מה עושים בוגרינו?

סיגל אופנהיים- שחר, נשואה +4, גילתה במהלך הלימודים מספר זהויות נוספות שיש ביכולתה לפתח וליצור עימם משאים ומתנים, ועל כך היא עומלת, קשה ...(למי שרוצה להצטרף ללימודים עליה לקחת זאת בחשבון). בזמנה הפנוי היא מנהלת את מרכז ד.פ.נ.ה, מרכז הכשרות, השתלמויות וכנסים, ממיסודה של תוכנית ללימודי מגדר, בר אילן. חוקרת את האופן שבו נערות מאוכלוסיות מודרות ומתויגות (כלומר מוחלשות ופגיעות) פוגשות חומרים פמיניסטים, ביקורתיים, מבוססי אוריינות כלכלית, ומושתתים על תפיסה של רישות והדדיות. בתקווה שתסיים לקראת שנה הבאה את תהליך הכתיבה.

צעירות וצעירים בגילאי 19-25, נמצאים בתקופת הבגרות בהתהוות, בתחילת דרכם בחיים הבוגרים. בתקופה זו מתקבלות החלטות הרות גורל לעתידם.ן כדוגמת בחירת בני זוג, מסלול לימודים וכיוון קריירה. לפיכך, בתקופה זו עולה הצורך בגיבוש סיפור חיים חיובי הממוקד בכוחות וביכולות מתוך מודעות לכוחות הפועלים עלינו בחברה, בקהילה, במשפחה ובקבוצת השווים. הרעיון לפרויקט בתפיסה שלי, כולנו זכאים לחיות חיים של בחירה חופשית, עצמאות אישית ומתוך תחושה של מסוגלות. בו בזמן ברור לי שהבחירה אף פעם אינה חופשית לחלוטין וכי כל בחירה מתקיימת במסגרת אילוצים אישיים וחברתיים ומושפעת מהסביבה שבה אנו חיים. ככל שהבחירה אינה תואמת את הסביבה שבה אנו חיים, כך עולים גם המחירים שאנו נדרשים לשלם, חברתית, משפחתית, כלכלית ועוד. מטרת הסדנה "מה הסיפור שלי"? הינה לסייע לצעירים וצעירות לצאת ל"אזרחות" עם סיפור חיים מנצח ותחושת מסוגלות, לבחור במסלול לימודים/קריירה בהתבסס על העוצמות והמאווים ומתוך מודעות לכוחות המופעלים עליהם ועליהן. תיאור תהליך היזמות וההתקדמות בפרויקט מאז התואר הראשון בהיותי בת 22 לערך, חלמתי לעזור לצעירים וצעירות לגבש את הזהות המועדפת שלהם, לחיות חיים של עצמאות, מימוש עצמי ובחירה חופשית. שנים רבות חיפשתי אחר הגישה האימונית/טיפולית שאתחבר אליה. כזו שמתמקדת בכוחות של האדם, מצד אחד, אך גם באופן שבה הסביבה משפיעה עליו, ואז גיליתי את הגישה הנרטיבית. הגישה הנרטיבית היא גישה רגישה תרבותית המאירה בזרקור נורמות חברתיות רווחות בקהילה. על ידי הכרה והבנת הנורמות החברתיות, המטופלים/מתאמנים מצליחים להתבונן בסביבה, להבין את הכוחות הפועלים עליהם וכיצד הם משפיעים על הבחירות שלהם. בכך הם הופכים לסוכנים אקטיביים בהבנייה מחדש של סיפור חייהם. וכך, פניתי ללימודי טיפול נרטיבי והנחיה בגישה הנרטיבית ולפני כ- 6 שנים הגשמתי את החלום ומאז אני מאמנת אישית ותעסוקתית ומתמחה בעיקר בליווי צעירים וצעירות בגילאי 20/40. במקביל לחלום ללוות צעירים וצעירות, הגשמתי חלום נוסף ללמוד תואר שני בלימודי מגדר. ידעתי כי יום יבוא ולימודי המגדר ישתלבו עם עבודתי כמאמנת, ולכן, כשהגיע זמן לבחור את פרויקט השטח בחרתי פרויקט אשר ידגיש את הפן המגדרי בסדנאות שאני מעבירה כיום. קשיים ואתגרים מרכזיים אני צופה שני אתגרים מרכזיים ביישום הפרויקט. האחד, כיצד לסייע לנשים צעירות לפתח את המשקפיים המגדריות מבלי לגרום להן להרגיש קורבנות וכיצד לסייע לגברים צעירים לפתח את המשקפיים המגדריות מבלי לגרום להם להרגיש כעס ואשמה. אתגר נוסף יהיה, מעבר לתהליך האישי והקבוצתי, לרתום את אותם נשים וגברים המשתתפים בסדנאות למאבק לשוויון מגדרי. האתגר השני נוגע לשיווק. מהיכרותי עם תקציבי רשויות והחלוקה הגסה בין התקציבים (העצמה, תעסוקה, לימודים, צעירים וכדומה) כמו גם החשש מלגעת בנושא המגדר בצורה מובהקת אני צופה אתגר לא מבוטל בשיווק הסדנה תוך הדגשת הפן המגדרי. יעדים עתידיים להמשך הפרויקט היעד ראשון - עד לסוף שנת הלימודים, בניית התוכן למפגשים ויצירת מערכי ההדרכה. היעד השני – בסיום שנת הלימודים ולאחר גיבוש התכנים, שיווק הפרויקט לרשויות מקומיות, מרכזי צעירים, מרכזי עוצמה, מכללות ותכניות שונות לחיילים וחיילות משוחררים, ויישומו בפועל. התוכנית ללימודי מגדר עבורי התכנית ללימודי מגדר היתה עבורי מקור להשראה ו- eye opener. השילוב של קורסים בלימודי נשים ביחד עם לימודי גבריות, הייחודיים לאוניברסיטת בר-אילן, סיפקו לי הבנה טובה יותר של הכוחות הפועלים על נשים ועל גברים וטקטיקות ההתמודדות השונות של גברים ונשים עם סוגיות מגדריות והתפקידים המסורתיים. אני בהחלט מרגישה שקיבלתי ידע רב, הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית, ידע שאני מיישמת בחיי היום יום עם בן זוגי, עם בתי וכמובן עם המתאמנים שאני מלווה. בנוסף, גברה בי המוטיבציה להיות חלק מתהליך השינוי המגדרי הכל כך נחוץ, וגם ההבנה לגבי דרכים אפקטיביות להביא את השינוי. חלום לעתיד מטרתי היא לראות את הפרויקט מיושם במגוון רשויות ובקבוצות מגוונות של נשים וגברים, צעירות וצעירים בטווח הגילאים 19-40. סיגלית קרן, נשואה לשוקי ואמא לנועה. כל חיי גדלתי והתגוררתי באזור המרכז. בקיץ 2022, משפחתי ואני הגשמנו חלום ועברנו לקיבוץ אפיק שברמת הגולן. ניסיון אקדמי ומקצועי בעלת B.A. בפסיכולוגיה ו- M.A. בייעוץ ופיתוח ארגוני, תעודת הסמכה כמנחת קבוצות ותעודות נוספות בטיפול נרטיבי והנחיה בשיטת סמ"ל, סיפורים מובילים להצלחה. בעלת כ- 20 שנות ניסיון במגוון תפקידי ייעוץ, הדרכה וניהול פרוייקטים עתירי משאבים. ב- 6 השנים האחרונות עוסקת באימון אישי ותעסוקתי והנחיית קבוצות בגישת My Story המבוססת על הגישה הנרטיבית. קישורים רלוונטיים https://sigalitkeren.co.il/ מצרפת קישור לאתר שלי הכולל את הסיפור האישי שלי ואת השירותים השונים שאני מציעה לנשים וגברים, ארגונים ומרכזי צעירים.

ד"ר מיכל פרינס, מקימה ומנהלת את מרכז יהל

מטרת עבודת המחקר הייתה לבדוק את התקשורת בין הורים למתבגרים.ות בני.ות 18-15 בנושא המיניות –  חסמים המעצבים את השתקת המיניות בתקשורת שבין הורים לילדיהם.ותיהם;  משאבים המאפשרים הפרת השתקה בתקשורת בין הורים לילדיהם.ותיהם והעשויים לקדם פיתוח סובייקטיביות מינית בקרב מתבגרים.ות. כמו כן, נבחנו במחקר הדואליות הקיימת במסרים של ההורים ביחס למיניות, והאופן בו מעצבים הבדלי המגדר של ההורים ושל המתבגרים.ות את השיח המשפחתי בנושא זה.

מה באמת קורה בשיעורי חינוך גופני המתקיימים בבית הספר? מה לומדות בהם התלמידות על הסדר של המגדר, על הגוף הנשי, על עצמן ועל מקומן בחברה? באיזה אופנים הם מאפשרים (או מונעים) הקשבה של תלמידות לגופן? מה המשמעות של הגוף הנשי, במיוחד השדיים והווסת, בשיעורים אלה? הספר לדעת מתוך הגוף דן בשאלות אלו ואחרות ומציע פרספקטיבה פמיניסטית ממוקדת גוף לבחינת החינוך הגופני. ד"ר אורנית רמתי דביר עוסקת במחקר יישומי ובאקטיביזם בתחומי טכנולוגיה, מגדר וחברה. היא חברת סגל במכללה האקדמית בוינגייט ומקדמת את הפרספקטיבה הפמיניסטית בהכשרת מורות ומורים לעתיד. * הספר מבוסס על עבודת דוקטורט שנכתבה בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן, בהנחיית פרופ' אורלי בינימין.

מרלין בן-עמי, דוקטורנטית בתוכנית בהנחיית ד״ר גילי הרטל עבודת המחקר של מרלין עוסקת בנרטיבים של הורים ללהט״בים בעקבות היציאה מהארון של ילדם ובעקבות הקשר שלהם עם ארגון תמיכה. מרלין מספרת על התוכנית ללימודי מגדר: "אל התוכנית ללימודי מגדר הגעתי אחרי שנות קריירה רבות בתחום החינוך, בהן שימשתי כמורה למתמטיקה וכמנהלת בית ספר. במסגרת זו, קידום שוויון מגדרי עמד תמיד לנגד עיני ורבות עשיתי בתחום החינוך בהקשר לכך למרות שסוגיות שקשורות למגדר תמיד העסיקו אותי וליוו את חיי, לא שיערתי עת בחרתי לעסוק במגדר בעבודת המחקר לתואר שלישי, את מידת ההשפעה שתהיה ללימודים בתוכנית על חיי. מאז התחלתי את הלימודים בתוכנית, נקודת המבט שלי על העולם השתנתה, זאת, למרות שהיה זה לא בגיל צעיר, לאחר שכבר חוויתי ועשיתי רבות בחיי. הלימודים בתוכנית הובילו אותי להקדיש יותר תשומת לב לעוולות חברתיות ולאי צדק וסייעו לי לשנות הבניות חברתיות עליהן גדלתי, חונכתי ולפיהן חייתי שנים רבות. המודעות שלי לפגיעות על רקע מגדרי גרמה לי להיות יותר רגישה ויותר עם חמלה וגרמה להגדלת הנכונות לפעול למען הובלת שינוי חברתי. עת התחלתי את הלימודים לתואר שלישי, הנטייה שלי הייתה לבחור בנושא שקשור לחינוך ומגדר, זאת בעקבות העיסוק בחינוך שליווה אותי כל חיי עד אז, אלא שבסופו של דבר בחרתי להתעמק בנושא שקרוב היה לליבי. הקושי האישי שחוויתי עת בני הלהט״ב יצא מהארון הטריד את מנוחתי שנים רבות. התוכנית למגדר ועבודת המחקר בנושא סייעו לי לעבור תהליך אישי של תובנות וצמיחה אישית. התוכנית למגדר הפכה להיות בית עבורי, הכרתי סטודנטים וסטודנטיות איכותיים בגילאים שונים, ממגוון מגזרים ומקומות במדינת ישראל. היחס של כל אנשי הסגל הפכו את חוויית הלמידה לאחת ויחידה. בעיקר חשוב לציין את ההנחיה המקצועית והאכפתית שנעשית בגובה העיניים מצד המנחה שלי ד״ר גילי הרטל, שמלווה אותי בסבלנות ובחוכמה צעד אחר צעד בכתיבת עבודת המחקר. אני חולמת ומייחלת להוציא מאמרים שקשורים לעבודת המחקר, חולמת על הוצאת ספר שיספר את סיפוריהם של הורים ללהט״בים במדינת ישראל ושואפת להרצות בנושא כדי להוביל שינוי חברתי לשם מיגור הלהט״בופוביה והובלת שינוי בהבניות חברתיות מגדריות, צורך שמתחדד ומתעצם עתה במדינה".

כבוד הרב אני נמשך לגברים – מה לעשות? אסטרטגיות רבניות שמרניות להתמודדות עם הקונפליקט שבין הומוסקסואליות ויהדות מאמר של אבישי מזרחי, דוקטורנט בתוכנית בהנחיית ד"ר רונית עיר-שי המאמר עתיד להתפרסם ב"דעת - כתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה"   מתוך קריאה ועיון מעמיק בספרות הרבנית העכשווית בסוגיות ההומוסקסואליות, בהדרכות הרבניות השונות, בשו"תים הווירטואליים, בחילופי התכתבויות, בשיעורים מוקלטים ובכתיבה ההגותית-מחשבתית בתחום אני מזהה שש אסטרטגיות התמודדות שונות בשיחים של המיינסטרים הרבני הציוני-דתי שאינו מתיר כל פרקטיקה מינית הומוסקסואלית וכן אוסר זוגיות הומוסקסואלית (גם אם היא ללא יחסים מיניים). "אסטרטגיית ההכחשה" – המבקשת להכחיש את המציאות של הומוסקסואליות כנטייה קונסיסטנטית וקבועה לאורך זמן ולמסגר אותה כבחירה מתריסה, "להכעיס", או למצער כתאווה ככל התאוות הניתן להתגבר עליה. זו אסטרטגיה הפותרת את הקונפליקט מעיקרו שכן אם אין הומוסקסואליות הרי שהמבוכה אפילו לא מתחילה.    "אסטרטגיית ההמרה" הדוחפת את ההומוסקסואל לשנות את נטייתו. אסטרטגיה זו מעבירה את ההתמודדות עם הקונפליקט למגרש הפסיכולוגי-ביולוגי. את התורה הנצחית לא ניתן לשנות אך ניתן לשנות את הנטייה המינית ובכך לפתור את הקונפליקט. "אסטרטגיית העקידה" – המבקשת  לחזק את ההומוסקסואל המאמין במישור התיאולוגי ואף מעניקה משאבי חוסן רוחני להתמודדות נזירית אל מול הנטייה המינית. היא מאדירה ומהללת את ההקרבה, המאמץ והסבל, של ההומוסקסואל המאמין, לקיום צו האלו-ה, ובכך מעניקה לו כח להתמודד עם הקונפליקט הקיומי והתיאולוגי.  "אסטרטגיית ההסברה" – מבקשת לקרב אל השכל וההיגיון האנושי את האיסור המקראי, הן ברמה האישית והן במרחב הציבורי החווה התנגשות בין "דת למוסר". כאן ינסו רבנים לדרוש "טעמא דקרא", לנסח הסברים המניחים את הדעת ולנסות להבין את המהות והמשמעות העומדת מאחורי איסור משכב זכר. "אסטרטגיית ההנגשה" – המבקשת להשתמש בפתרונות קיומיים שונים שאינם סותרים את ההלכה. אי אפשר להתיר את האסור, אך ניתן למזער את הסבל הקיומי במעגלים שונים. ניתן לראות מאמץ רבני במציאת "פתרונות" לריכוך ושיכוך הקונפליקט דוגמת פרויקט השידוכים בין הומואים ללסביות כדי לתת מענה חלקי לצורך במשפחה מחד ובהסתרה מאידך; שימוש בכדורים ממעטי חשק מיני ועוד. "אסטרטגיית ההכלה" - אסטרטגיה זו אמנם לא פותרת את הצורך הקיומי במיניות הומוסקסואלית, אך היא מעניקה חיבוק חם, קבלה והכלה להומוסקסואל-המאמין, ומחברת אותו ללב הקהילה הדתית - "באשר הוא שם", ובכך פותרת חלק ממצוקת הבדידות החברתית-קהילתית שחווה ההומוסקסואל המאמין. מאמר זה מבקש להציג את האסטרטגיות השונות, להראות כיצד הן משתקפות בכתיבה הרבנית, לדון בהן ולהראות רבדים שונים ומוטיבציות שונות של שימוש בכל אסטרטגיה, דוגמת סוגים שונים של הכחשת הומוסקסואליות, מחלוקות רבניות ערות סביב גבולות ההכלה וכדומה. על גבי כל אלה המאמר מבקש לנתח מה עומד בבסיס ההדרכות הרבניות השונות, וחושף את "מאחורי הקלעים" של תהליך הפסיקה ואת השיקולים המטא-הלכתיים  במשקפי "הפילוסופיה של ההלכה".

עו"ד אינסאף אבו שאראב, בוגרת מגמת מגדר בשטח.

ד"ר לימור פומרנץ-זורין בוגרת מסלול דוקטורט בהנחיית פרופ' אורנה ששון-לוי תיאור עבודת המחקר המחקר שלי עוסק במשמעויותיו של השירות הצבאי בתפקידי טכנולוגיה עלית כהון מפרספקטיבה של הצטלבויות בין מגדר ומעמד. מבחינה תיאורטית המחקר מבוסס על שלושה אדנים מרכזיים: התיאוריה של בורדייה על היחסים בין הון, הביטוס ושדה, והביקורת הפמיניסטית שמערערת על הניטרליות המגדרית של המושגים האלה; מסורת המחקר של הסוציולוגיה הצבאית ויחסי צבא-חברה בישראל ולימודי טכנולוגיה פמיניסטיים. המחקר נערך בשיטה איכותנית בגישה פנומנולוגית-פרשנית ומבוסס על 45 ראיונות חצי מובנים עם נשים וגברים ממיקומים מעמדיים שונים ששירתו בצבא בתפקידי היי-טק (טכנולוגיות מידע וסייבר). טענת המחקר המרכזית היא שההון הצבאי הגלום בשירות החובה ביחידות טכנולוגיות הוא הון ממוגדר-מועמד (classed), כלומר הון שאופן רכישתו והציפיות להמרתו מעוצבים על ידי הצטלבויות בין מגדר ומעמד. במלים אחרות, אני טוענת שנשים וגברים ממיקומים מעמדיים שונים פועלים לאור סכמות תרבותיות מובחנות שמנחות את הציפיות שלהם מהשירות הצבאי ואת דפוסי המרת ההון שהם צברו בו לספירה האזרחית. במחקר אני מראה, בין היתר, שההצטלבות בין מגדר מעמד בעצוב משמעותו של השירות הצבאי בתפקידים טכנולוגיים מביאה לתוצאות מגדריות לא צפויות ואף פרדוקסליות (Unintended consequences). עבור נשים ממעמד בינוני-נמוך שירות צבאי בתפקידי היי-טק יכול להוות כר לכינון עמדת סובייקט 'טכנולוגית' (שנחשבת לעמדת סובייקט גברית), משום שהשאיפה למוביליות חברתית מעודדת אותן, ובמידה רבה כופה עליהן, לפנות לקריירה טכנולוגית. לעומת זאת, תודעת הבחירה החופשית של נשים ממעמד בינוני-גבוה עלולה להרחיק אותן מקריירת היי-טק, משום שהחירות שיש להן לבחור תחומי לימוד ומסלולי תעסוקה בהתאם לתחומי העניין שלהן, מובילה אותן למקצועות יוקרתיים התואמים את נטיות ליבן (כגון משפטים, ביולוגיה ורפואה) ולאו דווקא להיי-טק. באופן פרדוקסלי, דווקא נשים אלה שכנערות וכחיילות פרצו גבולות מגדריים בלימודים מדעיים ובשירות צבאי טכנולוגי, מוכפפות למימוש עצמי ממוגדר ומגלמות בחייהן הבוגרים את המרחק התרבותי של נשים מטכנולוגיה. נסיון אקדמי ומקצועי: אני פסיכולוגית חברתית בהכשרתי שעוסקת מזה 20 שנה במחקר יישומי בעיקר בארגוני בטחון. התוכנית ללימודי מגדר מסמלת עבורי את האקדמיה במיטבה: עושר אינטלקטואלי, חשיבה ביקורתית, להט מחקרי, טיפוח הסטודנטיות ומחויבות להשפעה ולעשייה חברתית. השילוב בין תכנית לימודים מוקפדת, סגל אקדמי ומנהלי נפלא וסטודנטיות מגילאים ורקעים מגוונים הפכו את הלימודים בתוכנית לחוויה אינטלקטואלית ורגשית מיוחדת במינה, שהשפיעה לא רק עלי אלא גם על משפחתי, בן זוגי בנותיי, שהיו שותפים לדרך. התוכנית נתנה לי הזדמנות לכתוב עבודת דוקטורט בשדה שהכרתי מעבודתי כחוקרת יישומית ולהתנסות במחקר וכתיבה אקדמיים בהנחייתה המסורה והמאלפת של פרופ' אורנה ששון-לוי, ועל כך תודתי העמוקה.

"דורנא מאמינה שהסולידריות בין נשים יכולה לגדול ולהתפתח, אך המודעות צריכה לעבור גם דרך הנושאים הלא פשוטים של איך וכיצד נשים מפעילות כוח ודיכוי אחת על השנייה, לעיתים אף באופן לא מודע, רק בהתעלמות או מבט מאיין, בין אם מתוך עליונות גילית או עליונות חברתית-כלכלית. הסולידריות היא משימה לא פשוטה. אולם היא אפשרית בהחלט."