מה עושים בוגרינו?

זוכת פרס נעמת היוקרתי לשנת תשפ"א! שירי אורון, ירושלמית במקור, מתגוררת במבשרת ציון בוגרת המסלול המשולב, דוקטורנטית בהנחייתה של ד"ר מירי רוזמרין הנפלאה. שירי מספרת על עבודת הדוקטורט שלה בעבורה זכתה במלגת נעמ"ת היוקרתית: "עבודת הדוקטורט שאני כותבת בוחנת ומנתחת את תופעת האלימות הרגשית באופן מקיף ומעמיק, מהיבטים אפיסטמולוגיים וחברתיים. זהו מחקר ייחודי באופן שהוא מנתח את תופעת האלימות הרגשית, כשמטרתו להציע תשתית תיאורטית רחבה להבנת התופעה הכל כך שכיחה קשה ומורכבת הזו". שירי היא עורכת דין ומגשרת מוסמכת המתמחה במעמד אישי כולל הליכי גירושין מורכבים, כולל מצבי אלימות לסוגיה. מלווה מייצגת ומייעצת מזה שנים לנפגעות עבירות מין, נפגעות.י אלימות במשפחה וזכויות אדם. בעלת משרד פרטי במבשרת ציון. יועצת משפטית לעמותות חברתיות בתחומים של זכויות נשים ונפגעות אלימות. מרצה בתחום האלימות ובתחום עריכת דין טיפולית במוסדות אקדמיים וארגונים פרטיים וציבוריים. מפתחת תוכניות הכשרה למגשרים ומגשרים במשפחה עם אוריינטציה למצבי אלימות במוסדות אקדמיים וארגונים שונים. מכהנת כיו"ר הועדה לסיוע לנפגעי.ות אלימות במשפחה בלשכת עורכי הדין בירושלים ובעלת טור בתחום האלימות במשפחה בביטאון לשכת עורכי הדין. מכהנת כיו"ר ועדת ביקורת של המרכז לנפגעות פגיעה מינית. יוזמת ומובילה כנסים רבים בתחום אלימות במשפחה, אלימות רגשית, והיבטים שונים של משפט הטיפולי ודרכי התמודדות המשפט עם תופעת האלימות במשפחה. יוזמת ומובילה בהתנדבות פרויקטים וליווי הליכים משפטיים לנשים יוצאות מקלט נפגעות אלימות קשה וילדיהן. כמו כן, שירי היא אמנית פעילה, מציגה תערוכות מציוריה וכתביה העוסקים במפגשים עם קורבנות אלימות ועיבודם ליצירה המנגישה לקהל את תמצית הכאב והקושי הכרוך בהתמודדות עם מציאות אכזרית בחיים בצל אלימות. שירי מספרת על התוכנית ללימודי מגדר: "התוכנית היא בית אינטלקטואלי, קרקע להצמחת שורשי אמונה חדשים לחלום, שיש תקווה בעולם לשינוי חברתי. זכיתי לפגוש ולהתוודע במהלך הדרך לצוות ניהולי ואקדמי מוכשר ואיכותי, וכמובן למנחה נדירה, ד"ר מירי רוזמרין, שפתחה לי צוהר לעולמות מאתגרים, ליצירה ולמחקר מרתק מאין כמוהו. אני חולמת לעתיד להצליח לשנות, ולו בפסע, את השיח והתפיסה החברתית בכל הנוגע לאלימות רגשית ואלימות בכלל, למען חברה מכילה יותר ואלימה פחות". קישור לאתר של עו"ד שירי אורון

עבודת הדוקטורט של יעל יוצאת מתוך תיאורית הפמיניזם המשילותי, מושג המתייחס לכל צורה שבה פמיניסטיות ורעיונות פמיניסטיים השתלבו בסדר המשפטי והמוסדי. על בסיס זה נבחנות במחקר המשמעויות של התמסדות הטיפול בתופעת ההטרדה המינית בישראל מאז חקיקת החוק למניעת הטרדה מינית בשנת 1998. ניתוח ראיונות עומק שנערכו בקרב מרואיינות משלוש קהילות מעשה אשר לוקחות חלק בהוצאה מהכוח אל הפועל של החוק - הקהילה האקטיביסטית הפמיניסטית, הקהילה המשפטית וקהילת עובדות הציבור - מעלה תמונת מצב מורכבת וקונפליקטואלית ביחס למושג הטרדה מינית לכשעצמו וביחס לריבוי המשמעויות של תהליך ההתמסדות שעבר הפרויקט הפמיניסטי למיגור התופעה. בנוסף, חושפים הממצאים את מערכת היחסים הבין-דוריים בתוך הקהילה הפמיניסטית אשר לוקחת חלק במאבק למיגור הטרדה מינית בישראל ובנושא זה תעסוק הרצאתי בכנס ביכורי מגדר. יעל שימשה בעבר חברת הנהלה בעמותת אחת מתוך אחת, ומומחית במחקר איכותני יישומי. כיום, היא מרצה ומתרגלת בתוכנית ללימודי מגדר ועוסקת בעיקר בהוראה ובמחקר אקדמיים.

טלי פרקש, עיתונאית

פידא נולדה בעיר נצרת וגדלה בילדותה בישוב הערבי יהודי - נווה שלום. היא מנהלת שותפה בארגון מהפך תע'ייר, בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני מהתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן. בין השנים 2000 – 2013, ניהלה את היחידה לשינוי חברתי בעמותת נשים נגד אלימות. פידא מארגנת קהילתית ומדריכת סטודנטים. בנוסף, עוסקת בהנחיית קבוצות מנהיגות וקבוצות התארגנות קהילתית. מעבירה קורסי הכשרה בנושא ניהול רגיש מגדרית בארץ ובחו"ל. הובילה מספר מאבקים חברתיים ופרויקטים קהילתיים במספר ארגונים בחברה האזרחית. פידא פעילה חברתית ופוליטית, היא עוסקת בנושאים חברתיים ופמיניסטיים בחברה הערבית בנוסף לפעילותה הפוליטית לקידום שוויון וחיים משותפים. פידא סיימה מספר הכשרות בניהול ארגוני חברה אזרחית, הנחיית קבוצות, ארגון קהילתי וישוב סכסוכים. בנוסף, היא התנדבה ומתנדבת במספר ארגונים ומיוזמות הוועדה העממית בעיר נצרת למאבק באלימות ופשע בשנת 2019 וממקימות המטה הפמיניסטי לשעת חירום במשבר הקורונה 2020. במקביל, פידא משמשת כראש צוות משטרה-אזרחים בצוותי המומחים של הקורונה. פידא הקדישה את מסלולה המקצועי לחינוך והעצמה קהילתית של אוכלוסיות מוחלשות מגוונות, יהודיות וערביות מצפון, מרכז ודרום הארץ, בגילאים שונים (ילדים/ות, סטודנטים/ות ותושבים/ות מקהילות מגוונות). במקביל, פיא מובילה בניית תוכניות הכשרה והעברתן ובניית מערכי הדרכה והנחייה בנושאים חברתיים שונים. כמו כן, פידא עובדת אל מול אנשי עסקים ואנשי דת לקידום השיח הציבורי בנושא אלימות בכלל ואלימות כלפי נשים בפרט. היא עומדת בקשר עם מספר מוסדות אקדמאיים לשם הדרכת סטודנטים והעברת הרצאות במסגרות קורסים שונים באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה ומכללות שונות בארץ. בנוסף, פידא מנחה ומלווה קבוצות נשים בכ- 20 ישובים בחברה הערבית לשם התארגנות חברתית ובניית פרויקטים בנושא מניעת אלימות כלפי נשים וקידום מעמד האישה. היא מכשירה מנחי ומנוחת קבוצות בתוכנית חינוך לשוויון בין המינים עם בני נוער, פרויקט המגיע למאות בתי ספר ומסגרות חינוך בלתי פורמאלי. בתחילת דרכה המקצועית, עבדה כעו"ס מטפלת ביחידה לטיפול בנפגעי סמים בלשכה לשירותים חברתיים בנצרת וכעוזרת מחקר בנושא אלימות מינית בחברה הערבית עם ד"ר נאדרה שלהוב קוורקיאן מהאוניברסיטה העברית. פידא עמיתה בקבוצת מנהיגות פוליטית וחברתית בתוכנית "التحالف השותפות". התנדבה שנים בקו סיוע לנפגעות אלימות והתעללות מינית בחברה הערבית. סייעה, ליוותה והעניקה תמיכה לנשים ולנערות נפגעות אלימות ואלימות מינית. השתתפה במשך 10 שנים בפרויקט "נשים, דמוקרטיה ושלום" בארץ ובגרמניה. פועלת במאבק למניעת רצח נשים, משתתפת בארגון הפגנות ולוקחת חלק בקואליציה בחברה בערבית. ממייסדות המרכז לחינוך מיני בחברה הערבית " אלמונתדא". ממייסדות ומקימות הקואליציה "נשים נגד נשק" בחברה הערבית. פידא מספרת על התוכנית ללימודי מגדר: "התוכנית ללימודי מגדר בשבילי היא המפגש עם החברות העמוקה שהתחילה ביום הראשון שפגשתי את מי שהפכה לחברה הטובה והמשמעותית ביותר שלי, חולוד אדריס. חברות ושותפות ומראה שמהווה בסיס חזק להתמודדות עם המציאות המאתגרת כנשים פלסטיניות בישראל. ההבנה העמוקה של סולידריות וביקורתיות דרך שיח שנמשך לאורך כל הדרך בלימודים ובזמן העבודה על עבודות וקריאת המאמרים. הוויכוחים והדיונים והצחוקים. ובנוסף התוכנית הייתה עבורי המפגש עם מגוון רחב של פמיניזם, במיוחד האתגר לדבר על פמיניזם דתי. אין ספק שהערך שהלימודים נותנים לרגש ולחוויה ולעבודה בשטח הינו משמעותי ונמצא איתי לאורך כל הדרך .החלום שלי לעתיד הוא להמשיך לחבר בין נשים מכלל הקהילות והמאבקים כדי שנבנה ביחד כוח של נשים לצדק ושוויון, כי פמיניזם עבורי הוא תנועה לצדק חברתי ". הרצאת אורחת אל מול שנה א' במסלול מגדר בשטח, נובמבר 2021: בהרצאת אורחת שהתקיימה ביום שלישי, 23.11.21, פידא נערה-טבעוני פרסה בפני הסטודנטיות את הקשר בין קורות חייה מנצרת לנווה שלום ושוב לנצרת, כבת למשפחה בעלת מודעות פוליטית וחברתית גבוהה, ובין הגישה הביקורתית-פמיניסטית שעיצבה את חייה המקצועיים והאקטיביסטיים. פידא הייתה בין הפעילות הבולטות שנאבקו להורדת המונח "רצח על חילול כבוד המשפחה" מהשיח הציבורי והתקשורתי, תוך שימת דגש לכך שנשים נרצחות על ידי בני משפחתן רק בגלל עצם היותן נשים. פידא מקדמת את המאבק באלימות בחברה הערבית בכלל ובאלימות כלפי נשים בפרט. במהלך ההרצאה ציינה פידא ש- 80% מהנרצחות ב- 10 השנים האחרונות נרצחו על ידי בני זוגן. היא עבדה במשך 15 שנים בארגון "נשים נגד אלימות" והייתה בין פורצות הדרך להעלות כבר לפני 20 שנה את המודעות והשיח על אלימות מינית בחברה הערבית. כיום, פידא מנהלת את סניף צפון של ארגון שתי"ל ופעילה בארגון "מהפך", ארגון יהודי-פמיניסטי ששם לעצמו כמטרה להעצים קהילות מוחלשות. פידא רואה בתנועה הפמיניסטית תנועה לוחמת למען צדק ומדברת על הזהות הפמיניסטית המתשנה ומתבטאת באופנים שונים במיקומים שונים ובהתאם לקואליציות ושיתופי הפעולה שהיא מבקשת לייצר. בתחילת משבר הקורונה, פידא השתתפה בהקמת המטה הפמיניסטי לשעת חירום, שכבר בזמן הסגר הראשון איגד סביבו 80 ארגונים מכל קצוות הקשת ו- 400 פעילות עצמאיות. בעקבות פעילות המטה נפתחו, בין השאר, עוד 2 מקלטים נוספים לנשים. כמו כן, פידא הקימה, יחד עם בוגרות נוספות של מסלול מגדר בשטח, את קואליצית נשים נגד נשק לא חוקי בחברה הערבית. פידא שמה דגש על כך שנשים לא צריכות לאמץ את השפה והכלים של גבריות אלימה אלא לייצר מערכות תמיכה וקואליציות של נשים המייצרות שפה חדשה ושומרות על אופטימיות ואמונה בכך שהסטטוס קוו ימשיך וישתנה.

היוזמה צמחה מתוך החוויה שלי והצורך האישי שלי להיפגש עם נשים, שאיתן אני עובדת, ולהיות בשיחה גלויה, כנה ואינטימית על התפקיד המקצועי שלנו ודרכו ללמוד על עצמנו על המערכות היחסים בחיינו ולחזק את האחווה הנשית.

ד"ר ירון שוורץ, מרצה בתוכנית ורכז תחום מגדר, יהדות וגבריות במכון הרטמן

הפרויקט נולד מזיהוי הפער המגדרי הקיים בתחום ההיי-טק בין נשים לגברים. כאשר התחקנו אחרי המקור לפער, מצאנו כי אחוז הנערות בישראל שבוחרות ללמוד במגמת מדעי המחשב בתיכון היינו 35.5%, אחוז שהולך ומצטמצם בצבא (23%), באוניברסיטה (30.7%), בחברות היי טק (28%) ומגיע ל-9.4% נשים מייסדות של חברות היי-טק. פער זה נובע בין השאר מההסללה המגדרית שעוברים נערים ונערות מגיל קטן ומשפיעה על בחירת מגמת הלימודים בתיכון, ובהמשך ייתכן וגם על עתידם המקצועי והאישי. מצאנו כי קיימות תוכניות רבות הפועלות ללימוד ושילוב נערות בתחום מדעי המחשב, אולם תוכניות אלו פונות למבוגרים (הורים או מורים) בלבד בשפה ובתכנים שלהן. זיהינו כי חסר 'גשר' בין הנערות לבין התוכניות הקיימות בשטח, לכן החלטנו להקים חשבון בפלטפורמת 'אינסטגרם' הפונה ישירות לנערות. החשבון מאגד את המידע על התוכניות הבולטות בשטח, מספק מידע על תחום מדעי המחשב, מקנה טיפים לקידום אישי ומקצועי בתחום וכן מהווה סביבה תומכת ובטוחה עבור הנערות ליצור קשרים, לשאילת שאלות ולקבלת מידע בגובה העיניים. כל זאת במטרה לחשוף אותן לתחום מדעי המחשב, לעורר את סקרנותן ולפתח מוטיבציה ללמידת התחום. יצרנו קשר עם מספר תוכניות הפועלות בשטח (Alice Code, התעשייה האווירית, QueenB, She Codes, ממריאות) ומרביתן הסכימו לשיתוף פעולה. כמו כן, ביצענו סקירת ספרות , יצרנו קשר עם אנשי מחקר ומקצוע העוסקים בתחום ודיברנו עם נערות בתיכון לפני בחירת מגמה, במטרה להבין אלו חסמים מונעים מנערות ללמוד מדעי המחשב. על בסיס סקירה זו, אנו מפרסמות מידע אודות התחום והתוכניות הקיימות בשטח, תוך דגש על שפה, מראה ועיצוב המתאים לנערות בגילאי תיכון. הקושי המרכזי העומד בפנינו הוא התאמת החשבון לנערות, כלומר קיימת חשיבות עליונה בשיווק החשבון והתאמתו לדור הצעיר וזאת על מנת שנערות יכנסו לחשבון, 'יעקבו' אחריו ויחשפו לתכנים באופן שוטף. אנו לומדות ומתעדכנות כל הזמן לגבי הדרכים בהם ניתן לשווק את החשבון מבחינת עיצוב ופיצ'רים, כך שהחשבון יהיה אטרקטיבי ויעורר את הסקרנות של נערות להיכנס אליו ולהשתמש בו. כיום, החשבון פתוח ופעיל לציבור הרחב, ואנו עובדות בשיתוף פעולה עם מספר פרויקטים הפועלים בשטח. כמו כן, אנו בקשר רציף עם מעצבת גרפית שעיצבה לנו את הלוגו וכן מייעצת לנו לגבי המראה הכולל של החשבון. מבחינת הפרויקט שלנו, היינו רוצות לראות עלייה מתמדת במספר ה'עוקבות' ופעילות אקטיבית בחשבון עצמו- צ'אט, תגובות לפוסטים, לייקים, צפיות, הודעות וכדומה. כאשר השאיפה העיקרית שלנו היא שבעקבות הפעילות בחשבון נראה עלייה במספר המשתתפות בתוכניות למדעי המחשב ועלייה במספר הנערות הבוחרות ללמוד במגמת מדעי המחשב בתיכון. מעבר לכך היינו רוצות שהפרויקט יתפתח לפלטפורמות נוספות, כמו: פייסבוק, טיקטוק ועוד, במטרה להעלות את המודעות לנושא. כמו כן היינו רוצות לקיים מפגשים/הרצאות בפני קהל היעד שלנו (בבתי-ספר, מתנ"סים ומרכזי נוער קהילתיים), במטרה לחשוף אותן ולהקנות להן מידע על התחום והתוכניות הקיימות בשטח. בהמשך מפגשים אלו יכולים להתפתח לקיום ימי עיון, קבוצות לימוד, קבוצות ליצירת קשרים בתחום וכדומה. התוכנית ללימודי מגדר הקנתה לנו ראייה והבנה היסטורית של מעמד הנשים ואי השוויון המגדרי הקיים בתרבותנו. לאורך הלימודים, קיבלנו את הכלים לבחינה ביקורתית של התרבות והממסד תוך הבנת ההשפעות של מבנים אלו על חיינו כנשים. התוכנית נתנה לנו את הידע, הביטחון והמוטיבציה לפעילות אקטיביסטית לקידום נשים ושוויון בחברה. החלום של שתינו הוא לראות יותר נשים במקצועות הטכנולוגיים, כך שהפער המגדרי בתחומים אלו ילך ויצטמצם. אנו שואפות שהפרויקט יהיה כלי יעיל למימוש חלום זה באמצעות חשיפת הנערות לתחום שהיה 'סגור' בפניהן עד כה, כך שנראה עלייה באחוז הנערות הלומדות מדעי המחשב בתיכון. מירי חליו-גרוס, תל-אביב (במקור מאשדוד), בעלת תואר ראשון בסיעוד מאוניברסיטת תל-אביב. בתהליכי הסבה מקצועית לתחום ההיי-טק, ומכאן מגיע הקשר שלי לפרויקט. כאשר אני חושבת על מסלול חיי המקצועיים, מהבחירה במגמת ביולוגיה בתיכון ובהמשך בלימודי הסיעוד באוניברסיטה, הגעתי למסקנה שלא נחשפתי במידה רבה לתחום המחשבים בילדות ובנערות. הסיבות לכך הן מגוונות, אך אין לי ספק כי הן מושפעות במידה רבה מההבדלים המגדריים הקיימים בחברה ועל פיהם התחנכתי וגדלתי. השינוי שאני עוברת בחיי המקצועיים וכן לימודי המגדר, הובילו אותי לביצוע הפרויקט בנושא הנ"ל.

כבוד הרב אני נמשך לגברים – מה לעשות? אסטרטגיות רבניות שמרניות להתמודדות עם הקונפליקט שבין הומוסקסואליות ויהדות מאמר של אבישי מזרחי, דוקטורנט בתוכנית בהנחיית ד"ר רונית עיר-שי המאמר עתיד להתפרסם ב"דעת - כתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה"   מתוך קריאה ועיון מעמיק בספרות הרבנית העכשווית בסוגיות ההומוסקסואליות, בהדרכות הרבניות השונות, בשו"תים הווירטואליים, בחילופי התכתבויות, בשיעורים מוקלטים ובכתיבה ההגותית-מחשבתית בתחום אני מזהה שש אסטרטגיות התמודדות שונות בשיחים של המיינסטרים הרבני הציוני-דתי שאינו מתיר כל פרקטיקה מינית הומוסקסואלית וכן אוסר זוגיות הומוסקסואלית (גם אם היא ללא יחסים מיניים). "אסטרטגיית ההכחשה" – המבקשת להכחיש את המציאות של הומוסקסואליות כנטייה קונסיסטנטית וקבועה לאורך זמן ולמסגר אותה כבחירה מתריסה, "להכעיס", או למצער כתאווה ככל התאוות הניתן להתגבר עליה. זו אסטרטגיה הפותרת את הקונפליקט מעיקרו שכן אם אין הומוסקסואליות הרי שהמבוכה אפילו לא מתחילה.    "אסטרטגיית ההמרה" הדוחפת את ההומוסקסואל לשנות את נטייתו. אסטרטגיה זו מעבירה את ההתמודדות עם הקונפליקט למגרש הפסיכולוגי-ביולוגי. את התורה הנצחית לא ניתן לשנות אך ניתן לשנות את הנטייה המינית ובכך לפתור את הקונפליקט. "אסטרטגיית העקידה" – המבקשת  לחזק את ההומוסקסואל המאמין במישור התיאולוגי ואף מעניקה משאבי חוסן רוחני להתמודדות נזירית אל מול הנטייה המינית. היא מאדירה ומהללת את ההקרבה, המאמץ והסבל, של ההומוסקסואל המאמין, לקיום צו האלו-ה, ובכך מעניקה לו כח להתמודד עם הקונפליקט הקיומי והתיאולוגי.  "אסטרטגיית ההסברה" – מבקשת לקרב אל השכל וההיגיון האנושי את האיסור המקראי, הן ברמה האישית והן במרחב הציבורי החווה התנגשות בין "דת למוסר". כאן ינסו רבנים לדרוש "טעמא דקרא", לנסח הסברים המניחים את הדעת ולנסות להבין את המהות והמשמעות העומדת מאחורי איסור משכב זכר. "אסטרטגיית ההנגשה" – המבקשת להשתמש בפתרונות קיומיים שונים שאינם סותרים את ההלכה. אי אפשר להתיר את האסור, אך ניתן למזער את הסבל הקיומי במעגלים שונים. ניתן לראות מאמץ רבני במציאת "פתרונות" לריכוך ושיכוך הקונפליקט דוגמת פרויקט השידוכים בין הומואים ללסביות כדי לתת מענה חלקי לצורך במשפחה מחד ובהסתרה מאידך; שימוש בכדורים ממעטי חשק מיני ועוד. "אסטרטגיית ההכלה" - אסטרטגיה זו אמנם לא פותרת את הצורך הקיומי במיניות הומוסקסואלית, אך היא מעניקה חיבוק חם, קבלה והכלה להומוסקסואל-המאמין, ומחברת אותו ללב הקהילה הדתית - "באשר הוא שם", ובכך פותרת חלק ממצוקת הבדידות החברתית-קהילתית שחווה ההומוסקסואל המאמין. מאמר זה מבקש להציג את האסטרטגיות השונות, להראות כיצד הן משתקפות בכתיבה הרבנית, לדון בהן ולהראות רבדים שונים ומוטיבציות שונות של שימוש בכל אסטרטגיה, דוגמת סוגים שונים של הכחשת הומוסקסואליות, מחלוקות רבניות ערות סביב גבולות ההכלה וכדומה. על גבי כל אלה המאמר מבקש לנתח מה עומד בבסיס ההדרכות הרבניות השונות, וחושף את "מאחורי הקלעים" של תהליך הפסיקה ואת השיקולים המטא-הלכתיים  במשקפי "הפילוסופיה של ההלכה".

רודיינה מספרת על הפרויקט המעשי שלה: במסגרת לימודי מגדר בשטח יזמתי ותפעלתי פרויקט שקראתי לו "התחלות חדשות". הפרויקט מיועד לנשים בנות ארבעים ומעלה שהתחתנו בגיל צעיר אשר הקדישו את חייהן למשפחה ולילדים שלהן. כאקטיביסטית זיהיתי אצל קרובות משפחה שלי, שבשלב זה שהילדים שלהן בגרו וחלקם עזבו, הן התחילו להרגיש חוויית ריקנות. שמעתי מהן משפטים כמו "אני ממציאה עבודת ניקיון על מנת להעביר את היום" או "האם אני אמשיך לעשות מה שאני עושה עד סוף חיי". אמירות כאלו האירו בפניי שנשים אלו בשלב זה של חייהן מחפשות שינוי, מחפשות תכנים למלא בתקופת החיים החדשה שלפניהן. הפרויקט התבסס על שותפות עם בעלות מקצוע ושלושה ארגוני נשים והמתנס המקומי בעיר שפרעם בה נולדתי וגדלתי. בניהול הפרויקט סייעה לי שותפה בשם נגאת. הפרויקט כלל כ-20 מפגשים שבועיים בהם התקיימו הרצאות וסדנאות שנוהלו ע"י בעלות המקצוע. המפגשים של הנשים היוו הזדמנות למפגש חברתי ותרבותי בין נשים בנות העדות מוסלמית, דרוזית ונוצרית בהם הן יכלו להכיר את את השניה יותר לעומק ולחזק את יחסי הקהילה בשפרעם. אחת ההצלחות של הפרויקט הן 6 נשים שהתחילו קורס הכרת המחשב. אחת התחילה לימודי תואר ראשון באוניבריטת חיפה. שתיים הצטרפו ליום התנדבו במעון לבעלי צרכים מיוחדים שהקמנו. במפגש האחרון, המשוב שעלה מהנשים כלל משפטים כמו: "אני מרגישה אישה אחרת", "גיליתי שיש לי ידע שלא הייתי מודעת לו", "אני מוצאת עוד נושאים לשיחה לספר עליהם עם המשפחה". לימודי מגדר בשבילי מהווים חוויה אנושית עצומה: להכיר את עצמי כאישה, כאקטיביסטית ופמיניסטית . לימודי מגדר בבר אילן במיוחד היו חוויה מתקנת כערביה פלסטינית בתוך המדינה - לקבל את ההכרה בהיותי פלסטינית ללא שום ערעור. אני מקווה להעתיק את הפרויקט שלי לעוד מקומות ולתת לעוד נשים עוד הזדמנות להגשים את עצמן לאחר סיום עבודתן הנפלאה בגידול ילדים והשקעה במשפחה". רודיינה היא בעלת ניסיון מגוון בקידום יוזמות ומיזמים. בעבר פעלה ליצירת שני מיזמים: הקמת סניף אקים לבעלי צרכים מיוחדים בשפרעם, והקמת מערך מתנדבים לחיזוק תלמידים מתקשים בתוך בתי ספר בשפרעם. בנוסף לכך, התנדבה בארגוני נשים פמיניסטיות, אישה לאישה ואלסיוואר. רודיינה ליוותה בהתנדבות נשים במקלט לנשים מוכות והשתתפה בפעלויות של ארגוני נשים שפועלים להעצמת נשים ונגד רצח נשים.

למדה במסלול תואר שני משולב לדוקטורט. עפרה מספרת על עבודת המחקר שלה: "עבודת המחקר שלי עסקה ביחסים בין אחיות (sisters). עניין אותי להתמקד ולתת במה למערכת היחסים האחאית המשמעותית על פני מהלך החיים, מערכת אשר נזנחה מעט בדיסציפלינות הפסיכולוגית והסוציולוגית, לטובת מערכת היחסים ההיררכית שבין ההורים לילדים. במחקר ראיינתי נשים שגדלו כחלק מקבוצת אחיות, משפחות עם אחיות בלבד (ללא אחים), שלוש אחיות ומעלה. בחנתי את ההיבטים הרגשיים של קבוצת האחיות, את המקום אותו הן ממלאות בחייהן האחת של האחרת על פני תקופות החיים ואת תפיסותיהן ביחס לאחאות. בין היתר, למדתי על המקום והכוח שמייצרת הקבוצה מול המשפחה ובמרחב הציבורי, על המודל העממי־תרבותי שקיים בתפיסות ובייצוג של האחיות ועל היבטים של גוף ומיניות נשית שנכללים (ונעדרים) מהשיח בין האחיות. אני באה מרקע אקדמי ומקצועי שונה למדי מתחום מחקר הדוקטורט שלי. למדתי תואר ראשון ושני במשפטים בשילוב עם מנהל עסקים, סוציולוגיה ומדע המדינה. אני מרצה שנים רבות באוניברסיטה הפתוחה בקורסים משפטיים וכן מנהלת בעשור האחרון יחידה פדגוגית שעוסקת בשילוב טכנולוגיות בהוראה מרחוק ובפיתוח קורסים מקוונים, באוניברסיטה הפתוחה. התוכנית ללימודי מגדר עבורי היא פרספקטיבה חדשה, למעשה כזו שהדהדה אצלי כל חיי, אך הפעם ממקום מוגדר ומובנה. התוכנית סיפקה לי ידע ומבט נוסף על כלל תחומי החיים והמחקר. הכרתי בתוכנית נשים מדהימות כל אחת מתחום או מרקע אחר אבל עם הבנה משותפת לגבי חוויות החיים שלנו כנשים והצורך להביען, להשמיע ולשנות את מערך הכוחות החברתי, התרבותי על מנת לאפשר שיח ותפיסות מגוונות יותר מהקיים. אני חולמת לעתיד להפוך את העולם הזה למעט יותר מכיל ומקבל וקצת פחות היררכי ונחרץ, לטובת בתי ובני.