מה עושים בוגרינו?

כאשר מדברות על היסטוריה של מאבקים לשוויון מגדרי, השיח יעסוק לרוב במאבקים שנעשו על מנת לשנות את מצבן ומעמדן של נשים הן ברמה החוקית והן ברמה החברתית בזמנים בהן נשים נחשבו לנחותות מגברים. אז איך נראה מאבק פמיניסטי כאשר שוויון לנשים לא רק מעוגן בחוק, אלא גם מהווה חלק מהאידאולוגיה הרשמית של המדינה? איזו צורה ילבש מאבק שכזה, שיוצא נגד התפיסה שנשים וגברים שווים בכל? בסוף שנות ה-70, מתנגדות משטר פמיניסטיות שפעלו בלנינגרד (סנט פטרסבורג של היום) ניסו לענות על שאלות אלה בדיוק.

דר' דוד שפרבר, ירושלים ד"ר דוד שפרבר הוא מנהל התוכנית ללימודי תעודה באוצרות אמנות עכשווית במכון שכטר למדעי היהדות. שפרבר הוא אוצר, חוקר ומבקר אמנות עכשווית המתמחה באמנות יהודית ובאמנות הנוצרת בישראל ובוחן את הממשקים שבין אמנות ודת. עד לא מכבר הוא שימש עמית פוסט-דוקטורט במכון למוזיקה מקודשת באוניברסיטת ייל, ארה"ב, שם גם לימד במחלקה לתולדות האמנות. שפרבר הוא כעת עמית מחקר במרכז דוד הרטמן למנהיגות אינטלקטואלית שבמכון שלום הרטמן בירושלים. בשנת 2012 הוא אצר את התערוכה הבין-לאומית "מטרוניתא: אמנות יהודית-פמיניסטית" במשכן לאמנות, עין-חרוד. ספרו "ביקורת נאמנה: אמנות יהודית-פמיניסטית בישראל ובארצות-הברית" יצא לאור בהוצאת מאגנס של האוניברסיטה העברית.

יהודית (ג'ודי) חפץ, בת 63, נשואה ואם לשלושה, דוקטורנטית בתוכנית ללימודי מגדר ובמחלקה למדעי המדינה. מחקרה לדוקטורט של יהודית, תחת הכותרת "ייצוג נשי תיאורי, מהותי וקונקרטי בין המרחב הפוליטי למרחב המקוון: 3 רבדי ייצוג בקרב חברות מועצה ברשויות המקומיות בישראל", זוכה מלגת נעמ"ת לדוקטורנטיות מתחומי המדעים והמגדר. המחקר, בהנחיית פרופ' אשר כהן וד"ר שרון חלבה עמיר, בוחן באילו דרכים מבטאות חברות מועצה ברשויות המקומיות בשיח שלהן סוגיות הקשורות לאינטרסים של נשים. המחקר מתמקד בחקר השיח המתקיים בזירות הייצוג של ישיבות המועצה ועמודי הפייסבוק של חברות המועצה. יהודית מספרת על עצמה: "נולדתי בשנת 1959 בבואנוס איירס. בגיל 13 עלינו ארצה לנצרת עילית. בסוף בית הספר התיכון הכרתי את בן זוגי, שבתאי שהיה חובל בחיל הים. בשירותי הצבאי שירתי כפקידת מבצעים בחיל האוויר. לאחר נישואינו עברנו לכפר סבא בה אני מתגוררת עד היום. לתואר הראשון למדתי במקביל לעבודה במשרה מלאה כמנהלת בסטימצקי וגידול שלושה ילדים וסיימתי בגיל 38. גם את התואר השני בלימודי דמוקרטיה בינתחומיים עשיתי באוניברסיטה הפתוחה וכתבתי תיזה בהנחיית פרופ' יוסי יונה. במשך כחמש שנים שימשתי כנציגת הסטודנטים בוועדת הערר של האו"פ והשתתפתי בכיתת אומן, שאורגנה על ידי המכון לחקר העם היהודי של הסוכנות היהודית. כמו כן, הייתי נציגת ציבור בוועדת הרווחה בעיריית כפר סבא, עזרתי לראש וועדת החינוך העירונית והייתי חברה במועצת הנשים העירונית. בשלב מאוחר יותר ניהלתי מאבקים ציבוריים בעיר וביניהם, מאבק (שצלח) לשימור מבנה השוק העירוני והשתתפתי במאבק למניעת קיומם של אירועים בהם מתקיימת אפליה והדרת נשים. כמו כן, בעזרת התנועה לאיכות השלטון, הצלחתי להניע את עיריית כפר סבא, לשדר את ישיבות המועצה העירוניות בשידור חי. במסגרת פעילותי הציבורית, נחשפתי לפעולת חברות המועצה, שהן מעניינן של עבודת הדוקטורט שלי הבוחנת את ייצוג האינטרסים הנשיים במסגרת הפעילות במועצה, הן ברובד הגלוי בדפי הפייסבוק הרשמיים והן ברובד הסמוי בישיבות המועצה וזאת תוך הוספת נדבך תיאורטי חשוב למושג הייצוג - ייצוג מהותי קונקרטי המתייחס לפתרון בעיות קונקרטיות של נשים בחיי היומיום העירוניים".

עו"ד אינסאף אבו שאראב, בוגרת מגמת מגדר בשטח.

"הפרויקט שלי הוא מדור ביקורת לעזרות הנשים שאני מבקרת בהן, מתוך ראייה ביקורתית ורפלקטיבית. ההבנה היא שמיקומן של נשים חרדיות בבית הכנסת משפיע על מקומן בקהילה ובמרחב הציבורי בכלל. מטרת הפרויקט היא להסיט את המבט אל עבר עזרת הנשים ועל התרבות החרדית נשית הבועטת שמתפתחת בה, לא כאזור "חולין" שולי לעזרת הגברים, אלא כמרחב גיאוגרפי העומד ופועל בפני עצמו."

במסגרת עבודתי כמיילדת אני זוכה ללוות נשים בעת לידתם, ופוגשת את הנשים המגיעות לחדר לידה עם מכלול חייהן. הן מתמודדות עם אתגרים משמעותיים במהלך לידה, פיזיים ורגשיים. התמודדויות אלו חושפות ומעלות חלקי חיים שונים. האינטנסיביות והחשיפה של חדר לידה טומנות בתוכן פוטנציאל פגיעה לצד פוטנציאל תחילת הדרך להחלמה.

ד"ר ירון שוורץ, מרצה בתוכנית ורכז תחום מגדר, יהדות וגבריות במכון הרטמן

הדוקטורט כולו עוסק בצורך בהעלאת המודעות לחשיבות התאמת המענים לאתגרים הייחודים של הפרט בתוך הקהילה בחברה החרדית וכן את הצורך בפיתוח השיח בכדי להנגיש תכנים מותאמי תרבות לגורמי חברות בחברה החרדית.

שילוב אקדמאיות פלסטיניות ממזרח ירושלים בשירות המדינה, צביקה אהל צביקה מספר על הפרויקט: שילוב אוכלוסיות ייצוג הולם בשירות המדינה הוא חלק מתפיסה רחבה המביאה מחויבות עמוקה לעקרונות של שוויון ההזדמנויות בחברה הישראלית ויצירת שירות ציבורי בו קיים ייצוג לכל האוכלוסייה אותה הוא משרת. השירות הציבורי יהיה מקצועי יותר ככל שיותר עובדות מכלל האוכלוסיות בחברה הישראלית יהיו חלק בלתי נפרד מהפנים של כל משרד. כיום האקדמאיות הפלסטיניות ממזרח ירושלים כמעט ולא משולבות בשירות הציבורי. כך ההשפעה של אוכלוסייה שלמה מודרת מהשירות הציבורי, דבר הפוגם בעקרונות של שירות האמור להביא לידי ביטוי את קולן של כלל האוכלוסיות. במשרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בו אני עובד צורך זה בא לידי ביטוי בצורה משמעותית במיוחד במשרדים בירושלים שם יושבים רוב עובדות ועובדי המשרד. הפרויקט שם לעצמו כמטרה ליצור פעילויות שיפתרו את החסמים העומדים היום בפני הפלסטיניות: חשיפת הנשים לעבודה בשירות המדינה על מנת לחשוף עבודה זו בפניהן. בניית קורסים מזורזים לשפה העברית המדוברת. כיום, תנאי סף עיקרי להשתלב בשירות המדינה בישראל הוא השפה העברית. נשים אלו לעיתים הן בוגרות של החינוך הפלסטיני, שהעברית הנלמדת בו היא ברמה נמוכה. דבר זה מונע מנשים אלו לעבור את מבחני המיון טרם כניסה לעבוד בשירות המדינה. התאמת מבחני המיון כך שנשים אלו יקבלו את הציון התואם את יכולתן ובהתאם לרמתן בשפה העברית. שבירת גזענות סמויה של מנהלים ומנהלות המדירה את שילובן של פלסטיניות אלה באמצעות הכשרות המעלות את המודעות לנושא השונות התרבותית. יצירת סביבת עבודה מכילה המאפשרת קליטה מיטבית של עובדות אלו באמצעות חונכות דוברות ערבית. תהליך ההתקדמות של הפרויקט כלל: מיפוי של הסביבה הארגונית של הנושא המורכב הזה תוך יצירת מתודולוגיה סדורה של עבודה עם כלל השותפות והשותפים לפרויקט, בין היתר בעיריית ירושלים, במשרד ירושלים, בזרוע התעסוקה במשרד העבודה, במרכז ריאן (ארגון המטפל בנושא התעסוקה מטעם המדינה), באוניברסיטה העברית ובעמותות השונות. גיבוש משרות ייעודיות ורלוונטיות לפלסטיניות תוך ניסיון ליצור תנאי סף שיכולים להתאים למועמדות רבות ככל האפשר. חשיפה של המשרות הללו הן באמצעות פניה לסוכני שינוי שעיקר עבודתם הוא נושא התעסוקה במזרח ירושלים. במקביל יזמתי שני מפגשי חשיפה אחד פיזי והשני מקוון כך שהגעתי בצורה ישירה למאות מועמדות פוטנציאליות. גיבוש מתווה לשיווק הפנימי בארגון שלי באמצעות ביצוע מספר הכשרות למנהלות ומנהלים ולחברי ועדות בוחנים במטרה להעלות את המודעות לנושאים אלה. בניית מתווה של יצירת חונכות מותאמת לעובדות חדשות הזקוקות לסיוע מבחינת שונות תרבותית. הפרויקט מאד מאתגר מכמה וכמה סיבות: הנושא מורכב מאד וכורך בתוכו סוגיות גיאופוליטיות המשתנות לעיתים בשל אירועים שלא בשליטתי. הפרויקט נמצא ממש בתחילתו בכל שירות המדינה כך שיש פה תהליכי שינוי רבים שצריכים להתקדם אל מול חסמים מובנים לא פשוטים. ברמה הלאומית הרבה מאד גורמים מעורבים דבר היוצר לעיתים ביורוקרטיה מיותרת ומאבקי אגו המעכבים את קידום הפרויקט בקצב הרצוי. סוגיית ידיעת השפה העברית היא מורכבת ויש בה חוסר של שנות לימוד רבות בקרב נשים פוטנציאליות שעליהן להשלים בפרקי זמן קצרים מאד. העבודה הפנימית שעלי לעשות מול מנהלות ומנהלים אצלי בארגון לא פחות מורכבת מהעבודה החיצונית. כולי תקווה שהפרויקט יתפתח גם לשלטון המקומי, לחברות ממשלתיות, למערכת הבריאות, לחברות פרטיות ולכלל החברה הישראלית כך שמזרח ירושלים כל עוד לא ישתנה מצבה הגיאופוליטי, תהפוך להיות אזור מפותח עם כלכלה חזקה, תשתיות ראויות וחינוך מאפשר, בזכותן של נשים אקדמאיות אשר מפרנסות את משפחתן בכבוד ומשמיעות את קולן במרחב הציבורי במדינת ישראל. התוכנית ללימודי מגדר עבורי היא אבן דרך משמעותית בהתפתחות האישית שלי ובעיצוב השקפת העולם הנוגעת להבנתי את נושא המגדר וההשפעה שלו בכל תחומי החיים. היום אני מתחיל להבין יותר את הסביבה שבה נשים נמצאות ואת אי השוויון המבני שלהן לאורך כל מעגל החיים שלהן. אני מרגיש שאני משפר את ההתנהלות שלי גם במשפחה הגרעינית כבן זוג, וכאבא לבנות וגם בממד התעסוקתי במקום העבודה שלי. בנוסף בזכות התוכנית התחלתי להתנדב בעמותת אסל"י- ארגון סרט לבן ישראל הפועלת במטרה למנוע אלימות מגדרית של גברים כלפי נשים. אני מקווה שבעתיד אלימות מגדרית תעבור מן העולם ונשים וגברים יהיו שווים בכל. צביקה אהל, במקור מחיפה גר כבר מעל 15 שנה בירושלים. עובד כממונה שוויון וגיוון תעסוקתי במשרד מבקר המדינה. חבר הנהלת ארגון אסל"י, חבר הנהלת עמותת גשר, חבר הנהלת תיאטרון קרוב, חבר הנהלת בר קפה שכונתי בית הוועד בשכונת בית הכרם. תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים, תואר שני בהתנהגות ארגונית. תאריך עדכון אחרון: 21/05/2021

"דורנא מאמינה שהסולידריות בין נשים יכולה לגדול ולהתפתח, אך המודעות צריכה לעבור גם דרך הנושאים הלא פשוטים של איך וכיצד נשים מפעילות כוח ודיכוי אחת על השנייה, לעיתים אף באופן לא מודע, רק בהתעלמות או מבט מאיין, בין אם מתוך עליונות גילית או עליונות חברתית-כלכלית. הסולידריות היא משימה לא פשוטה. אולם היא אפשרית בהחלט."