מה עושים בוגרינו?

ד"ר מיכל פרינס, מקימה ומנהלת את מרכז יהל

ד"ר רונית קב מסלול לדוקטורט בהנחיית פרופ' אזי לב-און - מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל בשומרון ופרופ' אורנה ששון-לוי - מהמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה ומהתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן שם הדוקטורט: אקטיביזם פמיניסטי דתי בפייסבוק - יזמוּת חברתית, מאפיינים והשפעות נתפסות בקרב היהדות האורתודוקסית המודרנית עבודת הדוקטורט בוחנת את האקטיביזם של נשים פמיניסטיות דתיות המתמודדות עם אי השיוויון המגדרי בעולמן הדתי, ופועלות לקידום מעמדן באמצעות הרשתות החברתיות באינטרנט. מחקר זה מראה כי ייחודו של הסייבר-אקטיביזם בקרב התנועה הפמיניסטית הדתית הוא בהצמחת קהילה פרשנית מקוונת, אשר מבנה תרבות מחוץ לגבולותיה הווירטואלים בקרב קהילות פיזיות מעורבות מגדרית בציבור הדתי. ניסיון אקדמי, אקטיביסטי ו/או מקצועי: התוכנית ללימודי מגדר היוותה עבורי חממה לאקטיביזם חברתי. בנוסף ללימודים התיאורטיים, פיתחתי מיזם חברתי בשם "לאורן" בליווי אקדמי משולב ביעוץ אירגוני של פרופ' רונית קרק וד"ר גילי הרטל. "לאורן" הינו מיזם אקטיביזם חברתי אשר מעלה על נס את חשיבות המסרים החזותיים אותם קולטים ילדינו בחינוך הדתי כשגרת חיים, כפי שמשתקף בדמויות המופיעות בספרי הלימוד, בדמויות המאוזכרות בטקסים, ובדמויות המוצגות על הקירות במסדרונות בתי הספר. מטרת המיזם הינו לקדם את הייצוג הנשי במרחב החזותי בבתי הספר הממלכתיים הדתיים. התוכנית ללימודי מגדר מילאה תפקיד משמעותי עבורי במהלך שנות מחקרי. תוכנית זו היוותה עבורי בית אינטלקטואלי. במגוון הקורסים שלמדתי במסגרת לימודי התואר השני והשלישי נחשפתי לתיאוריות ביקורתיות ממיטב המרצות. נהניתי מאווירה פלורליסטית' אשר הצמיחה מרחב פורה לפיתוח רעיונות חדשים. החזון שלי הוא לפתוח צוהר פדגוגי אשר יטפח מוטיבציה להצטרפות של תלמידות לעתודה טכנולוגית בתחום רשתות מחשבים ואבטחת סייבר, במטרה להשתלב בחיל התיקשוב במסגרת שירותן הצבאי.

מטרת עבודת המחקר הייתה לבדוק את התקשורת בין הורים למתבגרים.ות בני.ות 18-15 בנושא המיניות –  חסמים המעצבים את השתקת המיניות בתקשורת שבין הורים לילדיהם.ותיהם;  משאבים המאפשרים הפרת השתקה בתקשורת בין הורים לילדיהם.ותיהם והעשויים לקדם פיתוח סובייקטיביות מינית בקרב מתבגרים.ות. כמו כן, נבחנו במחקר הדואליות הקיימת במסרים של ההורים ביחס למיניות, והאופן בו מעצבים הבדלי המגדר של ההורים ושל המתבגרים.ות את השיח המשפחתי בנושא זה.

כבוד הרב אני נמשך לגברים – מה לעשות? אסטרטגיות רבניות שמרניות להתמודדות עם הקונפליקט שבין הומוסקסואליות ויהדות מאמר של אבישי מזרחי, דוקטורנט בתוכנית בהנחיית ד"ר רונית עיר-שי המאמר עתיד להתפרסם ב"דעת - כתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה"   מתוך קריאה ועיון מעמיק בספרות הרבנית העכשווית בסוגיות ההומוסקסואליות, בהדרכות הרבניות השונות, בשו"תים הווירטואליים, בחילופי התכתבויות, בשיעורים מוקלטים ובכתיבה ההגותית-מחשבתית בתחום אני מזהה שש אסטרטגיות התמודדות שונות בשיחים של המיינסטרים הרבני הציוני-דתי שאינו מתיר כל פרקטיקה מינית הומוסקסואלית וכן אוסר זוגיות הומוסקסואלית (גם אם היא ללא יחסים מיניים). "אסטרטגיית ההכחשה" – המבקשת להכחיש את המציאות של הומוסקסואליות כנטייה קונסיסטנטית וקבועה לאורך זמן ולמסגר אותה כבחירה מתריסה, "להכעיס", או למצער כתאווה ככל התאוות הניתן להתגבר עליה. זו אסטרטגיה הפותרת את הקונפליקט מעיקרו שכן אם אין הומוסקסואליות הרי שהמבוכה אפילו לא מתחילה.    "אסטרטגיית ההמרה" הדוחפת את ההומוסקסואל לשנות את נטייתו. אסטרטגיה זו מעבירה את ההתמודדות עם הקונפליקט למגרש הפסיכולוגי-ביולוגי. את התורה הנצחית לא ניתן לשנות אך ניתן לשנות את הנטייה המינית ובכך לפתור את הקונפליקט. "אסטרטגיית העקידה" – המבקשת  לחזק את ההומוסקסואל המאמין במישור התיאולוגי ואף מעניקה משאבי חוסן רוחני להתמודדות נזירית אל מול הנטייה המינית. היא מאדירה ומהללת את ההקרבה, המאמץ והסבל, של ההומוסקסואל המאמין, לקיום צו האלו-ה, ובכך מעניקה לו כח להתמודד עם הקונפליקט הקיומי והתיאולוגי.  "אסטרטגיית ההסברה" – מבקשת לקרב אל השכל וההיגיון האנושי את האיסור המקראי, הן ברמה האישית והן במרחב הציבורי החווה התנגשות בין "דת למוסר". כאן ינסו רבנים לדרוש "טעמא דקרא", לנסח הסברים המניחים את הדעת ולנסות להבין את המהות והמשמעות העומדת מאחורי איסור משכב זכר. "אסטרטגיית ההנגשה" – המבקשת להשתמש בפתרונות קיומיים שונים שאינם סותרים את ההלכה. אי אפשר להתיר את האסור, אך ניתן למזער את הסבל הקיומי במעגלים שונים. ניתן לראות מאמץ רבני במציאת "פתרונות" לריכוך ושיכוך הקונפליקט דוגמת פרויקט השידוכים בין הומואים ללסביות כדי לתת מענה חלקי לצורך במשפחה מחד ובהסתרה מאידך; שימוש בכדורים ממעטי חשק מיני ועוד. "אסטרטגיית ההכלה" - אסטרטגיה זו אמנם לא פותרת את הצורך הקיומי במיניות הומוסקסואלית, אך היא מעניקה חיבוק חם, קבלה והכלה להומוסקסואל-המאמין, ומחברת אותו ללב הקהילה הדתית - "באשר הוא שם", ובכך פותרת חלק ממצוקת הבדידות החברתית-קהילתית שחווה ההומוסקסואל המאמין. מאמר זה מבקש להציג את האסטרטגיות השונות, להראות כיצד הן משתקפות בכתיבה הרבנית, לדון בהן ולהראות רבדים שונים ומוטיבציות שונות של שימוש בכל אסטרטגיה, דוגמת סוגים שונים של הכחשת הומוסקסואליות, מחלוקות רבניות ערות סביב גבולות ההכלה וכדומה. על גבי כל אלה המאמר מבקש לנתח מה עומד בבסיס ההדרכות הרבניות השונות, וחושף את "מאחורי הקלעים" של תהליך הפסיקה ואת השיקולים המטא-הלכתיים  במשקפי "הפילוסופיה של ההלכה".

יהודית (ג'ודי) חפץ, בת 63, נשואה ואם לשלושה, דוקטורנטית בתוכנית ללימודי מגדר ובמחלקה למדעי המדינה. מחקרה לדוקטורט של יהודית, תחת הכותרת "ייצוג נשי תיאורי, מהותי וקונקרטי בין המרחב הפוליטי למרחב המקוון: 3 רבדי ייצוג בקרב חברות מועצה ברשויות המקומיות בישראל", זוכה מלגת נעמ"ת לדוקטורנטיות מתחומי המדעים והמגדר. המחקר, בהנחיית פרופ' אשר כהן וד"ר שרון חלבה עמיר, בוחן באילו דרכים מבטאות חברות מועצה ברשויות המקומיות בשיח שלהן סוגיות הקשורות לאינטרסים של נשים. המחקר מתמקד בחקר השיח המתקיים בזירות הייצוג של ישיבות המועצה ועמודי הפייסבוק של חברות המועצה. יהודית מספרת על עצמה: "נולדתי בשנת 1959 בבואנוס איירס. בגיל 13 עלינו ארצה לנצרת עילית. בסוף בית הספר התיכון הכרתי את בן זוגי, שבתאי שהיה חובל בחיל הים. בשירותי הצבאי שירתי כפקידת מבצעים בחיל האוויר. לאחר נישואינו עברנו לכפר סבא בה אני מתגוררת עד היום. לתואר הראשון למדתי במקביל לעבודה במשרה מלאה כמנהלת בסטימצקי וגידול שלושה ילדים וסיימתי בגיל 38. גם את התואר השני בלימודי דמוקרטיה בינתחומיים עשיתי באוניברסיטה הפתוחה וכתבתי תיזה בהנחיית פרופ' יוסי יונה. במשך כחמש שנים שימשתי כנציגת הסטודנטים בוועדת הערר של האו"פ והשתתפתי בכיתת אומן, שאורגנה על ידי המכון לחקר העם היהודי של הסוכנות היהודית. כמו כן, הייתי נציגת ציבור בוועדת הרווחה בעיריית כפר סבא, עזרתי לראש וועדת החינוך העירונית והייתי חברה במועצת הנשים העירונית. בשלב מאוחר יותר ניהלתי מאבקים ציבוריים בעיר וביניהם, מאבק (שצלח) לשימור מבנה השוק העירוני והשתתפתי במאבק למניעת קיומם של אירועים בהם מתקיימת אפליה והדרת נשים. כמו כן, בעזרת התנועה לאיכות השלטון, הצלחתי להניע את עיריית כפר סבא, לשדר את ישיבות המועצה העירוניות בשידור חי. במסגרת פעילותי הציבורית, נחשפתי לפעולת חברות המועצה, שהן מעניינן של עבודת הדוקטורט שלי הבוחנת את ייצוג האינטרסים הנשיים במסגרת הפעילות במועצה, הן ברובד הגלוי בדפי הפייסבוק הרשמיים והן ברובד הסמוי בישיבות המועצה וזאת תוך הוספת נדבך תיאורטי חשוב למושג הייצוג - ייצוג מהותי קונקרטי המתייחס לפתרון בעיות קונקרטיות של נשים בחיי היומיום העירוניים".

אפרת שקד, נולדה בנצרת עילית, חיה בקריית אונו, במסלול המשולב בהנחיית פרופ' רבקה תובל משיח ופרופ' משה בן-סימון. עבודת הדוקטורט של אפרת מציגה מחקר העוסק בהשתנות החוויה הגופנית - נפשית של 13 מתמודדות גילוי עריות בעקבות השתתפות בקבוצת ריצה קשובה, שכללה 23 פגישות שבועיות. השתנות החוויה הגופנית - נפשית נבחנה בשני ממדים: (1) השתנות השיחים הפנימיים; (2) השתנות מצבי העצמי השונים ומארג היחסים ביניהם. אפרת היא מרצה, מטפלת וסופרווייזרית בפסיכותרפיה גופנית, מרצה בתוכנית להכשרת מטפלים בריצה במכללה האקדמית וינגייט. בעבר, אפרת שימשה כמנחה וסופרווייזרית בתוכנית נמ"ש (נערות מובילות שינוי). אפרת מספרת על התוכנית ללימודי מגדר: "התוכנית ללימודי מגדר אפשרה לי לחרוג ממסלולי החשיבה והפעולה המוכרים לי. קיבלתי הזדמנות לחפש ולמצוא את הדרך שלי לצמוח מהטראומה האישית. לאורך הדרך הרגשתי את האמון שנתנו בי, את הגב ואת החופש לחשוב ולפעול מחוץ לקופסא. בעתיד, אשמח לשלב קבוצות ריצה טיפוליות במרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בארץ". קישורים רלוונטיים ופרסומים: https://youtu.be/-rllMmP1sio