מה עושים בוגרינו?

רעות רוזנסון-שפירא, דוקטורנטית בהנחיית פרופ' תמר הגר ופרופ' דני קפלן. רעות מספרת על עבודת המחקר שלה: "אני עורכת מחקר איכותני נרטיבי הבוחן נרטיבים מקצועיים של מורים גברים בחמ"ד (חינוך ממלכתי דתי). המחקר בוחן את המפגש בין שלושה מוקדים מרכזיים - גבריות, הוראה והחברה הציונית-דתית במציאות חייהם של מורים בחינוך הממלכתי הדתי, הן ברמת הפרט והן ברמת הארגון, וחושף את האופן בו מתארים המורים את התהוות וגיבוש תפיסת החינוך, הנרטיב המקצועי והאידיאולוגי שלהם, ותפיסת הגבריות שלהם כמורים וכמחנכים. הגעתי לתוכנית ללימודי מגדר כדי לחקור ולהבין נושא שהעסיק אותי מאוד – מקומם המיוחד של גברים בהוראה בכלל, ובמוסדות החמ"ד בפרט. בתוכנית מצאתי מקום שאפשר לי לברר ולהגדיר את תפיסת העולם שלי כאישה; דתיה; פמיניסטית; וקיבלתי בה את השפה והכלים האקדמיים להתמודד עם המורכבות בעולמם של גברים המשתלבים בהוראה כמקרה מבחן ליחסים המגדריים בחברה הישראלית והציונית דתית".

התוכנית ללימודי מגדר עבורי היא ההשכלה הכי איכותית שזכיתי לרכוש, והלימודים במסגרת "החממה לאקטיביזם חברתי" העניקו לי חופש פעולה מלא במקביל לחובת הוכחה להוציא לפועל את הבשורה של "מרצון להגשמה" מקווה שהתמונות משקפות את דבריי.

"הפרויקט שלי הוא מדור ביקורת לעזרות הנשים שאני מבקרת בהן, מתוך ראייה ביקורתית ורפלקטיבית. ההבנה היא שמיקומן של נשים חרדיות בבית הכנסת משפיע על מקומן בקהילה ובמרחב הציבורי בכלל. מטרת הפרויקט היא להסיט את המבט אל עבר עזרת הנשים ועל התרבות החרדית נשית הבועטת שמתפתחת בה, לא כאזור "חולין" שולי לעזרת הגברים, אלא כמרחב גיאוגרפי העומד ופועל בפני עצמו."

רחלי הרטל, מנהלת מדיניות ופרויקטים, ארגון פנימה

"מטרת על של המיזם היא הקניית מיומנויות גישור ופיתוח ביטחון עצמי ואסרטיביות סביב גישור, בעיקר ברמה הבין-אישית, והקשר הזוגי. בנוסף, ישנה חשיבות של התהליך הקבוצתי כדי להכיר בקונפליקטים בתוך סביבה פטריארכלית או שמרנית."  

עבודת הדוקטורט של נעמה בהנחיית פרופ' סופי וולש, תחת הכותרת ״אני מנצלת אותם כדי שינצלו אותי״ - זנות כהסדרה של כאב ראשוני, היא עבודה מחקרית ייחודית ופורצת דרך. במחקר רואיינו נשים בזנות על יחסיהן עם דמויות ראשוניות בחייהן (הורים) ועם צרכני זנות. באמצעות השפה הפסיכואנליטית אשר שימשה פריזמה לניתוח הממצאים, נעמה ממפה דפוסים של שחזור וניסיונות לתיקון כאב קדום באמצעות הזנות. נעמה היא מייסדת קהילת "לא עומדות מנגד" המהווה קהילה תומכת לשורדות זנות בישראל. גאות במחקר של נעמה שמצא לו בית בתוכנית שלנו.

מקצוע המיילדות בישראל שייך למקצועות הסיעוד, כלומר לאחיות ואחים בבתי חולים ובמערכת הבריאות. מיילדות הן בעלות רישיון יילוד בנוסף על רישיונן לעסוק בסיעוד, כמו כן למיילדות יש חקיקה ייחודית "פקודת המיילדות", שקיימת עוד מימי המנדט הבריטי. מחד פקודת המיילדות מכפיפה מיילדות לרפואה ומאידך מאפשרת להן עבודה עצמאית ואפשרות לילד גם מחוץ לבתי החולים וללא נוכחות רופא. מיילדות הוא מקצוע עתיק יומין, אולי העתיק ביותר. משחר האנושות, נשים סייעו זו לזו ללדת. מלאכת המיילדות עברה מאם לבת או ממיילדת ותיקה ומנוסה למתלמדת צעירה. מיילדות ידעו לרפא ולפתור מצבים בלידות. עם מהפכת ההשכלה גם מקצוע המיילדות עבר שינוי מהותי, מי שהיו מורשים לגשת לידע וללמוד היו גברים. עם הצטברות ידע אנטומי ופיזיולוגי על הלידה, נכנסו יותר ויותר גברים רופאים לילד והדירו את המיילדות המסורתיות מהידע. בתחילת המאה שעברה, עם הקמת ופיתוחם של בתי חולים, נכנסו הלידות לבתי החולים והמיילדות המסורתיות הלכו ונעלמו. במקומן נולדה האחות המיילדת, שכמו כל אחות גם היא כפופה להוראות הרופא ומקבלת את סמכויותיה בכפיפה למקצוע הרפואה. גם בישראל התקיים תהליך דומה. כיום, רוב המיילדות עובדות בבתי חולים ועבודתן מתמקדת בקבלת יולדת במיון, טיפול ביולדת בחדר לידה ועד שעתיים לאחריה. במדינות מסוימות בעולם, מיילדת נחשב מקצוע עצמאי ונפרד מהסיעוד, עם מסלול הכשרה בפני עצמו. כאן נכנסת גם תפיסה שונה לגבי תהליך הלידה כהליך רפואי או פיזיולוגי. מחקרים שנעשו מראים שטיפול מיילדותי רציף והמשכי, הוא טיפול מיטיב לנשים, הן בהיבטים של תמותה ותחלואה והן בהיבט של חוויה ושביעות רצון. כיום, כשמערכת הבריאות עובדת בעומס רב, מיילדות כורעות תחת הנטל. מיילדות מטפלות ב-2 עד 4 נשים במשמרת ועובדות במערכת מורכבת, מלאה בשיקולים מדיקולגליים. ידוע כי מיילדות בניסיונן לתת טיפול מיטיב, חוות טראומה משנית לטראומה שחוות יולדות. בפרויקט אני מבקשת לאסוף חוויות של מיילדות, לתקף אותן ולהדהד אותן, במטרה להשמיע קול, ליצר הד ולהעלות את המודעות הכללית, המודעות המערכתית והמודעות הפנימית בקרב מיילדות לצאת לפעולה לשיפור מצבן ולדרוש את מקומן הטבעי המטפלות העיקריות של יולדת וילוד. הרעיון לפרויקט נולד מתוך שאלה פנימית שלי כמי שעובדת מחוץ למערכת, באשר לאסטרטגיות של מיילדות שמאפשרות להן לתפקד במערכת עמוסה ומורכבת, ליישם גישה ממוקדת אישה במערכת ממוקדת מערכת. עד כה ראיינתי 4 מיילדות ונכחתי בשני מעגלי שיח שעסקו בחוויות של מיילדות במערכת. בהמשך בכוונתי לפרסם את המסרים ב-3 ערוצים שונים: 1. בדף פייסבוק של ארגון המיילדות, בקבוצה המיועדת למיילדות בלבד, הקבוצה נקראת "בפתיחות מלאה" וחברות בה אך ורק מיילדות. 2. בדף פייסבוק שיפתח במיוחד ליעוד זה ויהיה ציבורי. 3. בהרצאה בכנס של ארגון המיילדות בשנה הבאה (תשפ"ד). אחד הקשיים המרכזיים בפרויקט הוא המיקום שלי כמיילדת בית, שעובדת מחוץ לבית החולים, דבר שמשפיע על התפיסה שלי בקרב המיילדות המרואיינות, כלא מבינה עד הסוף את המיקום שלהן או מבקרת אותו. קושי נוסף הוא איתור המיילדות, עריכת הריאיון בצורה שתאפשר פתיחות ונגיעה בנקודות הכאב. הקושי הגדול ביותר הוא הקושי הטכני לתמלל את הראיונות ולנתח את הנרטיבים, בהעדר משאבים, עבודת התמלול היא מפרכת ומורכבת. נוסף על כך, קיים גם קושי לצאת עם המסרים לעולם, לבטא אותם בקול, מחשש לביקורת, התנגדויות או עלבון בקרב המיילדות. תחושת הסיפוק וההצלחה בפרויקט נובעת משיום חוויות של מיילדות במערכת והנכחתן. המיקום המורכב של מיילדות "בין הפטיש לסדן", אסטרטגיות של הסתרה, מוכרות גם בספרות ומכאן אני חשה דחיפה גדולה לתקף ולשקף את החוויות הללו למיילדות עצמן. האפשרות לשוחח עם מיילדת להקשיב לקולה, היא זכות גדולה. אך היעדים הגדולים של הפרויקט עוד לפני. היעדים העתידיים הם סיום הראיונות ועיבוד החומרים לנרטיבים החוזרים והפצת המסרים בפלטפורמות השונות. התוכנית ללימודי מגדר היא בעיניי מעל הכל תוכנית שעוסקת בזכויות נשים ואדם בכלל. ההבנה המעמיקה עד כמה אנו מקטלגות ומדרגות, מדירות ומכילות, נשים ואנשים באשר הם, היא כמו רעידת אדמה עבורי. החשיפה של נקודות העיוורון, הסרת המסכים השקופים, הנתפסים כטבע האדם, כמובנים מאליהם ומסתירים לכולנו את מה שמעבר. קיבלתי שפה, היפוך של נקודת מבט ושינוי תפיסה עמוק ומהותי, שאין ממנו דרך חזרה. בהקשר המקצועי והאישי, הייתי רוצה בעתיד לראות את המיילדות הופכות להיות נשות מקצוע אוטונומיות, עצמאיות לטובת היולדות. רוני לוי שדה, במקור מפתח תקווה, גרה כיום בבית קשת. בעלת תואר שני בלימודי מגדר בשטח בבר אילן, תואר ראשון במכללה האקדמית תל חי, במדעי הרוח – פילוסופיה ואמנות, בוגרת ביה"ס לאחיות – מסלול הסבה, בוגרת קורס מיילדות, אחות כבר 18 שנה ומיילדת 12 שנה, ב-4 השנים האחרונות אני מיילדת בית עצמאית.

ניצן כספי שילוני, מודיעין במסלול השלמת תזה, בהנחיית ד"ר רונית עיר-שי בעלת תואר ראשון ושני במשפטים (תואר ראשון – האוניברסיטה העברית בירושלים, תואר שני בהצטיינות – אוניברסיטת בר אילן). עורכת דין מאז שנת 2008. מאז 2014 עורכת דין ומנהלת המחלקה המשפטית במרכז צדק לנשים, עמותה משפטית שעוסקת בדת מדינה ומגדר, ובפרט בנשים בבתי הדין הרבניים. מייסדת בית הדין ההלכתי הפרטי להתרת עגונות (2018) תיאור עבודת התזה (תזת מאמר): ניתוח טקסטואלי נרטיבי של פסקי דין רבניים שעוסקים באלימות במשפחה וניתנו בין השנים 2015-2021, תוך שימוש בתובנות של חקר משפט וספרות ותאוריות מגדריות. הנחת המוצא של המחקר היא שבאמצעות פסקי הדין שנמסרים לבעלי הדין לא מועבר רק מידע טכני ותוצאה אופרטיבית אלא דרכם גם משתקף סיפור שאותו בחרו הדיינים לספר. מוקד הדיון הוא בדרך תיאור העובדות והדמויות, העדויות, אופן הניתוח המשפטי-הלכתי ובחירת המילים והדימויים בטקסט. המחקר התמקד הן בהיבט האפיסטמולוגי והן בשיח אודות אלימות במשפחה, ובמסגרתו התבררו תמות אודות דמותה של האישה נפגעת האלימות וכן באשר לאופיים של יחסים זוגיים כפי שתופסים אותם הדיינים. ניצן מתארת את התוכנית ללימודי מגדר כ"מרחב שבו מתאפשר לי לתרגם ולסווג את השדה האקטיביסטי שבו אני פועלת, כמו גם את החיים עצמם, לתובנות ולרעיונות תאורטיים".

הצורך שזיהיתי בשטח הוא הנגשת מידע רלוונטי, וכן יצירת נטוורקינג של קשרים תעסוקתיים ושפתיים, עבור נשים מהגרות בישראל, החל מנשים בעלות רישיון עבודה בלבד וכלה בנשים אזרחיות או בעלות מעמד קבע, שקיבלו את המעמד שלהן שלא באמצעות חוק השבות. הסיבה לפנייה לקהל זה בלבד היא שנשים אלה הגיעו לישראל כמקלט ממלחמה, לעיתים עם מקצועות והשכלה ממדינת מוצאן, אך הן מתמודדות עם סטריאוטיפיזציה קשה מצד החברה. כתוצאה מכך, הן נשארות במעגל סגור ומקובע של מקצועות, ללא אפיקי התפתחות מקצועית, וכן לרוב ללא כישורי שפה עברית - בין אם בגלל אי זכאותן לאולפן, ובין אם בגלל הישארות באותה קהילה מקצועית ולאומית שלא מצריכה שימוש בשפה העברית. כל אלה מובילים להרבה מקרים של מערכות יחסים אלימות, מהן אותן נשים מהגרות מפחדות לצאת, לאור העובדה שהן חוששות לא להצליח להתאקלם בעולם שבחוץ: אין להן פה משפחה, אין מקצוע מיוחד או מפרנס כראוי, ואין להן כישורי שפה שמאפשרים עצמאות. לאור כל אלה, ובעקבות שיחות שניהלתי עם לקוחות שלי מכוח עבודתי כעורכת דין לזכויות אדם, הבנתי את החשיבות שביצירת מאגר מקוון, בו תהיה הנגשת מידע רלוונטי ליצירת עצמאות לאותן נשים, וכן יהווה מקום מפגש ליצירת קשרים מקצועיים ושפתיים, באמצעות התנדבות של אנשים ונשים ללמד עברית את אותן הנשים. שמתי לעצמי כמטרה להפוך את המאגר המקוון לדף פייסבוק מצליח, עם טרפיק יומי קבוע בקרב קהילות דוברי מספר שפות, וכן הכנסת הפרויקט כפרויקט פר"ח מוכר תמורת מלגה ללימודים. מנקודת מבטי האישית, התוכנית חשובה לי במספר אפיקים. הראשון, האחווה הנשית שאני מרגישה שנמוגה לאחרונה עם המציאות הנוכחית במדינה שלנו; השני, עזרה לנשים מהגרות במעמדות שונים, לאור המציאות אליה אני נחשפת במסגרת עבודתי והקשיים שאני רואה שהן מתמודדות איתם במסגרת חייהן, קשיים המגבילים אותן מלפרוץ תקרות זכוכית ולפרוח; השלישי, הרצון לסגור מעגל שקיים עם היותי בת למהגרים בעצמי, האמנם כזכאי שבות שקיבלו הטבות מהמדינה בצורה של תמיכה כלכלית ושפתית, ובכל זאת אני לא יכולה לשכוח את המציאות בה גדלתי והקשיים שאליהם נחשפתי כבת להורים שהיו צריכים להתחיל את חייהם מההתחלה באמצע החיים. כל אלה מובילים אותי להבנה שאם להורים שלי היה קשה, עם משפחה פה לתמיכה, ועם תמיכה מהמדינה, אז בוודאי שנשים מהגרות ללא כל אלה מתקשות פי כמה וכמה, ובמיוחד כאשר יש ילדים שמעורבים בתמונה. לכן, במסגרת החממה לאקטיביזם פמיניסטי יכולתי לקבל את הכלים המקצועיים למקד את הרעיון שלי ואת הרצונות שלי, להבין כיצד לבנות אותו לאור מגבלות טבעיות שיש לי בחיי האישיים, וכן כיצד לשווק אותו להיכרות ראשונית ובהמשך לשמור על צורת שיווקו והצלחתו גם לאחר "פרישתי" מניהולו". קרן קדם-דרורי, ילידת מוסקבה, בריה"מ, גדלה בירושלים מרבית חייה, וכעת מתגוררת ברמת גן. בוגרת תואר ראשון במשפטים מהמרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת-גן ועובדת למחייתה ולמען נפשה כעורכת דין לזכויות אדם משנת 2019. מועסקת במשרד פרטי המוביל בתחום. כיום לקראת סיומו של תואר שני בלימודי מגדר.

ד"ר רונית קב מסלול לדוקטורט בהנחיית פרופ' אזי לב-און - מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל בשומרון ופרופ' אורנה ששון-לוי - מהמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה ומהתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן שם הדוקטורט: אקטיביזם פמיניסטי דתי בפייסבוק - יזמוּת חברתית, מאפיינים והשפעות נתפסות בקרב היהדות האורתודוקסית המודרנית עבודת הדוקטורט בוחנת את האקטיביזם של נשים פמיניסטיות דתיות המתמודדות עם אי השיוויון המגדרי בעולמן הדתי, ופועלות לקידום מעמדן באמצעות הרשתות החברתיות באינטרנט. מחקר זה מראה כי ייחודו של הסייבר-אקטיביזם בקרב התנועה הפמיניסטית הדתית הוא בהצמחת קהילה פרשנית מקוונת, אשר מבנה תרבות מחוץ לגבולותיה הווירטואלים בקרב קהילות פיזיות מעורבות מגדרית בציבור הדתי. ניסיון אקדמי, אקטיביסטי ו/או מקצועי: התוכנית ללימודי מגדר היוותה עבורי חממה לאקטיביזם חברתי. בנוסף ללימודים התיאורטיים, פיתחתי מיזם חברתי בשם "לאורן" בליווי אקדמי משולב ביעוץ אירגוני של פרופ' רונית קרק וד"ר גילי הרטל. "לאורן" הינו מיזם אקטיביזם חברתי אשר מעלה על נס את חשיבות המסרים החזותיים אותם קולטים ילדינו בחינוך הדתי כשגרת חיים, כפי שמשתקף בדמויות המופיעות בספרי הלימוד, בדמויות המאוזכרות בטקסים, ובדמויות המוצגות על הקירות במסדרונות בתי הספר. מטרת המיזם הינו לקדם את הייצוג הנשי במרחב החזותי בבתי הספר הממלכתיים הדתיים. התוכנית ללימודי מגדר מילאה תפקיד משמעותי עבורי במהלך שנות מחקרי. תוכנית זו היוותה עבורי בית אינטלקטואלי. במגוון הקורסים שלמדתי במסגרת לימודי התואר השני והשלישי נחשפתי לתיאוריות ביקורתיות ממיטב המרצות. נהניתי מאווירה פלורליסטית' אשר הצמיחה מרחב פורה לפיתוח רעיונות חדשים. החזון שלי הוא לפתוח צוהר פדגוגי אשר יטפח מוטיבציה להצטרפות של תלמידות לעתודה טכנולוגית בתחום רשתות מחשבים ואבטחת סייבר, במטרה להשתלב בחיל התיקשוב במסגרת שירותן הצבאי.