מה עושים בוגרינו?

התאמה מגדרית עצמאית בתעודות הזהות נדרשת מתוקף חוק כבוד האדם וחירותו והזכות לאוטונומיה, אך לא רק מכך. מנקודת מבט לא קונפורמית מגדרית, התאמה מגדרית בתעודות הזהות לטרנסים נדרשת על מנת להוות רשת ביטחון מפני אלימות ואפליה בירוקרטים ואזרחיים. תעודות זהות שאינן תואמות מגדר, משקפות את סירובו של החוק להכיר בזהותו ובביטויו המגדרי של האדם, משמשות רישיון לאפליה. נמצא קשר ישיר המצביע על נזקים הנפשיים והגופניים הרבים הנגרמים כתוצאה מכך שאין לטרנסים גישה לתעודות זהות מתאימות. הוכח מחקרית כי גישה לתעודת זהות מותאמת היא בין הגורמים העיקריים שיכולים להפחית ובאופן משמעותי את האובדנות הלא פרופורציונלית בקרב אוכלוסיות טרנסיות ולא-קונפורמיות מגדריות. הגדרה עצמית מגדרית נתפסת כ"תקן הזהב" של תוכניות סיווג מין בתעודות הזהות בעולם ולא בכדי. חוק היסוד הארגנטינאי, אשר נחקק בשנת 2012 הוא הראשון מסוגו אשר הכשיר את הקרקע למהלך העולמי לעבר הגדרה עצמית מגדרית. כיום, 18 מדינות מיישמות את המדיניות להגדרה עצמית של מגדר במסמכי הזיהוי במדינתם. הרעיון לפרויקט צמח דרך חברות עמוקה ואישית עם דנה. ההתמודדות והקשיים שלה כטרנסית מול הבירוקרטיה הישראלית אינם פרטיים, אלא מערכתיים, פוליטיים, וניתנים לשינוי. על פי נתונים רשמיים מישראל משנת 2021, רק לרבע מהא.נשים המזדהים על הקשת הטרנסית יש תעודת זהות מותאמת מגדר. חשוב לציין, גישה לתעודת זהות מותאמת מאפשרת גישה לקבלת שירותים ציבוריים מותאמים כגון: שירותי בריאות ושירותי רווחה. על כן, נדרש לבטל ולאלתר את הוועדה הקיימת לסיווג מחדש של מגדר במרשם האוכלוסין הישראלי. יש לבטל את הצורך של טרנסים לבוא במפגש מול מומחים מתחום בריאות הנפש והגוף כהוכחה להצגת הזהות המגדרית של האדם. יש לנסות ולהנגיש עד כמה שניתן את האפשרות לשינוי המגדר בתעודות הזהות הישראליות על מנת לנסות להקל על רווחתם ורווחתן של טרנסים, ועל ביטחונן.ם האישי. על פי תפיסתי, המאבק הפמיניסטי לעולם לא יהיה שלם ללא נשים טרנסיות. נשים סיסג'נדריות ונשים טרנסיות, אנחנו בעלות ברית טבעיות מתוקף המיקום שלנו בחברה הפטריארכלית. אנחנו כולנו נתונות למיזוגיניה, דעות קדומות ולאלימות מצד גברים. אנחנו מוכרחות לעמוד באותו צד במאבק על זכויות הפרט, הוגנות וצדק חברתי מלא בחברה. לכאורה, שינוי המדיניות שאני מבקשת ליישם הוא כמעט חסר כל סיכוי בהתבסס על החברה הישראלית השמרנית מאד. וכמו כן, בהתבסס על ניסיון הממשלה הנוכחית לבצע רפורמה משטרית. לצערי, נדמה כי החזון לשוויון מגדרי רק מתרחק בישראל. ולצד כל זאת, לא אפסיק לנסות ולהעביר את המסר החשוב ובכל הערוצים הנדרשים על מנת לגייס תמיכה ציבורית רחבה לשינוי. בכוונתי בתחילה, לפתוח ולנהל עצמאית דף פרופיל לפרויקט ברשת החברתית טוויטר בשפה העברית על מנת להפיץ תוכן וידע על השינויים הגלובליים הנעשים ברחבי העולם. עוד אנכיח ברשת את המאבקים החשובים של קהילת הטרנס בכל העולם למען שוויון וצדק חברתי. מתוך כוונה לייצר תמיכה ציבורית רחבה עד כמה שניתן והכרחית ליישום השינוי. אני בהחלט לוקחת בחשבון את המחיר שאני עלולה לשלם בעקבות חשיפת הפרויקט ברשת. אך זה לא מייאש אותי כלל. בנוסף לתפעול ושיווק ברשת החברתית, אבקש לפרסם בפלטפורמות ציבוריות נייר מדיניות בנושא התאמה מגדרית בתעודות הזהות הישראליות. נחשפתי לתוכנית למגדר במגמת שטח בבר אילן דרך פעילותי ההתנדבותית בעמותה פמיניסטית. לפני תחילת הלימודים, לא יכולתי לשער לעצמי עד כמה תוכנית הלימודים תתרום לי ובכל תחומי החיים. התכנים מאתגרים מאד ולעיתים מטלטלים את הנפש. אך יחד עם זאת, התכנים מלאים באופטימיות, בהתבוננות פנימית וחיצונית ובשאיפה ואפשרויות לשינוי. לסולידריות, ולצדק חברתי. רוצה לומר, זכות גדולה נפלה בחלקי. זכות שתלווה אותי בכל דרך שאבחר ללכת. החזון שלי הוא חברה ישראלית שוויונית וליברלית, חברה המאפשרת לכל הזרמים בתוכה ולכל הפרטים בתוכה לחיות על פי השקפת עולמם. ללא הבדל בין גזע, דת, מין, נטייה מינית, זהות מגדרית. שמי ענבל לוי, נולדתי וגדלתי בחיפה וכעת אני תושבת רמת גן. אני עוסקת בשיווק ופרסום ברשתות החברתיות. עצמאית. בוגרת תואר ראשון בתקשורת. בעבר, התנדבתי בעמותה פמיניסטית שנסגרה. דרך עמותה זו, זכיתי להכיר נשים ונערות רבות שותפות אמיתיות למאבק. אני והשותפות לא מתכוונות לוותר לפטריארכיה למרות סגירת העמותה, אנחנו נאבקות בכל יום לשוויון וצדק חברתי. ביחד ולחוד.

הדוקטורט כולו עוסק בצורך בהעלאת המודעות לחשיבות התאמת המענים לאתגרים הייחודים של הפרט בתוך הקהילה בחברה החרדית וכן את הצורך בפיתוח השיח בכדי להנגיש תכנים מותאמי תרבות לגורמי חברות בחברה החרדית.

ליאת גרוסמן תמיר, יועצת ראש העיר לענייני מעמד האישה קריית אונו

למדה במסלול תואר שני משולב לדוקטורט. עפרה מספרת על עבודת המחקר שלה: "עבודת המחקר שלי עסקה ביחסים בין אחיות (sisters). עניין אותי להתמקד ולתת במה למערכת היחסים האחאית המשמעותית על פני מהלך החיים, מערכת אשר נזנחה מעט בדיסציפלינות הפסיכולוגית והסוציולוגית, לטובת מערכת היחסים ההיררכית שבין ההורים לילדים. במחקר ראיינתי נשים שגדלו כחלק מקבוצת אחיות, משפחות עם אחיות בלבד (ללא אחים), שלוש אחיות ומעלה. בחנתי את ההיבטים הרגשיים של קבוצת האחיות, את המקום אותו הן ממלאות בחייהן האחת של האחרת על פני תקופות החיים ואת תפיסותיהן ביחס לאחאות. בין היתר, למדתי על המקום והכוח שמייצרת הקבוצה מול המשפחה ובמרחב הציבורי, על המודל העממי־תרבותי שקיים בתפיסות ובייצוג של האחיות ועל היבטים של גוף ומיניות נשית שנכללים (ונעדרים) מהשיח בין האחיות. אני באה מרקע אקדמי ומקצועי שונה למדי מתחום מחקר הדוקטורט שלי. למדתי תואר ראשון ושני במשפטים בשילוב עם מנהל עסקים, סוציולוגיה ומדע המדינה. אני מרצה שנים רבות באוניברסיטה הפתוחה בקורסים משפטיים וכן מנהלת בעשור האחרון יחידה פדגוגית שעוסקת בשילוב טכנולוגיות בהוראה מרחוק ובפיתוח קורסים מקוונים, באוניברסיטה הפתוחה. התוכנית ללימודי מגדר עבורי היא פרספקטיבה חדשה, למעשה כזו שהדהדה אצלי כל חיי, אך הפעם ממקום מוגדר ומובנה. התוכנית סיפקה לי ידע ומבט נוסף על כלל תחומי החיים והמחקר. הכרתי בתוכנית נשים מדהימות כל אחת מתחום או מרקע אחר אבל עם הבנה משותפת לגבי חוויות החיים שלנו כנשים והצורך להביען, להשמיע ולשנות את מערך הכוחות החברתי, התרבותי על מנת לאפשר שיח ותפיסות מגוונות יותר מהקיים. אני חולמת לעתיד להפוך את העולם הזה למעט יותר מכיל ומקבל וקצת פחות היררכי ונחרץ, לטובת בתי ובני.

שוטטות פמיניסטית היא רעיון חדשני, מהפכני, חתרני ושאין עוד כמותו בישראל. כמורת דרך יותר מעשור ובעלת תואר ראשון בתולדות ישראל ואמנות יהודית ותואר שני ביהדות בת זמננו, ראיתי שהיסטוריה של פמיניזם או מאורעות הקשורים להיסטוריה של מאבקי נשים כדוגמת המאבק של נשים לזכות הצבעה נעדרת כמעט לחלוטין ואינה חלק מהתוכן של הסיורים. לא פחות חשוב להאיר את היעדר התייחסות לריבוי, גיוון ושונות שלרוב נשאר מחוץ לגבולות הסיפור ההגמוני. לכן, החשיבות של הפרויקט שלי בבניית גוף ידע חדש שאיננו קיים.כמורת דרך, מרצה ויזמית בחרתי ללמוד מגדר ולהביא את הידע האקדמי שלי לשטח. אני רואה חשיבות ביציאה מעולם האקדמיה להפצת החשיבה הפמיניסטית. בניתי את הסיורים של "שוטטות פמיניסטית" במרחב העירוני כפלטפורמה ליצירת חוויה המעבירה את מסריה לנשים, גברים, נערות ונערים, מתוך עיקרון שידע פמיניסטי הוא מצרך חיוני לכולם. בסיורים שפיתחתי אני מציעה למטיילות ולמטיילים איתי להתבונן על העיר דרך עדשה מגדרית. לסיורים שבניתי תרומה ייחודית לשיח הפמיניסטי בארץ. הסיורים מציעים שוטטות פמיניסטית המשלבת הדרכה עירונית על היסטוריה, אדריכלות, אמנות רחוב וקולינריה עם נושאים של פמיניזם ומגדר ומותאמים לקהל רחב, לארגונים ועמותות. הסיור מאפשר התבוננות בהתפתחות המרחב העירוני מנקודת מבט פמיניסטית: האם העיר מתוכננת עבור כולנו? האם גברים ונשים חווים אחרת את המרחב העירוני? מהו תכנון עירוני מודע מגדר? דרך שוטטות פמיניסטית המשתתפים והמשתתפות ילמדו להתבונן על העולם כעל מרחב של יחסי כוח פוליטיים, על האופן שבו יחסי כוח מבנים את חיינו ומעצבים על המרחב הפרטי והציבורי כאחד. השנה אני מדריכה שנה שנייה את הסיורים שלי במסגרת הפסטיבל הליכות ג'יין ובאירוע ארכיטקטורה גדול בתים מבפנים. השנה בחרתי להדריך שני סיורים: אחד ברוסית המתמקד בעלייה והגירה דרך עדשה מגדרית בעקבות הרלוונטיות של הנושא למציאות של היום עבור עולות, פליטות ומהגרות מאוקראינה ורוסיה בעקבות המלחמה. בסיור אני מציעה לחנות את הדילמות החברתיות של נשים בתל אביב בתקופת הישוב ואחרי קום במדינה והיום. הסיור שאני מציעה בעברית מתמקד בהתפתחות עירונית מנקודת מבט פמיניסטית ותכנון מודע מגדר. את הסיור הראשון בניתי והדרכתי לפני שנתיים ומאז הוא עובר שינויים והתווספו אליו עוד סיורים: מקומן של נשים במטבח הבית הלאומי, מגדר בעיר הגדולה, ה"היא-סטוריה" של העיר הלבנה שמתמקד בתל אביב והבית בתל אביבי כמשקף ומעצב מציאות היסטורית במבט מגדרי ומתפתח סיורים נוספים שמשלבים את הידע האקדמי שלי עם המבט ביקורתי אישי שלי כפמיניסטית, משוטטת פמיניסטית. הסיורים כל הזמן עוברים שינוי, אני מדייקת ומחדדת מסרים ולומדת כל הזמן מהתגובות של המטיילות והמטיילים שלי בשטח. הדילמות שהתמודדתי איתן במהלך בניית הפרויקט היו בעיקר במיתוג ובחירת שם, התלבטות האם השם יכלול את המילה פמיניזם ומגדר או לא, ואיך אלה ישפיעו על קהל היעד שלי. האתגר בפרויקט שלי הוא איך להביא את הידע האקדמי לשטח באופן שיהיה אטרקטיבי, משמעותי ועמוק מספיק במגבלות הזמן של הסיור ולכן מאוד חשוב התהליך של חידוד מסרים. אתגר נוסף הוא לפתח תוכן וחוויה שגם אם הם חד פעמיים, הם משמעותיים מספיק כדי לעורר רצון בקרב המשתתפים והמשתתפות להעמיק עוד ולחולל שינוי תודעתי ולפעול לצמצום פערים מגדרים. הסיורים שלי ישתתפו השנה בפעם השנייה באירועים עירוניים: פסטיבל עירוני בינלאומי ופסטיבל בתים מבפנים בתל אביב. בנוסף, בניתי 2 סיורים והרצאה שעד כה זכו לתגובות נלהבות והתעניינות רבה מצד מטיילים פרטיים וגם קהלים שמתעניינים בתחום. הסיור וההרצאה הוזמנו ע"י עיריית רמת גן והיו תגובות נלהבות. כמו כן, הדרכתי סיור פרטי לכתבת YNET, פעילה פמיניסטית וסטנדאפיסטית שראיינה אותי לכתבה שהתפרסמה על הסיור שלי. במקביל, קיבלתי הזמנה מעיריית תל אביב להדריך את אחת הקהילות בעיר. להמשך, אני מפתחת סיורים נוספים, גם מחוץ לתל אביב, שיהיו נגישים כסדרה וכבודדים. אני מתכננת לפנות לגופים שונים כדי לייצר שיתופי פעולה להגדלת האימפקט. יש עלייה בהתעניינות והבנה שיש צורך בשינוי חברתי וצמצום פערים מגדריים. רצון ללמוד על ההיסטוריה דרך פריזמה פמיניסטית והעיוורון המגדרי הוא נושא שהופך לשיח בארגונים ועמותות. אני שמחה לראות רצון להתעמק בנושא ולעבור תהליך אישי, הורי וקהילתי. בתוכנית ללימודי מגדר בבר אילן זכיתי לשנתיים מרתקות, שהתחילו מהיכרות עם התיאוריות הפמיניסטיות ומונחי יסוד, בוקסים בבטן, כעס ושאלות מאתגרות שהוצפו מעל פני השטח. התכנים הלימודיים השפיעו הרבה מעבר לשעות הלימודים והעניקו לי משקפיים בלתי ניתנות להסרה באמצעותן אני מתבוננת על העולם. השנה הבנתי כמה הפסדנו מהלימודים בזום, כמה הרווחנו מהשיחות בין השיעורים עם הסטודנטיות בתוכנית מחקר ושטח. הלמידה על שינוי חברתי פמיניסטי תוך כדי עשייה והתנסות בשטח לצד בחינת העולם במקצועי שלי במבט מגדרי היווה עבורי ליווי אקדמי מגובה ניסיון מהשטח ואפשר לקדם את הפרויקט שלי. כחלום לעתיד אצטט את סימון דה בובואר: “Representation of the world, like the world itself, is the work of men; they describe it from their own point of view, which they confuse with the absolute truth” שוטטות פמיניסטית היא הזמנות להכיר את ההיסטוריה העירונית ולהתבונן על המרחב שלנו דרך עדשה מגדרית, להכיר את החשיבות של החשיבות של תכנון עירוני מכיל כזכות לחיות בשוויון שכל המגדרים יהנו מהעיר שתהיה נגישה לכולם ולכולן.היום אני יותר ויותר רואה הבנה ורצון משותף לשינוי חברתי ושל המרחב העירוני. חשוב שנבין שהצורך בהטמעת החשיבה המגדרית גם התכנון עירוני הוא לא רק טוב לנשים, אלא לכלל האוכלוסייה. החלום שלי למצוא את הדרך שלי להוביל שינוי ברוח החזון של רות ביידר גינסבורג ז"ל: "Fight for the things that you care about, but do it in a way that will lead others to join you" אינה גורשטיין, כפר סבא, מורת דרך ומרצה עם ניסיון מעל 15 שנה בהדרכת טיולים בארץ, בוגרת תואר ראשון בתולדות ישראל ואמנות יהודית ובוגרת תואר שני בהצטיינות ביהדות בת זמננו באוניברסיטת בר אילן. בנוסף לפיתוח סיורים בפורמט של "שוטטות פמיניסטית" במרחב העירוני, אינה מנהלת שותפה של קהילת מורות-דרך אימהות, קבוצה המונה יותר מ-350 נשים.

ד"ר מיכל פרינס, מקימה ומנהלת את מרכז יהל

ד"ר חנה פנחסי, חוקרת ומנהלת תוכניות במכון הרטמן

יהודית (ג'ודי) חפץ, בת 63, נשואה ואם לשלושה, דוקטורנטית בתוכנית ללימודי מגדר ובמחלקה למדעי המדינה. מחקרה לדוקטורט של יהודית, תחת הכותרת "ייצוג נשי תיאורי, מהותי וקונקרטי בין המרחב הפוליטי למרחב המקוון: 3 רבדי ייצוג בקרב חברות מועצה ברשויות המקומיות בישראל", זוכה מלגת נעמ"ת לדוקטורנטיות מתחומי המדעים והמגדר. המחקר, בהנחיית פרופ' אשר כהן וד"ר שרון חלבה עמיר, בוחן באילו דרכים מבטאות חברות מועצה ברשויות המקומיות בשיח שלהן סוגיות הקשורות לאינטרסים של נשים. המחקר מתמקד בחקר השיח המתקיים בזירות הייצוג של ישיבות המועצה ועמודי הפייסבוק של חברות המועצה. יהודית מספרת על עצמה: "נולדתי בשנת 1959 בבואנוס איירס. בגיל 13 עלינו ארצה לנצרת עילית. בסוף בית הספר התיכון הכרתי את בן זוגי, שבתאי שהיה חובל בחיל הים. בשירותי הצבאי שירתי כפקידת מבצעים בחיל האוויר. לאחר נישואינו עברנו לכפר סבא בה אני מתגוררת עד היום. לתואר הראשון למדתי במקביל לעבודה במשרה מלאה כמנהלת בסטימצקי וגידול שלושה ילדים וסיימתי בגיל 38. גם את התואר השני בלימודי דמוקרטיה בינתחומיים עשיתי באוניברסיטה הפתוחה וכתבתי תיזה בהנחיית פרופ' יוסי יונה. במשך כחמש שנים שימשתי כנציגת הסטודנטים בוועדת הערר של האו"פ והשתתפתי בכיתת אומן, שאורגנה על ידי המכון לחקר העם היהודי של הסוכנות היהודית. כמו כן, הייתי נציגת ציבור בוועדת הרווחה בעיריית כפר סבא, עזרתי לראש וועדת החינוך העירונית והייתי חברה במועצת הנשים העירונית. בשלב מאוחר יותר ניהלתי מאבקים ציבוריים בעיר וביניהם, מאבק (שצלח) לשימור מבנה השוק העירוני והשתתפתי במאבק למניעת קיומם של אירועים בהם מתקיימת אפליה והדרת נשים. כמו כן, בעזרת התנועה לאיכות השלטון, הצלחתי להניע את עיריית כפר סבא, לשדר את ישיבות המועצה העירוניות בשידור חי. במסגרת פעילותי הציבורית, נחשפתי לפעולת חברות המועצה, שהן מעניינן של עבודת הדוקטורט שלי הבוחנת את ייצוג האינטרסים הנשיים במסגרת הפעילות במועצה, הן ברובד הגלוי בדפי הפייסבוק הרשמיים והן ברובד הסמוי בישיבות המועצה וזאת תוך הוספת נדבך תיאורטי חשוב למושג הייצוג - ייצוג מהותי קונקרטי המתייחס לפתרון בעיות קונקרטיות של נשים בחיי היומיום העירוניים".

ד"ר עופרה הקשר מסלול לדוקטורט בהנחיית פרופ רונית קרק תיאור עבודת הדוקטורט: מטרת המחקר הייתה להתחקות אחר ייצוגי הזהות הדתית, הזהות המגדרית והזהות המקצועית של מנהלות ושל מנהלים דתיים בבתי ספר של החינוך הממלכתי דתי (החמ"ד) בישראל, הקונפליקטים שעימם הם מתמודדים בנקודות ההצטלבות בין שלוש זהויות אלה ודרכי ההתמודדות שלהם עם קונפליקטים אלה. מטרה נוספת של המחקר הייתה לבחון אם הקונפליקטים שעימם מתמודדים המנהלים ודרכי ההתמודדות שלהם עם קונפליקטים אלה שונים מהקונפליקטים שעימם מתמודדות המנהלות ומדרכי ההתמודדות שלהן עימם. במרכז המחקר עמדו ראיונות חצי מובנים שנערכו עם עשרים וחמש מנהלות ועשרים וחמישה מנהלים דתיים (בסך הכול חמישים מרואיינים), בבתי ספר דתיים השייכים לזרם החינוך הממלכתי דתי בישראל. בניתוח הממצאים על המנהלים ועל המנהלות זוהו חמישה מאפיינים המגדירים את הזהות של המנהלים וחמישה מאפיינים המגדירים את הזהות של המנהלות, כדלהלן: חמשת המאפיינים המרכזיים היוצרים את תמהיל הזהות הייחודי של המנהלות הם: בולטות של זהות דתית ערכית מוצקה; חוויית שליחות; זהות מקצועית מגובשת המשפיעה על תהליכי ניהול; גיבוש זהות חדשה ו'רדיקלית' יחסית בהשוואה לרקע התרבותי הראשוני שלהן; הימנעות מהובלת שינויים העשויים לטלטל את הייצוגים ההגמונים של המגזר הציוני דתי. חמשת המאפיינים המרכזיים היוצרים את תמהיל הזהות הייחודי של המנהלים הם: בולטות של זהות דתית ערכית מוצקה; ביסוס הזהות הדתית על מחויבות הלכתית על פי דגם אשר אותו כיניתי "דגם הדתיות הלמדנית הגברית"; אצל רוב המנהלים הזהות הגברית היא זהות נאלמת, מוכחשת ולא מודעת; ייצוג דתיות שמרנית ותורנית כלפי חוץ, ויחד עם זאת ייצוג גמישות ופתיחות דתית בפועל; דאגה ואף חרדה בכל הקשור למחויבות לשמירה על צניעות ומשטור המיניות ביחסים בין נשים לגברים בסביבה הבית ספרית. התוכנית ללימודי מגדר היא בעבורי בית מדרש ,מקום שעיצב את השפה והתפיסה הפמיניסטית שלי כאישה דתית . מקום שממנו הכל התחיל.... חלום לעתיד: להמשיך ולעסוק בפיתוח מנהיגות נשית דתית לפתח ולעצב את עולם הייעוץ החינוכי כמרחב ייחודי של מנהיגות והטבעת חותם עפרה הקשר, מתגוררת בגני תקווה, מרצה בביס לחינוך במגמה לתואר שני שותפה בקבוצות נשים אקטיביסטיות אשר רוצות להשפיע על סדר יום חברתי

רודיינה מספרת על הפרויקט המעשי שלה: במסגרת לימודי מגדר בשטח יזמתי ותפעלתי פרויקט שקראתי לו "התחלות חדשות". הפרויקט מיועד לנשים בנות ארבעים ומעלה שהתחתנו בגיל צעיר אשר הקדישו את חייהן למשפחה ולילדים שלהן. כאקטיביסטית זיהיתי אצל קרובות משפחה שלי, שבשלב זה שהילדים שלהן בגרו וחלקם עזבו, הן התחילו להרגיש חוויית ריקנות. שמעתי מהן משפטים כמו "אני ממציאה עבודת ניקיון על מנת להעביר את היום" או "האם אני אמשיך לעשות מה שאני עושה עד סוף חיי". אמירות כאלו האירו בפניי שנשים אלו בשלב זה של חייהן מחפשות שינוי, מחפשות תכנים למלא בתקופת החיים החדשה שלפניהן. הפרויקט התבסס על שותפות עם בעלות מקצוע ושלושה ארגוני נשים והמתנס המקומי בעיר שפרעם בה נולדתי וגדלתי. בניהול הפרויקט סייעה לי שותפה בשם נגאת. הפרויקט כלל כ-20 מפגשים שבועיים בהם התקיימו הרצאות וסדנאות שנוהלו ע"י בעלות המקצוע. המפגשים של הנשים היוו הזדמנות למפגש חברתי ותרבותי בין נשים בנות העדות מוסלמית, דרוזית ונוצרית בהם הן יכלו להכיר את את השניה יותר לעומק ולחזק את יחסי הקהילה בשפרעם. אחת ההצלחות של הפרויקט הן 6 נשים שהתחילו קורס הכרת המחשב. אחת התחילה לימודי תואר ראשון באוניבריטת חיפה. שתיים הצטרפו ליום התנדבו במעון לבעלי צרכים מיוחדים שהקמנו. במפגש האחרון, המשוב שעלה מהנשים כלל משפטים כמו: "אני מרגישה אישה אחרת", "גיליתי שיש לי ידע שלא הייתי מודעת לו", "אני מוצאת עוד נושאים לשיחה לספר עליהם עם המשפחה". לימודי מגדר בשבילי מהווים חוויה אנושית עצומה: להכיר את עצמי כאישה, כאקטיביסטית ופמיניסטית . לימודי מגדר בבר אילן במיוחד היו חוויה מתקנת כערביה פלסטינית בתוך המדינה - לקבל את ההכרה בהיותי פלסטינית ללא שום ערעור. אני מקווה להעתיק את הפרויקט שלי לעוד מקומות ולתת לעוד נשים עוד הזדמנות להגשים את עצמן לאחר סיום עבודתן הנפלאה בגידול ילדים והשקעה במשפחה". רודיינה היא בעלת ניסיון מגוון בקידום יוזמות ומיזמים. בעבר פעלה ליצירת שני מיזמים: הקמת סניף אקים לבעלי צרכים מיוחדים בשפרעם, והקמת מערך מתנדבים לחיזוק תלמידים מתקשים בתוך בתי ספר בשפרעם. בנוסף לכך, התנדבה בארגוני נשים פמיניסטיות, אישה לאישה ואלסיוואר. רודיינה ליוותה בהתנדבות נשים במקלט לנשים מוכות והשתתפה בפעלויות של ארגוני נשים שפועלים להעצמת נשים ונגד רצח נשים.