיון במגוון תפקידי ייעוץ, הדרכה וניהול פרוייקטים עתירי משאבים. ב- 6 השנים האחרונות עוסקת באימון אישי ותעסוקתי והנחיית קבוצות בגישת My Story המבוססת על הגישה הנרטיבית. קישורים רלוונטיים https://sigalitkeren.co.il/ מצרפת קישור לאתר שלי הכולל את הסיפור האישי שלי ואת השירותים השונים שאני מציעה לנשים וגברים, ארגונים ומרכזי צעירים.